Pages

Tuesday, October 31, 2017

Blossoms of the Spring - Letter 19

Letter 19

B.H., Chay ("life" = 18th of) Taivais 719 (Monday, 29 December, 1958), Tiberius.

My soul and my heart who is attached and bound in the depth of my heart and mind with resolute and strong knot which will not come apart forever, Mr. Zalman Shazar, the good, who yearns, and longs for the absolute truth, Shalom and abundant salvation.

Fortunate is the man who binds himself to the true tzadik and doesn't go in the schemes of the wicked who distance (themselves and others) from him[1]. The main thing is the attachment to the tzadik upon whom stands the entire world and everything it contains, because he is the holy bridge by which one traverses in the midst of all the deluging waters and is saved from them all, and this is the aspect of the splitting of the Yam Suf that they went on dry land inside the sea.[2]

Every action and slight movement that a person surmounts to do in order to draw close to the tzadik is extremely precious in the eyes of Hashem Yisburach, and immediately he is triumphant abundant true and eternal triumph which will sustain forever.[3]

Every one, according to how much he recognizes in his soul, the enormity of his shortcomings, and his utter alienation that he has so much distanced from Hashem Yisburach, so too he needs specifically to draw close to the true Rebbe of the very, very greatest stature, because the smaller he is – he needs an overly greater true Rebbe.[4]

At times a person can fall Heaven forbid specifically through the truth, because he knows in his soul that he truly vitiated and marred a lot, and even now he is the way he is, hence the bal duvur (-litigator-evil inclination-Satan) lures him to knock him off completely Heaven forbid through his truth, and many left their world completely due to this truth. However, the true tzadik already revealed that the real truth (-the truth of the truth) is not so, because every person must strengthen himself in Hashem Yisburach always, and even in the nethermost hell Heaven forbid he should know and believe that he is still close to Hashem Yisburach and there is no despair in the world, and it is possible to return even from there and to truly draw close to Hashem Yisburach. Because certainly it is necessary to guard oneself from sin and even from the slightest infraction, but even still if one already fouled up, even if he fouled up the way he fouled up, even thousands and myriads of times Heaven forbid, even still at all times and every instant the kindnesses of Hashem are unabated and one can draw himself close to Hashem Yisburach at all times and from wherever he is because there is no reckoning of the His greatness blessed He, and through drawing close to the tzadik[5] everything can be turned around to the good and sins turned around to merits, and this is the essential real truth.[6]

I was forced to end because I am almost not lucid from the sheer misadventures and troubles which transpired over me, not upon you. He who remembers him well and mentions him always before Hashem Yisburach, and prays for his eternal wellbeing and success in this (world) and the next, and the wellbeing of his respectable and refined wife, and his kosher (-upright) and pure hearted sister, they should live for length of truly good days and years, and I call Shalom to all those in his company.

The transcriber – Yisroel Dov Odesser

All that a person tunnels and exerts to find a way to return to Hashem Yisburach, even though he is unsuccessful, there is no exertion which is lost, and the main thing is being close to the true tzadik and his disciples, and through this there is no vitiation and defect that cannot be rectified, just the main thing is not to ever go far from the tzadik Heaven forbid with all that transpires over him.[7]

מכתב יט

ב"ה, ח"י תשי"ט, טבריא

נפשי ולבבי הקשור ודבוק בעומק ליבי ומוחי בקשר אמיץ וחזק בל ינתק לנצח, מר זלמן שזר, הטוב, הכוסף, ומתגעגע לאמת האמיתי. שלום וישע רב.

אשרי האיש שמקשר עצמו לצדיק האמת ואינו הולך בעצת רשעים המרחיקים ממנו. העיקר הוא התקשרות להצדיק שעליו עומד כל העולם ומלואו, כי הוא הגשר דקדושה שעל ידו עוברים בתוך כל המים השוטפים וניצול מכולם, וזהו בחינת קריעת ים סוף שהלכו ביבשה בתוך הים.

כל עובדה ותנועה קלה שהאדם מתגבר לעשות בשביל התקרבות להצדיק הוא יקר מאד בעיני ה' יתברך ותכף הוא מנצח הרבה נצחון אמיתי ונצחי שישאר קיים לנצח.

כל אחד כפי מה שיודע בנפשו גודל פחיתותו וגודל ריחוקו שנתרחק מאד מה' יתברך, כמו כן הוא צריך דייקא להתקרב להרבי האמת הגדול במעלה מאד מאד, כי כל מה שהוא קטן ביותר הוא צריך רבי אמיתי גדול ביותר.

