צער הפשטת הגוף מהנשמה

ב"ה

תורה רנ – ע' מש"כ תורה טו:א.

תורה רנ: ואף על פי שיש יסורין שבהכרח מרגישים אותם, כגון היסורים שבאים מחמת ההרכבה, כמו יסורים שיש מיציאת הנשמה מן הגוף, והם יסורי החולה שבאים מחמת שמתחלת הנשמה להתפשט מן הגוף, ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק, על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד עכ"ל.

ע' בספר פנות המרכבה לרמח"ל (שכולו בנוי על סוד הפתק, כמבואר במקום אחר אצלינו בס"ד), פנה רביעית (גנזי רמח"ל עמ' שלא) שכז"ל ולבוש הנשמות הולך לפי הגוף וכו' וגם אם לא היה חוטא אדם, היה צריך התפשטות זה, אלא שהיה בדרך יותר מתוק, בלא צער כלל. ולפי שהגוף הוא עפר, גורם עכירות ללבוש הנשמה. וצריך שאיזה צער יעבור על הנשמות גם כן, כדי לפשטן מן הלבוש הזה שלהם. וזה סוד יום הדין הגדול וכו' ע"ש.

נ נח נחמ נחמן מאומן

The Unity of Gd and anthropomorphism

HH

IMPORTANT: Hashem Yisburach is ONE, all the anthropomorphism presented with the Sefeeroas (Divine Emanations) are only tracing what transpires in the world to their source in HY, and as such they are given names and attributes, but in reality it is just the One G-d who is doing everything (See Klach Pischay Chuchma, article 5 - for a fuller and deeper explanation). Understand this well, for it is a fundamental gateway and foundation.

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

Don't be a goody-goody - not even with HY -- from this weeks Parsha

HH

It says in this weeks Parsha - Ri-ay - it is an entire verse of 5 words:

לא תעשון כן לה' אלקיך

Do not do "yes" to Hashem your G-d. The simple meaning is do not do "so" - what the previous verses were talking about, the destroying of idolatry. However since this is a complete verse onto itself, it must definitely be understood to be an independent directive - do not do "yes" to Hashem Yisburach, don't be a "yes-man" a goody goody. True we must do our best to do exactly what HY desires of us, but we must always be aiming to open and connect with our hearts - רחמנא ליבא בעי - HY desires the heart, and even though this is not to detract from our responsibility and obligations GF as some would have it, on the contrary it is a stronger demand of our servitude and utter devotion to HY, even still it shows the direction of where and how our devotions should be tuned.

Na Nach Nachma Nachman MeUman

ע' במסכת סוטה דף כב. שבעה פרושין הן וכו' פרוש מה חובתי ואעשנה, הא מעליותא היא, אלא דאמר מה חובתי תו ואעשנה, ע"כ ותמוה שלמה לא כתב כתיקונו. וי"ל שבא לרמז למה שכתבנו למעלה, ודוק.

נ נח נחמ נחמן מאומן

אל תתן לנשים חילך - הזהרה על שמירת עינים

ב"ה

תורה לה:א "ובת היא מרמזת על החכמה שאינה חכמה וכו' ובנותי – וכו' שדעתן אינם מישבת עליהם כבנות"… “וכשאדם מכניס בתוך שכלו הקדש מחשבות חיצוניות, הם חכמות חיצוניות, אזי נתמעט קדשת שכלו כפי תפיסת המקום וכו' ע"ש. ויש לפרש בזה מה שבת שבע הזהיר את שלמה המלך (משלי לא:ג) אל תתן לנשים חילך, וכתב הר' משה דוד וואלי שחילך בגמטריא מחך, ולפי רבינו מובן כמין חומר, כי הנשים בחי' חכמות שאינן חכמה, ולכן צריכים להיזהר לא ליתן להם מקום במח.

