Na Nach on the Torah Portion of Va-Yishlach - references to all the original teachings of Rabbi Nachman of Breslov and his disciples

Va-Yishlach – פרשת וישלח – And he (Yaakov) sent (messengers to Esau)

32:5 עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה וגומר: With Laban I sojourned and I delayed until now etc..

The kingdom of holiness is built on da'as (holy realization of knowledge) of HY in vessels of the words of the Torah, whereas the evil desires and struggles to amass material wealth and preys on that which was not successfully contained in vessels

Likutay Halachos, Laws of Making Vessels Kosher 3

32:6 וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר: And I got oxen and donkeys.

Yaakov culled everything to holiness

This is what is said by Yaakov when he left the house of Laban, “And I got oxen and donkeys,” because he brought everything to holiness, because in the house of Laban he culled and clarified the selection.

Likutay Halachos, Laws of Interbreeding Animals 2:3

32:8 וַיַּחַץ אֶת הָעָם: And he divided in half the people etc..

When a person doesn't know what to do, at least he should do what he can

Likutay Halachos, Laws of Rosh Chodesh (-First of the Month) 6:52

32:17 וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר: And a space you should put between a flock and between a flock.

Separate between hardships and do not consider all the hardships that one befalls, united

Likutay Halachos, Laws of Interbreeding Animals 4:8

32:25 וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ: And Yaakov remained alone.

One must be very careful to guard his money because procuring it comes at a very high cost even jeopardizing his spirituality

Likutay Halachos, Laws of Lost and Found Objects 3:10

32:25 וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ: And a man grappled with him.

The battle of the Ministering Angel of Esau with Yaakov was to intensify the sadness of the exile of the soul

Seeing that he didn't have power over Yaakov himself he hit upon the forthcoming generations to intensify the sadness

Likutay Halachos, Laws of Blessing of Thanksgiving 6:25

32:30 לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי: Why is this you ask for my name?

It is impossible to ascertain the exact challenge from on high

Likutay Halachos, Laws of Ginaiva (theft) 5:24

33:14 וַאֲנִי אֶתְנַהֲלָה לְאִטִּי: And I will proceed at my own slow pace.

Do not pressure to bring about something prematurely

Likutay Halachos, Laws of Gizailu (theft in the open) 5:21

34:14 לֹא נוּכַל לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר הַזֶּה לָתֵת אֶת אֲחֹתֵנוּ לְאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ עָרְלָה כִּי חֶרְפָּה הִוא לָנוּ: We can not do this thing, to give our sister to a man who has foreskin because it is a disgrace by us.

Fallen love which consumes the heart with promiscuity must be reconnected with the light of the tzadik

Likutay Moharan, Torah-lesson 34

36:31 וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם וגומר: And these are the kings who reigned in the land of Edom etc..

Through the death of the kings – the breaking of the vessels – were created all the wrongs and bad desires of the world

Likutay Halachos, Laws of Prayer 4

___________________

The breaking of the vessels was because the vessels weren't able to hold the light

Laws of Falling on the Face (Tachanun) 4:25

_______________________

Another reason why the vessels broke was because they were not yet in formation of three columns

Likutay Halachos, Laws of Reciting Shema 1

_____________________

The vessels broke because of (their proclamation) “I <annu> will rule <emloach>”

Likutay Halachos, Laws of Buying and Selling 3:9

______________

The vessels broke because of two much impurity in their composition

Laws of an Object Given to Safekeeping 3:10

________________

The breaking of the vessels was to get rid of their impurities and bring about purer vessels

Likutay Halachos, Laws of the Prayer of Mincha 7:32

______________

Originally there was “reeboy <excess> ohr <light>” which the vessels couldn't handle

Likutay Halachos, Laws of Menstruation 2

______________

How the princess running to the Water Castle (Story of the Beggar Without Hands) relates to the breaking of the vessels

Likutay Halachos, Laws of Worms 4:3

__________________

The loftier the light the less breakage, therefore the lower the person is the more he needs the greatest tzadik

Likutay Halachos, Laws of Tefillin 5:34

_____________________

Vessels are constrictions in the nature of the Vacated Space where the Faith is concealed and therefore they pridefully heretical and can not retain light, money is the epitome of this