לפעמים יכול האדם ליפול חס ושלום על ידי האמת דייקא, כי יודע בנפשו שבאמת קלקל ופגם הרבה וגם עתה הוא כמו שהוא, ועל כן מסיתו הבעל דבר לדחותו לגמרי חס ושלום על ידי האמת שלו, והרבה יצאו מעולמם לגמרי על ידי האמת הזה. אבל כבר גילה לנו הצדיק האמת שהאמת לאמיתו אינו כן, כי צריך כל אדם להתחזק עצמו בה' יתברך תמיד, ואפילו בשאול תחתיות חס ושלום ידע ויאמין שהוא סמוך עדיין לה' יתברך ואין שום יאוש בעולם, ויכולין לשוב גם משם ולהתקרב לה' יתברך באמת. כי בוודאי צריכין לשמור את עצמו מן החטא ואפילו מפגם כל שהוא, אבל אף על פי כן אם כבר נכשל, אפילו אם נכשל כמו שנכשל אפילו אלפים ורבבות פעמים חס ושלום, אף על פי כן בכל עת ורגע חסדי ה' לא תמנו ויכולין לקרב עצמו לה' יתברך בכל עת ומכל מקום שהוא כי לגדולתו יתברך אין חקר, ועל ידי התקרבות להצדיק יכול להתהפך הכל לטובה ועוונות נתהפכין לזכויות וזה עיקר האמת לאמיתו.

הוכרחתי לסיים כי כמעט אינני בדעתי מגודל ההרפתקאות והתלאות דעדו עלי, לא עליך. הזוכרו היטב ומזכירו תמיד לפני ה' יתברך ומתפלל בעד שלומו והצלחתו הנצחי בזה ובבא, ושלום רעייתו הכבודה והעדינה ואחותו הכשרה וזכת הלב שיחיו לאורך ימים ושנים טובים אמיתיים ואקרא לשלום הנלוים אליו.

המעתיק ישראל דב אודעסר

כל מה שהאדם חותר ומתייגע למצוא דרך לשוב לה' יתברך, אף על פי שאינו עולה בידו, אין שום יגיעה נאבדת, והעיקר הוא התקרבות לצדיק האמת ולתלמידיו, ועל ידי זה אין שום קלקול ופגם שלא יוכל להתקן, רק העיקר שלא יתרחק מהצדיק לעולם חס ושלום בכל מה שיעבור עליו.




[1] Transposing the first verse of Psalms to the theme of the tzadik.
[2] Aitzos Yishuros, Truth and Faith 1 (regarding truth), from Likutay Halachos, Orach Chaim 1, Tefillin 5:41.
[3] Oatzar HaYeeruh, Truth 5 (regarding doing the will of Hashem), from Likutay Halachos, Orach Chaim 2, Blessings on Sightings 5:9.
[4] Kitzur Likutay Moharan 30; Likutay Aitzoas, Tzadik 38; Letter 2.
[5] The source where Saba is drawing these words from, actually delineates here: repentance, and screaming, and prayer, and copious supplication, all of these Saba sums up, categorizes, and transposes under the directive of drawing close to the Tzadik. Throughout this holy book Saba does this often, generalizing different specific tasks or constructs under the principle precept of the tzadik, although I don't usually point it out.
[6] Oztzar HaYeeruh, Truth 7 (from Likutay Halachos, Orach Chaim 3, Shabbos-Borders 7:63).
[7] Likutay Halachos, Yoreh Daya 1, Hechsher Kailim 3.

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

Transmission of Messiah

HH

Technology has provided the means to share images and movies, sights and sounds, there are even inroads to share senses of touch, but I have yet to hear of any breakthrough of sharing smell. The terrible repugnant stench of the media doesn't have reprieve. It occurs to me that only Messiah has this power and ability, and he will transmit the most fragrant aromas as is hinted in Song of Songs and revealed by Rabbainu Na Nach Nachma Nachman Meuman!
Perhaps this is part of he secret of the seventh holy beggar - without feet, because in Song of Songs there is a correlation between the footsteps of Messiah jumping of he mountains in the song that is NNNNM and the wonderful heavenly aroma of those mountains.
NNNNM!

Monday, October 30, 2017

Blossoms of the Spring - Letter 18

Letter 18[1]

B.H., Midnight of Erev (-day before) Rosh Chodesh (-first of the month) Marcheshvon  719 (Monday, 13 October, 1958).

To my dear and cherished like the apple of my eye who desires and tunnels to hold (/grasp) in the point (-core) of truth, Mr. Z. Shazar, Shalom and calls of joyful singing and salvation in the chambers of his heart[2], the right (hand) of Hashem is exalted, the right (hand) of Hashem does valor, veterans (/skilled/teachers) of faith.

Men darf zich <it is necessary to> zayir yugin <very much exert> men zul nuch kennen <that one can still/more> epess chappin <grab something>[3].