ובענין האזהרה הנ"ל של אל תתן לנשים חילך, נראה לע"ד שהוא אזהרה לא להסתכל חוץ מד' אמות של הלכה. כי הסתכלות וראית הענין הוא בבחי' שם ב"ן שהוא בחי' נקבה, בחי' נשים. (וכן העינים הם סרסרי עבירה, כמובא ברש"י סוף פרשת שלח (במדבר טו:לט), סרסרי בגמטריא לנשים). ועל כן נראה לעניות דעתי שתוכחה זו היא טובה מאד למי שרוצה להתחזק בשמירת העינים. והרי כל עצמה של בת שבע היתה בזה שדוד המלך הסתכל חוצה. (וכן שני נקבי החוטם הם בחי' נשים, בחי' לאה ורחל, וצריכים לשמור לקיים לא תהנה אף, כמובא בלקוטי מוהר"ן תנינא תורה לב, ובאמת כל החושים של הראש, הם נקבים בחי' נקבה. וצריכים להיזהר בכולם לא ליפול ליתן להן חילך). וע"ש בפירוש רמד"ו כמה שהיתה מזהירה את של-מ"ה המלך לתפוס שם מ"ה (שהוא הזכר של השם ב"ן). ובזה י"ל למה בפסוק הקודם (משלי לא:ב) היא קוראת שלמה ברי, ובר בטני, ולא בן, כי אדרבה היא באת לחזק אותו בשם מ"ה, ועוד הרי בר הוא בחי' בחי' ותרב חכמת שלמה, שהוא בחי' רבות – שמן משחת קדש (שמות ל:כה), שתרגומו משח רבות קודשא, כמובא בלקוטי מוהר"ן (תורה נד), שהוא בחי' שלמות המוחין והדעת (כמבואר שם, ובתורה ד, וקע"ז).

נ נח נחמ נחמן מאומן

קצת חכמות - אבל בתמימות - על מה שכתב רבינו הקדוש לא להיות חכם כלל

ב"ה

לקוטי מוהר"ן תנינא תורה מד

ז"ל ובאמת אחר כל החכמות, אפלו מי שיודע חכמות באמת, אחר כל החכמות צריך להשליך כל החכמות ולעבד את ה' בתמימות בפשיטות גמור, בלי שום חכמות. וזה היא החכמה הגדולה שבכל החכמות, לבלי להיות חכם כלל. כי באמת אין חכם בעולם כלל ואין חכמה ואין תבונה נגדו יתברך וכו', עכ"ל

אולי יש בזה מה שמצינו בספרים הקדושים שהפרצופים של חכמה ובינה (אבא ואימא) אינם אלא מאצילות שני, דהיינו ממה שנפל בשבירה למטה בבי"ע, ואילו א"א נשאר במדרת אצילות עצמו, ולכן אבא ואימא אינם מלבישים אלא לזרועות א"א, בחי' חסד וגבורה שלו, ולא לבחינות חכמה ובינה שלו (כמבואר כל זה זה בספר פתחי חכמה ודעת, אות לו – שערי רמח"ל קעז-ח). והרי מבואר שהחכמות עכשיו אינם בכלל חכמות. ואילו החכמה סתימאה של א"א נקראת תמים דעות (איוב לו:ד) כמבואר בספר אדיר במרום (עמוד קמג, ז”ל להיות הדעת שבו מכוסה גם כן בקרום. ונמצא שכל בחינותיה נתנים ונמסרים לשורש שהוא עתיק יומין, וזהו בחינת התמימות וכו' ע”ש). כי עיקר החכמה הוא להיות תמים, ודוק.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרשת עקב - נ נח

ב"ה

והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם, הסופי תיבות (עקב) של "עקב תשמעון את המשפטים" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