Likutay Halachos, Laws of an Object Given to Safekeeping 3:10

_________________

The beeroor (Clarifying Selection) is through wisdom and intellect

Likutay Moharan, Torah-lesson 90

_________________

The heresy which stems from the Broken Vessels can be answered and resolved

Likutay Moharan, Torah-lesson 64

__________________

Everything that a person has is because those neetzoatzoas <sparks> kedoashoas <holy> need to be by him at that particular time

Likutay Moharan, Torah-lesson 54

______________

Torah learning and Prayer raise neetzoatzoas <sparks> of the fallen worlds

Likutay Moharan, Torah-lesson 75

_______________________

How to raise the neetzoatzoas <sparks> kedoashoas <holy>

Likutay Moharan, Torah-lesson 94

36:39 וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו הֲדַר: And after him reigned Hadar.

Hadar is the light of the rectification of the paradigm of the Divine Name of M.A.

Likutay Halachos, Laws of Signs of a Kosher Animal and Beast 2

___________________

The eight kings of the Broken Vessels were manifested in eight actual kings in this world

Likutay Halachos, Laws of Blessings of the Morning 3:43

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

Galus (exile) mentality

HH it seems to me that the general feeling and attitude even amongst the most observant and pious is that the attainment of Ruach Hakodesh and the Temple is something of a special luxury, a special merit, almost the zenith or utopia that is at the very extreme limit of achievement.
That is extreme galus mentality which comes from thousands of years of disappointment and bearing of exile.
The fact of the matter is God roars - get a good image of that - great Divine roaring of tremendous anguish - even now everyday over the pitiful state of the Divine Presence and the lack of the Temple - both literally and figuratively in the correlation of the temple in each Jew which is their seat of holy intellect and Divine inspiration. Hashem is literally so to speak screaming in agony, this not just a simple lack of luxury and utopia.
Get a feeling for it, and take up the holy battle cry Na Nach Nachma Nachman Meuman!

Blossoms of the Spring - Letter 23

Letter 23

B.H., 6 Eyar 719 (Thursday, 14 May, 1959), Tiberius.

Loyal to my heart, Mr. Z. Shazar, prominently endowed with a lofty and precious neshama (-soul), whose heart uplifted him to tunnel and find the deep waters from which the faith grows[1] for every generation, fortunate is his lot. Shalom and abundant salvation.

It is incumbent on us to make a great Purim[2] with enormous joy every single day over the miracles, and the awesome wonders, wondrous wonders which Hashem wondrously did His kindness with us in these generations that we merited to be in the domain of the tzadik, the new light, novelty of novelties, awesome supreme wonder etc., who is the sole true leader of our generation, who looks and sees till the end of all the generations to raise them from apostasy ("shmad" = 344) to be desirable ("rutzoan" = 346), and to rectify them with the utmost rectification. Who draws such truth into the world which is the root of the tachlis (-utmost) of the absolute truth which is impossible to tarnish in any way, through which there is the essential nullification of the falsehood in its root, completely until the very last extremity![3]

The main elongation of the present bitter exile is due to the abundant division between (the Children of) Israel to the extent that they don't know where the true tzadik is who can bring joy to Israel (even) from the midst of the bitter exile, to shine in them the gleaming sparks of His Divinity blessed He which is the essential joy.[4] The true tzadik, chosen of the tzadikim, reveals and shines in the heart of a person very extremely deep aitzoas (-counsel), holy true aitzoas (-counsel) into the stark great darkness which intensifies and spreads over a person each time to make everything dark Heaven forbid, to merit through them to recognize the Creator blessed He, through the holy faith which is drawn through them.[5] The great tzadik who is the aspect of Moshe (-Moses), he draws Torah from such an awesome and supreme lofty place with such wondrous intellect, to the extent that his Torah has the power to revive and give life to all the souls who will engage in his Torah forever![6]

The Sitra Achruh (-Realm of Evil) and the Bal Duvur (-litigator-Satan) sets up in the world fraudulent leaders of the generation who boast of greatness and wonders, and mislead the world, as if there is nothing beyond them and everything is in their control, in order that through them, they (-everyone) should fall into the trap of the evil inclination. These charlatans are called false prophets![7]