The temporal days go and come, and with every single day it comes closer to the day of death, and it is ineluctably necessary without doubt to go this way, be it sooner or later, but in any event everything will transpire like a fleeting shadow, and nothing is left of the person except what he prepares for himself for after his death for the eternal world. And it is necessary at any rate from now to begin to have mercy on ourselves with true mercy to prepare our steps to the future world, and to prepare provisions for such a distant journey, and we are full of big transgressions and caustic sins, and bad desires, and many faults, without measure or calculation or count, and we are very extremely distant from the tachlis (-ultimate purpose), and we still haven't withdrawn from the mundane to the holy even the width of a thread[4], and it is necessary to hasten and escape for our souls from the trappers' snare[5]. And so let us strengthen and gird ourselves with great alacrity to run away and flee to the tzadik upon whom is contingent the complete rectification of our souls and the entire hope and redemption of Israel!

The true tzadik shines the radiance of the rutzoan (-will, desire) with so much force until it illuminates forever and will not be stopped by all the types of darkness and opaqueness that transpire over a person, for through this (the tzadik) raises from apostasy to rutzoan (-will, desire)![6]

Even when a person is extremely distant from all the holiness of (the people of) Israel and from all the Torah, and many days and years pass by in his degeneration, each one according to the matter that he is stuck in, even if he is stuck in what he is stuck in extremely evil and filthy places where there is no stance when one falls there, and Heaven forbid it is possible to drown there, however, as long as a person has strong resolve not to fall from any descent in the world, and he doesn't despair of himself, and he hopes always to Hashem Yisburach with hope after hope, and he looks up on high and screams to Hashem Yisburach, then he is guaranteed that certainly in the end he will ultimately return to Hashem Yisburach. And this is something that is impossible for a mouth to verbalize, and to explain, and to relate to what extent he must strengthen himself always wherever he is, even if he fell as he fell, may the Merciful One save us, because it seems to every one that we aren't referring to him with our words, because he has such impediments, and is stuck in his earthly desires and his trap so much to the extent that for such a person such as himself it is impossible to truly return to Hashem Yisburach, because he has already been so very trapped so many days and years in what he was trapped until he doesn't believe there is return (for him) from the darkness. This is what it seems like to everyone. And Rabbainu o.b.m. disputed this very much, and he screamed with a call of great depth, "Gevald! <woe, far out> Zayet ayech nit mi-ya-ish <don't you despair>, kain yee-oosh iz goor nit far handin <any despair absolutely doesn't exist>, afeeloo <even> vee ahin <how far> etlicher <someone> iz gifallen <falls>, because there is a phenomenon that everything is turned around to the good!"[7]

The main avoaduh (-devotion, service, work) of the tzadik is to cull and raise the good from the depth of the evil, and he raises even the extremely fallen souls through finding for them merit, even for the completely wicked, the overly execrable, to the extent that they left the general collective of Israel through their bad conduct, as long as the name of Israel is called upon them, [the tzadik] still searches, and seeks, and finds some iota of merit, and through this he raises them from the depth of evil, and the good is culled and the evil rejected and completely nullified. And this is the aspect of the revelation of Messiah.[8]

The principle is, that dominion is in the hand of the tzadik to effectuate endeavors as he pleases, and the essential dominion is to illuminate and arouse the heart of Israel to the service of Hashem Yisburach. Therefore, the main thing is that one should bind (himself) to the true tzadik, and from him he will receive strength, and illumination, and arousal for Hashem Yisburach until he returns to Hashem in truth.[9]

There is a supernal field where all the neshamos (-souls) grow, and these souls need the master of the field to engage in their rectification, and it is necessary for each one who desires to have mercy on his soul to supplicate and beseech copiously before Hashem Yisburach all his days that he should merit to draw close to this tzadik who is the master of the field, who looks upon each one to bring him to the true tachlis (-ultimate purpose) which is entirely good and entirely One![10]

                The transcriber and organizer who solicits his wellbeing and his salvation at all times with full heart in truth.

Yisroel Dov Odesser

Even though the klipa (-husk, evil external force) of Haman Amulaik waylays on the true tzadik to conceal him completely Heaven forbid, even still the scheme of Hashem is what will prevail[11] and You are exalted forever Hashem[12] and forever You have the upper hand and He blessed He completes His agenda. And specifically through the utter intensification of the force of the concealment through His light is overly exalted and raised aloft afterwards and ultimately in the end all this is turned around for the good and the world is rectified to perfection through it.

The transcriber mentioned above.



מכתב יח

ב"ה, חצות ליל ער"ח מרחשון תשי"ט
ליקירי וחביבי כאישון עיני החושק וחותר לאחוז בנקודת האמת, מר ז.שזר, שלום וקול רינה וישועה באהלי ליבו, ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיילים מלומדי אמונה.

מען דארף זיך זייער יאגין מען זאל נאך קענין עפיס חאפין (צריך הרבה יגיעות שיוכל עוד לחטוף משהו).