לקוטי מוהר"ן - לקשר האור לכלים הנשברים

ב"ה

לקוטי מוהר"ן

ב:ב וזה הכלי זין צריך לקבל על ידי בחינת יוסף, לפי מה שגילה רבינו בתורה לד:ז שצריכים לקשר האור והכלים שנשברו (ע"ש ומש"כ שם ואכמ"ל), גם כאן יש להעיר שכאשר נצח והוד יצאו למלוך ואור הגבורה היה במקומם, נתפשטה בינה בקו שמאל, ואור הגבורה עלה למקומה בכלי הבינה, והכלי שלה ירד ביסוד דבריאה,” וכן לאידך גיסא כאשר יצא אור היסוד למלוך נשבר כלי היסוד וירד בגבורה דבריאה (והאור עלה דרך הקו אמצעי עד מקום הדעת דאצילות), כמבואר כל זה בספרים הקדושים (ובכתבי זאת סמכתי על כללי חכמת האמת לרמח"ל אות ל), הרי אור הגברה קשורה לכלי יסוד דבריאה, ואור היסוד קשורה לכלי גבורה דבריאה.

תורה ל:ו "וצריך לראות לחתך ולהבדיל את בחינות המלכות הנ"ל מבין הארבע גליות, ולהעלותה משם. ועקר עליתה – על ידי בחינות החסד,” על פי מה שרבינו גילה בתורה לד:ז (ע"ש מש"כ וכן לעיל ב:ב) שיש לקשר האור בכלים הנשברים, יש להעיר גם כאן שכלי מלכות נשבר וירד הכלי במקום חסד דבריאה (והאור עלה בדעת דר הקו אמצעי כמו היסוד), כמבואר בספרי קבלה (ובכתבי זאת אני סומך על כללי חכמת האמת לרמח"ל אות ל).

נ נח נחמ נחמן מאומן

צרעת של מרים

ב"ה

עוד טעם למה מרים לקתה בצרעת על מה שדיבר עם אהרן אודות פרישותו של משה רבינו, י"ל על פי המבואר במסכת בכורות (מד:) "שכבת זרע רבה - צרעת רבה" פרש"י ז"ל מי שיש לו אשה ואינו משמש מטתו מרבה צרעת עכ"ל. על כן באת עליה הצרעת. רחמנא ליצלן. נ נח נחמ נחמן מאומן.

תפילה יפה לאחר הזמן הוא כמו אתרוג נאה בחנוכה

ב"ה

במכתב של ר' נחמן שטרנהרץ נכד מוהרנ"ת - "נחמן כוכב לב", שהיה האח הגדול באומן לפני השואה, שנת תרצו (או ז), כותב איך שמוהרנ"ת פעם היה היה בעיר בברדטשיב אחר הצהריים, ושמע חוץ מבית הכנסת ממי שהוא מתפלל (כנראה שחרית) יפה מאד, ומוהרנ"ת עמד כמה רגעים ושמע ונהנה מהתפלה, ואז אמר (מתורגם מהיידיש)

אתרוג יפה מאד, יקרה מאד, אבל - בחנוכה... אותו אתרוג גופו - בסוכות - היו יהודים מקיימים בו מצות עשה דאורייתא והיו מברכים עליו כל יום, אבל מה ערך יש לאתרוג כזה בחנוכה?....

נ נח נחמ נחמן מאומן

דיבור שקבלתי שסבא אמר:

וזאת הפתק אשר שם רבינו לפני סבא ישראל

ב"ה הפתק
המקורי לא ידוע איפה היא,
ויש
אומרים שנשרף.
ועל
כל פנים סבא אמר בפירוש שהצילום של הפתק
זה ממש אותו דבר כי רואים את האותיות וכו'.
ויש
להעיר שאף על פי כן,
בודאי
אין הצילום ממש כמו המקורי,
יעו'
בתיקונים
חדשים של הרמח"ל,
תיקונא
תנינא שגילה הטעם למה אומרים "וזאת
התורה אשר שם משה (דברים
ד:מד)
בשעת
קריאת התורה,
כדי
להמשיך מקודשת הספר תורה שמשה רבינו כתב,
שאף
על פי שבודאי כל ספר תורה יש בו קדושת ספר
תורה בכל תוקף,
עם
כל זה אינו דומה להס"ת
שכתב משה,
וצריכים
לעורר את קדושת הס"ת
של משה רבינו,
ע"ש.
ולכאורה
כן הדבר בפתק הקדוש,
שאע"פ
שהצילום יש לו כל תוקף של הפתק,
עם
כל זה בודאי אינו ממש כמו הפתק המקורי,
וצריכים
לעורר את המקורי.
נ
נח נחמ נחמן מאומן.