When the falsehood will be rejected, and truth will gain strength and will be revealed in the world, and everyone will merit to know of the true Rebbe who will be publicized and revealed, through this, all will return to Hashem Yisburach, (and) even the nations of the world, and there will be one common vernacular to serve Him with one accord[8].[9]

When a person is very alienated from Hashem Yisburach, and there is he whose fall is so extremely great, and he descended to the depth of the depth of the nethermost abyss to the extent that it seems to him that it is no longer possible for him to draw close to Hashem Yisburach because he is distanced so much from Him through his bad conduct etc., even still when he strengthens himself nonetheless and seeks, and asks, and searches, and requests an aitzu (-counsel) and scheme to return to Him blessed He, then he merits that the descent is the tachlis (utmost, purpose) of ascent.[10] And the essential factor is according to his proximity to the true tzadik who is engaged in raising all those who fall and the very alienated from the Torah from where they are to the illumination of the supernal rutzoan (-will, desire)[11] by the power of his Torah, and his aitzoas (-remedies, counsel), and his holy hinting which are deep, and very extremely supreme without end or limit which never ever ceases.[12]

This is a great principle, that all the rectifications in the world are done only through the great tzadik (who is the) aspect of Messiah, and each and every one, according to how he surmounts to draw close to this tzadik, to incline his ear and his heart well to his (-the tzadik's) words (/matters) and to believe in him, so too he will get out each time from all the bad places in the world that he was repelled (there), and he (-the tzadik) will raise him and rectify him![13]

Hashem Yisburach devises schemes so that no reject will be rejected from Him (Samuel 2:14:14). And when He sees that a person is falling to a place exceedingly low and distant from the Torah, to the uttermost lowliness and baseness, and the Sitruh Achruh (-Other Side – Realm of Evil) and the impurity are very much spread over him and encompassing him from all sides and desire to consume him completely, Heaven forbid, Heaven forbid, specifically then Hashem Yisburach has mercy on him and sets about hints for him there in accordance to that place, and sets about some sort of merit that he can merit specifically in that distant place, and this is his test and free choice (-becheeruh). And if he merits there to remember of Hashem Yisburach and to do there what Hashem Yisburach hints to him wherever he is, he can return with ease to Hashem Yisburach.[14]

The tzadik who is of very great stature, who purified himself through and through, he doesn't die at all, because even after his passing he works at rectifying the souls of Israel more than in his lifetime, because then he rises each time to such lofty, wondrous, and exalted levels until he is able to rectify everything, because the essential rectification must be received from an exceedingly high place, and each person, the very more he vitiated, Heaven forbid, he needs to receive the rectification from an even higher and distant paradigm. To the extent that there are those who defected so much, particularly now in these generations, that it is impossible for them to be rectified except by the tzadik of exceedingly great stature, and the sicker he is – he needs a greater Rebbe, because this necessitates a great Rebbe and sage of true wisdom of superlative and very extremely enormous (/powerful) stature for him to know how to draw his (-the sinner's) rectification from a very lofty and distant paradigm in such a way that he can rectify a degenerate like him. And this is the aspect of (Jeremiah 31:2), "from afar Hashem appeared to me," specifically "from afar," (Aishes Chayil – Woman of Valor, end of Proverbs) "from afar she brings her bread (/provisions)," because the main rectification must be received from afar, from a paradigm very higher and distant from him. But the main thing is, that it is necessary to break many impediments before meriting to this, to draw close to this tzadik, because the impediments are many and extremely huge (/powerful) without limit, particularly the impediments there are from the mind (one's own imagination and preconception), that they don't believe in themselves that they can receive rectification, according to the enormity of the multitude of their vitiations each time without measure for many days and years. And even though they blame the degeneration on themselves, this is also an aspect of impediments of the mind, that they don't believe in the greatness of the kindnesses of Hashem Yisburach, which do not exhaust and do not deplete[15] ever, and in the greatness of the true tzadik who has the power to rectify everything each time whatever may be particularly after his passing for he rises each time to such formidable levels and draws wondrous new kindnesses each time, until all who desire to receive them can merit through him to be rectified even if he is the way he is even if he vitiated the way he vitiated, Heaven forbid.[16]