ימי החליפות הולכים ובאים ובכל יום ויום מתקרבים ליום המיתה, ובהכרח לילך בדרך הזה בלי ספק אם קרוב ואם רחוק, אבל על כל פנים הכל יעבור כצל עובר, ואין נשאר מהאדם כלום כי אם מה שהכין לעצמו לאחר מותו לעולם הנצחי. וצריכים על כל פנים מעתה להתחיל לחוס ולרחם על עצמנו ברחמנות אמיתי להכין צעדינו לעלמא דאתי, ולהכין צידה לדרך רחוק כל כך, ואנחנו מלאי חטאים ופשעים גדולים ותאוות רעות וקילקולים הרבה בלי שיעור וערך ומספר, ואנחנו רחוקים מהתכלית מאד מאד, ועדיין לא יצאנו מהחול אל הקודש אפילו כמלוא החוט. וצריכין למהר למלט על נפשנו מפח יוקשים. ובכן נתחזק ונתאזר בזריזות גדול לברוח אל הצדיק שבו תלוי שלמות תיקון נפשנו וכל תקוות וגאולת ישראל!

הצדיק האמת מאיר הארת הרצון בתוקף גדול כל כך עד שיאיר לעולם ולא יופסק בכל מיני חושך ואפילה שעוברים על כל אדם, שעל ידי זה מעלה מבחינת שמד לרצון!

אפילו כשאדם רחוק מאד מכל קדושת ישראל ומכל התורה, ועוברים ימים ושנים הרבה בקילקולו, כל אחד לפי עניינו שנתפס בו, אפילו אם נתפס במה שנתפס במקומות רעים ומטונפים מאד, אשר שם אין מעמד כשנופלים לשם וחס ושלום יכולים לטבוע שם, אבל כל זמן שהאדם חזק בדעתו שלא יפול משום ירידה שבעולם, ואינו מייאש עצמו, ומקוה תמיד לה' יתברך בקיווי אחר קיווי, ותולה עיניו למרום וצועק לה' יתברך, אז הוא בטוח שבוודאי סוף כל סוף ישוב לה' יתברך. וזה הדבר אי אפשר לפה לדבר ולבאר ולספר עד היכן הוא צריך להתחזק תמיד בכל מקום שהוא, אפילו אם נפל כמו שנפל רחמנא ליצלן, כי לכל אחד נדמה שעליו אין אנו מכוונים בדברינו, כי הוא יש לו מניעות כאלה, ונתפס בתאוותיו ובמצודתו כל כך עד שלאיש כמותו אי אפשר לשוב באמת לה' יתברך, כי כבר נלכד כל כך ימים ושנים הרבה במה שנלכד עד אשר לא יאמין שוב מיני חושך. כך נדמה לכל אחד. ורבנו ז"ל קרא תיגר על זה מאד, וצעק בקול עמוק מאד "גיוואלד! זייט אייך ניט מייאש, קיין יאוש איז גאהר ניט פאר האנדין, אפילו וויא אהין איטליכער איז גיפאלין, כי יש ענין שנתהפך הכל לטובה!" (אהה, אל תייאשו עצמכם, יאוש אינו בעולם כלל, אפילו כמה שנופלים כי יש ענין שנתהפך הכל לטובה)!

עיקר עבודת הצדיק לברר ולהעלות הטוב מעומק הרע, ומעלה אפילו הנפשות הנפולות מאד על ידי שמוצא להם זכות, אפילו לרשעים גמורים הגרועים ביותר עד שיצאו מכלל ישראל על ידי מעשיהם הרעים, כל זמן ששם ישראל נקרא עליו, עדיין מחפש ומבקש ומוצא איזה זכות כל שהוא, ועל ידי זה מעלה אותם גם מעומק הרע, ונתברר הטוב ונדחה הרע ונתבטל לגמרי. וזה בחינת התגלות משיח.

הכלל שהממשלה ביד הצדיק לפעול פעולות כרצונו, ועיקר הממשלה להאיר ולעורר לב ישראל לעבודת ה' יתברך. על כן העיקר שיתקשר לצדיק האמת וממנו יקבל כוח והארה והתעוררות לה' יתברך עד שישוב אל ה' באמת.

יש שדה העליונה ששם גדלים כל הנשמות ואלו הנשמות צריכים בעל השדה שיעסוק בתיקונם, וצריך כל אחד שרוצה לרחם על נשמתו לבקש ולהתחנן הרבה לפני ה' יתברך כל ימיו שיזכה להתקרב להצדיק הזה שהוא בעל השדה, שהוא מסתכל על כל אחד להביאו אל התכלית האמיתי שהוא כולו טוב כולו אחד!