אל תתן לנשים חילך

השכינה המלכה

ב"ה

המלך אנו יודעים, מאן מלכי רבנן... אבל מי המלכה?

השכינה המלכה ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

For the greater good - Na Nach Nachma Nachman MeUman

HH

right before Shabos the cops in Teveria pulled over Sharon in his Nanach mobile and wanted to give him a ticket (350 shekel) for his music arrangement. Right then I passed by and I alerted everyone to pray. So Sharon had a little chat with the officers of the law, and was surprised to learn that they weren't our cousins.... he shared his surprise with them... here I can't tell over the whole conversation, but one juicy part was when Sharon told them that everyone appreciates the music, it brings them joy, the police said that it disturbs some people. So Sharon told them, look there are some people that really hate the police and are very disturbed by them, however you guys do what you do for the greater good, because you know what you do is good and important, and so it is with the Nanach music.... B"H eventually they told him go... and he was free...

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

כתבו על היהודים דברים טובים

Flesh Over Fire 600000 In One Stomach

אנכי ה' אלהיך ואהבת לרעך כמוך נ נח

ברכת מחיה מתים - כתר וחכמה - נ נח

ב"ה

בשמונה עשרה, ברכה שניה

מכלכל חיים בחסד - מחיה מתים ברחמים רבים

נראה לי שאלו שני הנהגות, הראשון של חכמה והשני של כתר (וכמבואר בספר קנאות ה"צ להרמח"ל ובעוד מקומות שלפעמים הכתר הוא הראשית ולפעמים החכמה. ובחטא אדם הראשון ירד ההנהגה מכתר הוא הראשית לחכמה, ע"ש ואכמ"ל).

כי חיים זה בחי' חכמה כידוע (לקוטי מוהר"ן תורה לה ובעוד הרבה מקומות), ותחית המתים הוא בחי' כתר, כי הוא ממש מהפך את המיתה לחיים (וע' ביחוד היראה עמ' שיח, ד"ה ותראה כי ז"ס, בענין הג' דברים שצריכים מפתח מן השמים, שאליהו לקח שנים מהם, שהם גשמים, חיה, ותחית המתים, וכולם צריכים הארת הכתר עיין שם). ובלקוטי מוהר"ן רבינו גילה שתחית המתים זה מהחלק הענוה - הביטול והאין שזכינו להתבטל להשם יתברך, זה החלק הוא שקם לתחיה.

וכן להלן:

מי כמוך בעל גבורות - ומי דומה לך.

החכמה כאילו מדמה את עצמו להכתר, כי הכתר הוא בחי' אין, והחכמה רץ להשיג אותה, במטי ולא מטי, ונשאר בחוץ, ואז כל רצונה להיות הכי מבוטל לכתר, אז להיות כמוהו. אבל "ומי דומה לך" שפשוט משתיק ומדמם את עצמו בביטול גמור - שיהיה רק השם יתברך ולא הוא בכלל.

עמוד והתבונן על זה, כי כאשר תחשוב טוב על שני המעלות האלו, ועוצם המעלה של כתר על החכמה, יתעורר לבך גם כן בכיסופין וברצונות והתשוקקות חזק לא"ס ב"ה.