The main illumination of His glory blessed He in the world is just through the tzadik, who justifies the populace and endeavors to draw the alienated close and to return them to Hashem Yisburach, this being His main glory blessed He, and His glory is elevated and exalted in the world. Therefore, every person needs to strive hard to draw close those who are distant from Hashem Yisburach. Also, a person cannot say: "How can I draw close to Hashem Yiburach, when I am so far due to the multitude of my bad deeds." Because on the contrary, the more distant he is, the greater the glory of Hashem Yisburach will be exalted when he strives to return and to draw close to Him blessed He, because this is His main glory blessed He.[17]

The transcriber and organizer, who prays constantly every day for his wellbeing and his benefit with full heart, with miseeroos nefesh (-self-sacrifice). Soliciting his wellbeing and the wellbeing of all those in his company.

Yisroel Dov Odesser - Tiberius

ספר אב"י הנחל

הוצאת נקדות טובות – מוגה מחדש לפי כתב יד של המחבר

לפי המכתבים המקוריים

אבי הנחל – מכתב כג

מכתב כג

ב"ה, ו' אייר תשי"ט, טבריא.

נאמן ליבי, מר ז.שזר, הדגול בנשמה גבוהה ויקרה, שנשאו ליבו לחתור ולמצוא המים עמוקים שמהם גדלה האמונה לכל דור, אשרי חלקו. שלום וישע רב.

עלינו לעשות פורים גדול בשמחה רבה בכל יום ויום על הניסים והנפלאות הנוראות פלאי פלאות אשר הפליא ה' חסדו עימנו בדורות הללו שזכינו להיות בחלקו של הצדיק אור החדש חידוש שבחידושים פלא נורא ונשגב וכו', שהוא המנהיג האמיתי היחידי שבדורנו, הצופה ומביט עד סוף כל הדורות להעלותם משמד לרצון ולתקנם בתכלית התיקון. הממשיך אמת כזה בעולם שהוא שורש תכלית האמת לאמיתו שאי אפשר לקלקלו בשום אופן, שעל ידו עיקר ביטול השקר בשרשו לגמרי עד קצה אחרון!

עיקר אריכת מרירת הגלות של עכשיו מחמת ריבוי המחלוקת שבין ישראל עד שאין יודעים היכן הוא הצדיק האמת שיכול לשמח את ישראל מתוך מרירת הגלות, להאיר בהם התנוצצות אלקותו יתברך שזה עיקר השמחה. הצדיק האמת שהוא בחיר שבצדיקים מגלה ומאיר בלב האדם עצות עמוקות מאד מאד, עצות קדושות אמיתיות לתוך תוקף החושך הגדול המתגבר ומשתטח על האדם בכל פעם להחשיך הכל חס ושלום. לזכות להכיר את הבורא יתברך על ידם על ידי האמונה הקדושה שנמשך על ידם. הצדיק הגדול שהוא בחינת משה, הוא ממשיך תורה ממקום עליון נורא ונשגב כזה בשכל נפלאה כזה, עד שיש כוח בתורתו להשיב ולהחיות כל הנפשות שיעסקו בתורתו לעולם ועד!

הסטרא אחרא והבעל דבר מקים בעולם מנהיגי הדור של שקר שמתפארים בגדולות ונפלאות ומטעים את העולם כאילו אין שום דבר נמנע מהם והכל בידם, כדי שיפלו על ידם למכמורת היצר הרע. אלו השקרנים נקראים נביאי השקר!

כשיהיה נדחה השקר, ויתגבר ויתגלה האמת בעולם ויזכו כולם לידע מהרבי האמת שיתפרסם ויתגלה, על ידי זה הכל יחזרו לה' יתברך ואפילו אומות העולם, ויהיה שפה אחת לעבדו שכם אחד!