המעתיק והמסדר הדורש שלומו וישועתו בכל עת בכל לב באמת.
ישראל דב אודעסר

אף שקליפת המן עמלק אורב על הצדיק האמת להעלים אותו לגמרי חס ושלום, אף על פי כן עצת ה' היא תקום ואתה מרום לעולם ה' ולעולם ידך על העליונה והוא יתברך גומר את שלו. ודייקא על ידי התגברות תוקף ההעלמה כל כך על ידי זה נתרומם ונתעלה אחר כך אורו ביותר ובסוף כל סוף נתהפך כל זה לטובה ונתקן העולם בשלמות על ידו.
המעתיק הנ"ל





[1] This appears to be a final draft of letter 135 which is undated and unsigned.
[2] A play on Psalms 118:15 – in the tents of tzadikim, and continues with the next verse, "The right etc.".
[3] This is a quotation of a Yiddish directive of Rabbi Nachman printed at the end of Torah 49 of Likutay Moharan regarding making up for lost time upon repenting and returning to Hashem.
[4] Likutay Tefilos, volume 2, Prayer 49.
[5] Ullim Litrufah, letter 459.
[6] Likutay Halachos, Orach Chaim, Morning Blessings 5:45.
[7] Likutay Halachos, Choshen Mishpat 1, Collecting Debt from Orphans 3:17; brought in Restoration of the Soul 100 and Oatzar HaYiru.
[8] Likutay Halachos, Choshen Mishpat 1, Toa-an Vinitan 2:4.
[9]Kitzur Likutay Moharan 34; Likutay Aitzos, Tzadik 43.
[10] Kitzur Likutay Moharan 65; Likutay Aitzos, Tzadik 58.
[11] Proverbs 19:21.
[12] Psalms 92:9.

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

Blossoms of the Spring - Letter 17

Letter 17[1]

B.H. Midnight of Friday (Thursday night) 26 Tishray 719 (10 October, 1958).

To the friend of my heart, who desires and yearns to behold the brilliant, hidden, and cached apparitions, Mr. Z. Shazar, may Hashem raise the horn/glory of his salvation, and open the eyes of his intellect to discern and see the truth eye to eye (-blatantly).

In our days a marauder has come into our borders, and he is the head of all our tormenters. He placed an iron siege upon us, buried mines in our roads, spread nets for our feet, sharpened his eyes and gnashed his teeth at us, to make pretense[2] and pounce upon us to eradicate us and to destroy us, and every single day he renews and intensifies upon us, to have us drink the cup of his poisons, and it is not possible whatsoever to stand up against him. Therefore, Hashem did with us wonders, and preempted the cure to the blow, and He brought down to us a true tzadik, head and choice of all the selected tzadikim, who is the sole Rebbe and leader of our generation and of all the future gnerations, to water the land with wisdom and knowledge of Hashem, with the rivers and brooks of his wisdom, and his rectifications, and his deep aitzoas (remedies/advice); to purify the impure, to wash those filthy with excrement, to bleach stains, to merit the guilty, to atone willful sinners, to draw close the alienated, to gather the rejected and lost, to free the incarcerated from captivity, (and) to bring joy to the hearts of depressed and the wretched!

Fortunate is he who merits to be saved from (being of) the errant and strayers in the darkness and obscurity so they do not see and gaze at/in the light of the true tzadik who is the root of the collective of all the tzadikim of all the generations, and he will finish completely all the rectifications that the tzadikim of all the generations began, because even the great tzadikim still have not finished this matter completely and just he will finish all the rectifications and rectify the entire world to utopian perfection, and with his great power he will quell and nullify all the heresy and apostasy from the world, and he will draw great faith into the world, and all who traverse the world will return to Hashem Yisburach and they will all fulfill the Torah, and he will illuminate to each one the revelation of His Divinity in an extremely wondrous revelation, the likes of which have still not been seen and nor heard in history.

There are very extremely fallen souls, that fell as they fell, beyond all bounds, to the nethermost abyss, until the evil took hold of them so much that it is impossible for them in any way to return to Hashem Yisburach, and it is impossible for them to have any recitication in the world except through the neshama (-soul) of the true tzadik who has in his great power (the ability) to rectify everything, even in all the places and in all the matters that are transpiring over him (-one of the aforementioned)[3], to give him live, and to arouse him, and to awaken him, and to get him up from wherever he is[4], and then the joy is extremely great. Because there is no joy before Him blessed He like when the very distanced return to Him, like when they return to the king his son who was banished from before his presence due to his transgressions, and through this that he was distanced, he degenerated extremely time and again, because his morale fell by seeing his great estrangement from the king, until he erred and it seemed to him in his mind that the king alienated him forever, and he did not anticipate returning ever to the king. But in reality the king has great agony all the time and he remembers his distant son all the time. And when someone is to be found who has mercy on the king and on his sin, and goes to the septic place where he fell, and he conveys hints to him, and deals with him with wondrous wisdom, amazingly wondrous, until he imbues him with thoughts of repentance and returns him to the king, how much joy and exquisite pleasure he causes for the king, immeasurable, because this is the essential joy, and greatness, and exquisite pleasure, and (playful, gratifying) delight of the King blessed He, when they bring back to him the very alienated, and they are rectified from the disgrace of their colossal sins, however it may be, however it may be, even if they sinned what they sinned Heaven forbid[5].