ובמקום אחר כבר הארכתי בברכה זו ובמילים האלו, שמאירים ביותר על פי תורה ו' מלקוטי מוהר"ן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ואתם הדבקים בה' - ואתחנן נ נח

הבא לטהר - מוציא עוד הרבה טומאה טמונה לנקות... נ נח

ב"ה

שיחות הר"ן פה: מבואר שדיקא כאשר האדם מתחיל לטהר את עצמו, דיקא אז הוא רואה את כל הפסולת. וע' ברמח"ל בספר פתחי חכמה ודעת (נדפס בספר שערי רמח"ל) שגילה שורש ענין זה, עיין שם סי' לה, ואביא קצת מדבריו הקדושים ז"ל הנה הכלים בהיותם בפני עצמם בלא האור, לא היה השורש הוא (של הסטרא אחרא) פוגם בהם, כי כבר בעצמם הם כך (-מוגבלים כדי שיוכל השורש ההוא לימצא בהם). רק בבוא האור, שהוא בבחינה מה שאין בו קליפה, אז לא יוכלו להתחבר ביחד האורות והכלים. ועל כן יצטרך שידחה מן הכלים אותו הדבר המעכב עליהם. ואז ישתוו עם האורות ויתחברו יחדיו וכו' ע"ש.

ומבואר עוד שם, שאפילו זה השבירה היה רק שורש להס"א, אבל עוד לא יצאה, עד עולם התיקון, כי אז הכלים שנפלו לג' עולמות בריאה יצירה עשיה, נעשו מהם ד' עולמות אצילות בי"ע, ונמצאת עשיה שניה תחתונה מהראשונה, ומסופה הרע יוצא, הרי שרק מכח הסדר שהיה נעשה בעולם התיקון, יצא מזה הסטרא אחרא.

ועוד עיין בספר אדיר במרום (עמוד נה) שמפרש שם הזוהר הקדוש (פרשת פנחס רלח: ברעיא מהימנא) ז"ל אדהכי הא רעיא מהימנא נפיק מההוא סלע ואמר, בוצינא קדישא מה מועיל לי לאתטמרא מקמך וכו' ודרך המאמר הזה עמוק, כי איך נבין שירצה הרעיא מהימנא ללכת להסתתר בכל מקום אשר יוכל מלפני בוצינא קדישא, וכי היה מכריח אותו או מיצר לו? אך הענין הוא, דע כי השכינה נסתרת בתוך הקליפות. וכאשר יתעורר עליה המלך לבקש אותה, הנה לא תמציא עצמה מיד, אלא אדרבא נכנסת מקליפה לקליפה, כדי שיצטרך כביכול המלך ללכת בכל הקליפות למצוא אותה, ואז כל קליפה נכנעת לפניו ונשברת. ונמצא שכאשר יוצאה על ידו אחר כך, אינה יוצאת מקליפה א' לבד, אלא מכל הקליפות. כי בראותה עת רצון והאהבה מתחזקת בסוד היחוד, אז הוא זמן שהמתחיל במצוה אומרים לו גמור (ירושלים פסחים י:ה). ולכן אפילו שלפי אותה קליפה שהיא שם לא היה צריך כל כך טורח, וכו' ע"ש כל דבריו הנפלאים.

ויש לציין עוד, למש"כ בספר המדות ערך ענש אות א', שלפעמים כאשר האדם עושה מצוה מקבל עונש על מה שהוא לא עשה אותה מקודם. אבל כאן רבינו לא מדבר על עונשין.

נ נח נחמ נחמן מאומן

שמח נפש עבדך עם נ נח!

ב"ה

שמח נפש עבדך כי אליך אדנ"י נפשי (אשא), תהלים (פו:ד ואומרים אותה בשחרית לפני השיר של יום), הראשי תיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. וכבר ידוע ש"נפש" הוא ראשי תיבות נחמן (בן) פייגא - שמחה.

עבדך...

נ נח נחמ נחמן מאומן

תן אתה (אפילו יראת שמים - היינו ועוד אנחנו צריכים לתבוע מהשם יתברך)! נ נח

ב"ה

תן אתה (ע' ע"ז דף ה: תן לנו אתה, הובא בפתיחה להשתפכות הנפש מלקוטי הלכות), והנה כבר כתבנו ש'אתה' בא"ת ב"ש שהוא תא"צ בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, ואכן יש לדעת שאפילו הנתינה, אולי בסוד רבי נחמן נתן (חיי מוהר"ן קפה, קצו), מגיע לחשבון נ נח נחמ נחמן מאומן, כי אתה מרמז על א"ת ב"ש, וה' מורה על אלו הזוג אותיות שהם רחוקים זה מזה חמש, דהינו ט"ן, ולכן בנ נח נחמ נחמן מאומן מחליפים נ' אחת עם ט' והרי הגמטריא ת"ן. הרי תן אתה.