כשאדם נתרחק מה' יתברך מאד, ויש שנפילתו גדולה מאד מאד וירד לעמקי עמקי תהום תחתיות עד שנדמה לו שאי אפשר לו עוד להתקרב לה' יתברך מחמת שנתרחק ממנו מאד על ידי מעשים רעים וכו', אף על פי כן כשהוא מחזק את עצמו עדיין ודורש ושואל ומחפש ומבקש עצה ותחבולה לשוב אליו יתברך, אזי זוכה שתהיה הירידה תכלית העליה. והעיקר כפי התקרבותו לצדיק האמת העוסק להעלות כל הנופלים והרחוקים מהתורה מאד ממקומם שהם, להארת הרצון העליון בכוח תורתו ועצותיו ורמזיו הקדושים העמוקים ונשגבים מאד מאד עד אין סוף ותכלית שאינו נפסק לעולם.

זה כלל גדול, שכל התיקונים שבעולם נעשין רק על ידי הצדיק הגדול בחינת משיח, וכל אחד ואחד כפי מה שמתגבר להתקרב לזה הצדיק ולהטות אזנו וליבו לדבריו היטב ולהאמין בו, כמו כן יוצא בכל פעם מכל המקומות הרעים שבעולם שנדח לשם, ויעלה אותו ויתקנו.

ה' יתברך חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח. וכשרואה שהאדם נופל למקום נמוך ורחוק מהתורה ביותר, בתכלית השפלות והפחיתות, והסטרא-אחרא והטומאה מתפשטין עליו מאד ומסבבין אותו מכל צד ורוצין לבלעו לגמרי, חס ושלום, חס ושלום, אזי דווקא השם יתברך מרחם עליו ומזמין לו שם רמזים לפי אותו המקום, ומזמין לו איזו זכות שיכול לזכות בזה המקום הרחוק דייקא, וזהו הניסיון והבחירה שלו. ואם יזכה לזכור שם בה' יתברך ולעשות שם מה שמרמז לו השם יתברך בכל מקום שהוא, בקל יוכל לשוב להשם יתברך.

הצדיק הגדול במעלה מאד, שזיכך עצמו מכל וכל, הוא אינו מת כלל, כי גם לאחר הסתלקותו הוא עוסק בתיקון נפשות ישראל יותר מבחייו, מחמת שאז עולה בכל פעם למדרגות גבוהות ונפלאות ונשגבות כל-כך, עד שיכול לתקן הכל, כי עיקר התיקון צריכין לקבל ממקום הגבוה ביותר, וכל אחד כל מה שקילקל יותר ויותר, חס ושלום, הוא צריך לקבל התיקון מבחינה הגבוה ורחוקה עוד יותר. עד שיש שפגמו כל כך בפרט עתה בדורות הללו, שאי אפשר להם להתקן רק על ידי הצדיק הגדול במעלה יותר, וכל מה שהוא חולה ביותר - הוא צריך רבי גדול ביותר, כי צריכין לזה רבי גדול וחכם בחכמה אמיתית במעלה מופלגת ועצומה מאד מאד שידע איך להמשיך תיקונו מבחינה גבוה ורחוקה מאד באופן שיוכל לתקן מקולקל כמותו. וזה בחינת "מרחוק ה' נראה לי", מרחוק דייקא, "ממרחק תביא לחמה", שעיקר התיקון צריכין לקבל ממרחק, מבחינה הגבוה ורחוקה ממנו מאד. אבל העיקר, שצריכין לשבר מניעות הרבה קודם שזוכין לזה להתקרב לזה הצדיק, כי המניעות רבים ועצומים מאד בלי שיעור, בפרט מניעת המוח שיש, שאינם מאמינים בעצמם שיוכלו לקבל תיקון, לפי עוצם ריבוי קילקולם בכל פעם בלי שיעור ימים ושנים הרבה. ואף על פי שתולין הקלקלה בעצמם, גם זה הוא בחינת מניעת המוח, שאינם מאמינים בגדולת חסדי השם יתברך, אשר לא תמנו ולא כלו לעולם, ובגדולת הצדיק האמיתי שיש לו כוח לתקן הכל בכל פעם יהיה איך שיהיה בפרט אחר הסתלקותו שעולה בכל פעם למדרגות עצומות כל כך וממשיך חסדים נפלאים חדשים בכל פעם, עד שכל מי שחפץ לקבלם יכול לזכות על ידו ולהתתקן אף אם הוא כמו שהוא אפילו אם קלקל כמו שקלקל, חס ושלום.