When the force of the pollution of the (primordial) snake are domineering Heaven forbid – that is the filthy places, and he is very distance from the holiness of his Judaism, and he is vagrant and vagabond and they are repelling him from his holiness from bad to worse, until the he wants to knock him down completely from the point (-core) of his Judaism Heaven forbid, there is then an arousal of the holiness of the soul of the man. And specifically then, if he is strong and courageous, and he begins to seek, and solicit, and search, and tunnel at all times, and to yearn and long to find Him blessed He, then even though there still pass by many days and years and he doesn't merit to find Him blessed He and to draw close to Him, even still he should know and believe that every single time, through every single supplication, and through every single solicitation that he solicits, and seeks, and searches to find His glorious honor blessed He, and through every gaze and yearning that he gazes and looks up (pleadingly) for His mercy blessed He, and through every single movement that he turns to holiness – through all this he merits each time to break iron walls and copper doors, so that even though afterwards they intensify over him more each time, may the Merciful One save us, even still his exertion was not in vain, Heaven forbid, and there is not any movement of turning to holiness that goes lost, Heaven forbid, because it is necessary for him pass many time and times[6] and many seas, and rivers, and deep oceans, and different waters[7] must transpire over him, and in many deserts filled with large and hideous snakes and scorpions he must traverse in them until he merits to truly enter into the gates of holiness. And if he is strong and mighty like a lion to seek and search more even if whatever it is transpires over him, then certainly in the very end he will merit to find Him blessed He until he merits to ascend in the tachlis (-utmost) ascent[8]. And all this strength to search and to seek Him blessed He even in the tachlis (-furthermost) descent, in the furthermost exile of the soul, until we have become extremely distant for His Glory blessed He, all this is with the strength and the merit of the Torah of the true tzadik who revealed secrets of the Torah addressing an area which bears all the secrets and esoterics of the Torah which are the aspect of "A-yay."[9] Because if not for the merit of the true tzadikim we would not even have the strength to search and seek at all, and Heaven forbid they would drown Heaven forbid and there would not be any getting back up (/footing/stance) for those who fall, and the alienated who became so distant from the holiness. And particularly now that there are people who fell to abysses immeasurably etc. etc., and from where would they receive vitality and strength to still arouse and seek and search His Glory blessed He and to return to Him, certainly Heaven forbid they would be hopeless Heaven forbid. However, in reality, through the strength of the true tzadik who merited to the aspect of "A-yay," through this there is strength for all those who fall even to the filthy places etc. that they can search "A-yay" etc., until they rise in the utmost ascent[10].

The true tzadik, it is he who inclines towards kindness[11] always and finds good in each one of Israel, because he knows how to gather all the aspects of good hairs[12] that are found in each one of Israel, and through this he engages in healing each one, and even if one is very extremely sick in the illness of his soul, because he (the tzadik) finds in him as well good points, the aspect of hairs, that is, what he (the invalid) extracted himself a hairbreadth from bad to good, and this hair is the aspect of a conduit and vessel, through which the tzadik extends to him as well intellect and constrictions[13], until he (the tzadik) imbues him (the invalid) as well with hasagos Eloakus (conceptions of the Divine), this being the main greatness of the tzadik, when he is able to heal even the very most sick![14]

The transcriber and the organizer, who prays every day for his wellbeing and his success, and is bound to his precious and pleasant soul at all times always, with full heart and full soul in truth, and expresses wishes for his wellbeing and goodness and the wellbeing of all those who accompany him.
Yisroel Dov Odesser
Also I call for the wellbeing of the dear friend the rabbi Yitzchok Gelbach

Na Nach Nachma Nachman MeUman!