והנה עוד יש לראות גודל הענין שהיה להם וגם לנו לומר "תן אתה" דהנה רבינו גילה שמשה רבינו בכל איבר ואיבר מהרמ"ח איברים שלנו (לקוטי מוהר”ן תנינא תורה כו), ונ נח זה בחי' משה רבינו, ועוד נ נח זה עשרה מיני נגינה בחי' התיקון הכללי כידוע, ומבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה כט) שהתיקון הכללי מטהר את השס"ה גידין. הרי ש"נ נח נחמ נחמן מאומן" ששרוי ברמ"ח אברים מטהר השס"ה גידין, נ נח נחמ נחמן מאומן שס"ה בגמטריא תן אתה!

נ נח נחמ נחמן מאומן

אברהם אבינו תיקון תפילת שחרית

ב"ה

קשה לי, הרי אברהם אבינו היה מותר להקריב קרבנות, ולמה לא תיקן קרבן תמיד של שחר, ע' ברכות דף כו: שר' יהושע בן לוי אומר שתפלות נגד תמידין תקנום, בסדר, אבל למה לא מצינו שאברהם אבינו הביא עצם התמיד. והגם שמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה כח) שמצות הכנסת אורחים זה בחי' תמיד, וזה היה מצות אברהם אבינו, עדיין קשה לי למה לא מצינו שהוא הביא ממש את הקרבן. וכן יצחק, למה לא מצינו שהביא ממש את המנחה. נ נח.

עיקר חכמתינו לעיני הגוים זה להיות ננחים

ב"ה

בפרשת השבוע, פרשת ואתחנן:

וּשְׁמַרְתֶּם֘ וַֽעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָֽעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל-הַֽחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם-חָכָ֣ם וְנָב֔וֹן הַגּ֥וֹי הַגָּד֖וֹל הַזֶּֽה:

"נבון" בגמטריא נ נח.

וכן ואמר-"ו עם חכם ו"- ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן

הרי לא הליבה ולא כלום, רק נ נח זה עיקר החכמה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לקוטי מוהר"ן תורה לד - בענין שבירת כלי החסד וכלי היסוד

ב"ה

לד:ז "ומובא בעץ חיים (בהיכל הנקודים שער שבירת הכלים פ"ג), כי שבירת כלי החסד נפלו אל בינה דבריאה וכו' והוא החסד נשאר ביסוד מלכות,” צ"ע כי כן היה בתחילה, אבל אחר כך כאשר יצאו האורות ליסוד ומצאו שם אורו של חסד, נתפשטה החכמה וקבלתו, ונפל כליו של חסד שניה עד התפארת דבריאה, ואז קבל היסוד, נשבר ונפל כליו לגבורה דבריאה, ואור שלו עלה לכתר (ע' כל זה בכללות האילן לרמח"ל ב:ו ובעוד כמה מקומות).

נ נח נחמ נחמן מאומן

לקוטי מוהר"ן תורה ו' לעשות תשובה על תשובה - בשמונה עשרה

ב"ה

בענין שצריכים לעשות תשובה על תשובה, י"ל שלכן בשמונה עשרה מיד אחר ברכת השיבנו, שאנו חוזרים בתשובה שלמה, מיד אחר כך אנו מתוודים ומבקשים סליחה, והרי עכשיו ממש עשינו תשובה, ואולי אפילו זכינו לזדונות נעשו כזכויות, ועל מה יש לבקש סליחה, אלא ע"כ שאפילו הכי צריכים להתוודות ולעשות תשובה על תשובה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Prayers Before Prayers

HH

With great joy I present you with a special treat - click on the Prayers....:

Prayers Before Prayers

Na Nach Nachma Nachman MeUman