עיקר הארת כבודו יתברך בעולם הוא רק על ידי הצדיק, המצדיק את הרבים ומשתדל לקרב את הרחוקים ולהחזירם להשם יתברך, שזה עיקר כבודו יתברך, ונתעלה ונתגדל כבודו בעולם. על כן צריך כל אדם להשתדל מאד לקרב הרחוקים לה' יתברך. גם אין לאדם לומר: איך אני יכול להתקרב להשם יתברך, ואני רחוק כל-כך על ידי ריבוי מעשי הרעים. כי אדרבא, כל מה שהוא רחוק ביותר, יתגדל על ידו כבוד השם יתברך ביותר כשישתדל לשוב ולהתקרב אליו יתברך, כי זה עיקר כבודו יתברך.

המעתיק והמסדר, המתפלל תמיד בכל יום בעד שלומו וטובתו בכל לב, במסירות נפש. דורש שלומו ושלום הנילווים אליו.

ישראל דב אודעסר - טבריא

---

[1] Likutay Moharan, volume 2, Torah-teaching 5:2-3.

[2] Ullim Litroofuh, letter 171. A great Purim sometimes is a reference to when there is a Hebrew leap year and there are two months of Adar hosting the small Purim in the first, and the main celebrated big or great Purim in the second. Hence a "great Purim" would mean a full-fledged Purim. However, in this case it just means great tribute of the magnitude of Purim. It is interesting to note that the year 595, in which Rabbi Nussun used this term, was a regular year with only one Purim, whereas the year 719 in which Saba wrote this letter was in fact a leap year with both a small and a great Purim.

[3] Likutay Halachos, Yoreh Daya 1, Signs of a Kosher Animal and Beast 4:30, also brought in Oatzar Ha-yeeruh, Tzadik 103.

[4] Likutay Halachos, Orach Chaim 2, Blessing of Thanksgiving 6:59.

[5] Likutay Halachos, Choshen Mishpat 2, Injuring One's Friend 39, also brought in Oatzar Ha-yeeruh.

[6] Oatzar Ha-yeeruh, Tzadik 238, from Likutay Halachos, Choshen Mishpat 2, Lost and Found 3:5.

[7] Kitzur Likutay Moharan, volume 2, Torah 15; Likutay Aitzoas, Tzadik 101.

[8] Zephaniah 3:9.

[9] Kitzur Likutay Moharan 48.

[10] Likutay Halachos, Orach Chaim 1, Falling on the Face 6.

[11] Likutay Halachos, Orach Chaim 1, Morning Blessings 5:42.

[12] Likutay Halachos, Orach Chaim 1, Falling on the Face 6:2.

[13] Likutay Halachos, Orach Chaim 2, Blessing of Thanksgiving 6:20.

[14] Oatzar Ha-yeeruh, Exile and Redemption 6, from Likutay Halachos, Orach Chaim 2, Blessing of an Individual's Thanksgiving 45.

[15] See Lamentations 3:22 and the prayer of Moadim in the Eighteen Benedictions.

[16] Likutay Halachos, Yoreh Daya 1, Making Vessels Kosher 4:7,8,11.

[17] Kitzur Likutay Moharan 14, also brought down in Likutay Aitzos, mahadura basra, and Likutay Aitzoas, Honor 4.

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

נ נח נחמ נחמן מאומן

What Should His Punishment Be He Who Is Merry? NNNNM!