[1] This letter can be found with slight variations in the undated and unsigned letters 133 - the first paragraph of this letter, and 134 – the entire letter.
[2] Unkelus, Rashi and Ramban on Genesis 43 offer different interpretations of this word "lihisgoalel."
[3] Likutay Halachos, Choshen Mishpat, Nizeekin (damages) 3:8.
[4] Ullim Litrufah, letter 209.
[5] Likutay Halachos, Choshen Mishpat, Nizeekin (damages) 3:9.
[6] Daniel 7:25.
[7] See Rabbi Nachman's Stories of Ancient Times, Story 10 of a Burgher and a Pauper, regarding the seven types of bodies of water.
[8] Likutay Halachos, Choshen Mishpat 1, Collection of Debt from Orphans 3:9, 3:17, summarized practically in Oaztar Ha-yeeruh, Yeeru Vi-avoadas Hashem Ooshveeras Kul Hataavoas Ru-oas 117 (-3:9) and Hischazkus 100 (-3:17), and Restoration of the Soul 100 (-3:17).
[9] "Where" – this is a construct revealed in Likutay Moharan, volume 2, Torah 12 – that the places most devoid of G-dliness can only have existence from the highest most secret Torah which can be evoked by screaming out to Hashem from those places "Where is His Glory?!"
[10] Likutay Halachos, Choshen Mishpat 1, Collection of Debt from Orphans 3:19.
[11] This is one of the 13 Attributes of Mercy as expounded in Tractate Rosh Hashana 17a.
[12] Even as slight as a hairbreadth.
[13] The supernal wisdom is so vast so that in order for one to grasp anything it must be constricted. See Likutay Moharan, Torah 30.
[14] Oatzar Ha-yeeruh, Tzadik 265, from Likutay Halachos, Choshen Mishpat 2, Nizeekin 4:10.


ספר אבי הנחל, הוצאת נקדות טובות - מוגה מחדש לפי כתב יד של המחבר - לפי המכתבים המקוריים

אב"י הנחל

מכתב יז

ב"ה, חצות ליל שישי כ"ו תשרי תשי"ט
לידיד ליבי, התאב וכמה לחזות במחזות הצחצחות הצפונות וגנוזות, מר ז.שזר, ירומם ה' קרן ישעו, ויפקח עיני שכלו להבחין ולראות האמת עין בעין.

בימינו בא שודד בגבולנו, והוא ראש לכל צוררינו. שם מצור ברזל עלינו, טמן מוקשים בדרכנו, פרש רשתות לרגלינו, עיניו לטש ושיניו חרק עלינו להתגולל ולהתנפל עלינו לכלותנו ולהשמידנו, ובכל יום ויום מתחדש ומתגבר עלינו, כוס תרעליו להשקותנו, ואין ביכולת כלל לעמוד כנגדו. לכך הפליא ה' לעשות עימנו והקדים רפואה למכה, והוריד לנו הצדיק האמיתי, ראש ומובחר מכל בחירי צדיקיא, שהוא הרבי ומנהיג היחידי שבדורנו ושל כל דורות הבאים, להשקות כל הארץ חכמה ודעה את ה', בנהרי ונחלי חכמתו ותיקוניו ועצותיו העמוקות לטהר טמאים, להרחיץ צואים, להלבין כתמים, לזכות אשמים, לכפר זדונים, לקרב רחוקים, לקבץ נדחים ואובדים, להוציא ממסגר אסורים, לשמח לב נדכאים ונדוים!

אשרי הזוכה להנצל מן הטועים והתועים בחושך ואפילה, לבל יראו ויביטו באור הצדיק האמיתי, שהוא שורש כלל כל הצדיקים שבכל הדורות, והוא יגמור בשלמות כל התיקונים שהתחילו הצדיקים שבכל הדורות, כי גם הצדיקים הגדולים עדיין לא גמרו ענין זה בשלמות ורק הוא יגמור כל התיקונים ויתקן כל העולם בתכלית השלמות, ובגודל כוחו יכניע ויבטל כל המינות ואפיקורסות מן העולם, וימשיך אמונה גדולה בעולם, וישובו כל באי עולם לה' יתברך ויקיימו כולם את התורה ויאיר לכל אחד התגלות אלקותו בהתגלות נפלא מאד, אשר עדיין לא נשמע ולא נראה כזאת מימות עולם.

יש נפשות נפולות מאד מאד שנפלו כמו שנפלו לתהום תחתיות עד אין קץ, עד שנאחז בהם הרע כל כך עד שאי אפשר להם בשום אופן לשוב לה' יתברך, ואי אפשר שיהיה להם שום תיקון בעולם כי אם על ידי נשמת הצדיק האמת שיש בכוחו הגדול לתקן הכל אפילו בכל המקומות ובכל העניינים העוברים עליו, להחיותו ולעוררו ולהקיצו ולהקימו מכל מקום שהוא, ואז השמחה גדולה מאד, כי אין שמחה לפניו יתברך כמו בעת שמחזירין אליו את הרחוקים מאד, כמו שמחזירין להמלך את בנו שגרשו מעל פניו בעוונותיו, ועל ידי זה שנתרחק קלקל בכל פעם ביותר מחמת שנפל בדעתו על ידי שרואה גודל ריחוקו מהמלך עד שטעה ונדמה בדעתו שהמלך הרחיקו לעולם ולא היה מצפה שישוב עוד אל המלך. ובאמת יש להמלך צער גדול בכל עת וזוכר את בנו הרחוק בכל עת. וכשנמצא אחד שמרחם על המלך ועל בנו והולך אל המקום המזוהם שנפל לשם ומרמז לו רמזים ומתנהג עימו בחכמה נפלאה פלא והפלא עד שמכניס בו הרהורי תשובה ומחזירו אל המלך, כמה שמחה ותענוג גורם אל המלך עד אין שיעור, כי זה עיקר שמחתו וגדולתו ותענוגיו ושעשועיו של המלך יתברך, כשמחזירין אליו הרחוקים מאד ועולין ונתקנין מחרפת עוונותיהם העצומים, איך שהוא, איך שהוא, אפילו אם עברו מה שעברו חס ושלום!

כשמתגבר תוקף זוהמת הנחש, חס ושלום, שהוא מקומות המטונפים ונתרחק מאד מקדושת יהדותו, והוא נע ונד ומטולטל ודוחין אותו מקדושתו מדחי אל דחי, עד שרוצה להפילו לגמרי מנקודת יהדותו חס ושלום ואזי מתעוררת קדושת נפש האדם. ואז דייקא, אם הוא חזק ואמיץ ומתחיל לבקש ולדרוש ולחפש ולחתור בכל עת ולהתגעגע ולכסוף למצוא אותו יתברך, אזי אף על פי שעדיין עוברים ימים ושנים הרבה ואינו זוכה למצאו יתברך ולהתקרב אליו, אף על פי כן ידע ויאמין כי בכל עת ועת, על ידי כל בקשה ובקשה ועל ידי כל דרישה ודרישה שדורש ומבקש ומחפש למצוא כבוד קדושתו יתברך, ועל ידי כל הבטה וגעגוע שמביט ותולה עיניו לרחמיו יתברך, ועל ידי כל תנועה ותנועה שפונה להקדושה על ידי כל זה זוכה בכל פעם לשבור חומות ברזל ודלתות נחושת שאף על פי שאחר כך מתגברין עליו בכל פעם יותר, רחמנא ליצלן, אף על פי כן אין יגיעו לריק, חס ושלום, ואין שום תנועה שפונה להקדושה נאבדת, חס ושלום, כי צריכים לעבור עליו עידן ועידנים הרבה וכמה ימים ונהרות ותהומות ומימות מחולפים צריכין לעבור עליו, ובכמה מדברות המלאים נחשים ועקרבים גדולים ונוראים צריך לעבור בהם עד שזוכה להכנס לשערי הקדושה באמת. ואם הוא חזק וגיבור כארי לבקש ולחפש יותר אף אם יעבור עליו מה ובוודאי סוף כל סוף יזכה למצוא אותו יתברך עד שיזכה לעלות בתכלית העליה.וכל זה הכח לחפש ולבקש אותו יתברך אפילו בתכלית הירידה, בתכלית גלות הנפש, עד שנתרחקנו מכבודו יתברך מאד, כל זה בכוח וזכות תורתו של הצדיק האמיתי שגילה סתרי תורה ששם כל רזין וסתימין דאוריתא שהם בחינת "איה". כי לולא זכות הצדיקי אמת לא היה לנו כח אפילו לחפש ולבקש כלל וחס שלום היו נטבעין חס ושלום ולא היה תקומה חס ושלום להנופלים והרחוקים שנתרחקו מן הקדושה כל כך. ובפרט עכשיו שיש בני אדם שנפלו לתהומות עד אין קץ וכו' וכו', ומהיכן היו מקבלים חיות וכוח להתעורר עוד לבקש ולחפש כבודו יתברך ולשוב אליו, בוודאי חס ושלום היה אבד תקותם חלילה. אך באמת על ידי כוח צדיק האמת שזכה לבחינת "איה", על ידי זה יש כוח לכל הנופלים אפילו למקומות המטונפים וכו' שיחפשו "איה" וכו', עד שיעלו בתכלית העליה.

הצדיק האמת, הוא שמטה כלפי חסד ומוצא טוב בכל אחד מישראל, כי יודע ללקט כל בחינות השערות טובות שנמצא בכל אחד מישראל, ועל ידי זה הוא עוסק ברפואות כל אחד, ואפילו אם הוא חולה גדול מאד מאד בחלי הנפש, כי הוא מוצא בו גם כן נקודות טובות, בחינת שערות, דהיינו מה שמנתק עצמו מרע לטוב כשערה, וזאת השערה הוא בחינת צינור וכלי, שהצדיק ממשיך על ידו גם עליו שכליות וצמצומים, עד שמכניס בו גם כן השגות אלוקות, שזהו עיקר גדולת הצדיק, כשיכול לרפאות גם החולה הגדול ביותר!

המעתיק והמסדר, המתפלל בכל יום לשלומו והצלחתו, ודבוק בנפשו היקרה והנעימה בכל עת תמיד, בכל לב ובכל נפש באמת, ודורש שלומו וטובתו ושלום הנלוים אליו.
ישראל דב אודעסר

גם אקרא לשלום החבר היקר ה"ר יצחק געלבאך.