אני לומד ואני אלמד בספרי ברסלב! שיר מספר שיחות סבא

Letter to Rav Kook from the holy Reb Getzel of Uman - part 6

תפילה קצרה לפני אכילה

ב"ה

תפלה לפני אכילה

רבונו של עולם אתה מתפאר בעמך ישראל, ובשביל ההתפארות הזה בראת כל העולם, ועל ידי ההתפארות מתגלה יראתך על כל הבריאה ובפרט בעת האוכל נאמר גושי הלום, ובפרטיות אתה מתפאר בי, וכן בתוך האוכל יש טוב טמון שתתפאר בו, ולכן תעזרני לאכול ביראת שמים להיות אושפזינא, איש פום זה, לשכינה, שהפה שלי יהיה שיעור קומה של אדם, ועוד זכני לעלות להיות אדם עליון שהשכינה מדברת מתוך גרונו, וזכני לאסוף את הטוב שבאוכל ולדחות את כל החיצוניות ולא להיות נתפס בסכלות ח"ו, ועל ידי זה זכיני להשלים שכלי כדי שאזכה לאור הצדיק נ נח נחמ נחמן מאומן שמגלה יראתך ואהבתך ורצונך, וזכני להשלים פגמי המזבח ובפרט על ידי עשיית מצות נתינת צדקה..

וזכני לאכול בשמחה, ולאכול ביראה עילאה ובחכמה עילאה ובאמונה עילאה שעל ידי זה זכני להארת הרצון של אור הפנים ברצונות וכיסופין עד אין סוף הכלולה מבחי' בן ותלמיד, בחינות איה מקום כבודו ומלא כל הארץ כבודו, וייטב לבי בל"ב אלקים דמעשה בראשית, ועל ידי זכני לברר את כל האוכל במחשבה בחכמה ובאמונה, וזכני לשלמות לשון הקודש שהוא שלמות שמירת ותיקון הברית בקדושה ובטהרה שעל ידי זכני שיהיה עיקר ניזוני מניצוצי אותיות שבאוכל, ויהיה כל אכילתי בבחי' אכילת מן, ויקוים בי צדיק אוכל לשובע נפשו, והשביע בצחצחות נפשך.

וזכני לאכול במתינות, בדרך ארץ, בבושה ממך, ובדבקות.

וזכני לברך כל הברכות בכוונה עצומה רצויה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

לקוטי מוהר"ן תורה יז - הערות ועיונים

ב"ה

לקוטי מוהר"ן

תורה יז

א. כי יראה ואהבה, אי אפשר לקבל, כי אם על ידי צדיקי הדור, כי הצדיק הדור הוא המגלה היראה והאהבה ע"כ, וכן באות ב' כז"ל וכשנחשך אצל אחד היראה והאהבה וכו' זה מחמת שנחשך אצלו אור הצדיק, שממנו מקבלין יראה ואהבה כנ"ל.

וצ"ב דהגם שמבואר היטב בתורה פה איך שהצדיק הוא המגלה את היראה והאהבה, אבל מאחר שהוא גילה את זה למה לא יכולים לקבל את זה ישר מהשם יתברך. ועל זה פירשו המפרשים שהיראה והאהבה ממש קשורים להרצונות שהצדיק גילה.

א. כלל הבריאה, ופרטיה, ופרטי פרטיה הם כפי ההתפארות בישראל. עיין בזה בזוהר הקדוש פרשת תולדות (עמוד קלד) ולית לך כל שיפא ושיפא דקימא ביה בבר דלא הוי לקבליה בריה בעלמא דהא כמ דבר נש איהו מתפלג שיפין וכלהו קימין דרגין על דרגין מתתקנין אלין על אלין וכלהו חד גופא הכי נמי עלמא כל אנון ברין כלהו שיפין שיפין וקימין אלין על אלין וכד מתתקנן כלהו הא (חד) גופא ממש, ע"כ. וכן בעוד כמה מקומות.

והרמח"ל ביאר היטב, שגם ההנהגה מקבלת להבריאה גופא, שהבריות עצמם הרם רמזי ההנהגה, עיין קל"ח פתחי חכמה פתח יב, ובעוד כמה מקומות.

והנה שיעור קומה של כל העולמות הוא אדם, ואתם קרואים אדם, היינו ישראל, הרי שכל הבריאה, גם מצד מהותה גם מצד הנהגותה, תלויה בישראל. וזה מבואר בדעת תבונות אות קכח-, ובעוד כמה מקומות.

ועיין בזה נפלאות במש"כ הרמח"ל בפירוש הזוהר ריש משפטים (גנזי רמח"ל עמ' רעו-ז) שכל פניות של השם יתברך אינם אלא לישראל, כל ענין הבריאה והטבע אינו אלא התפשטות של קדושה שמתפשטת השכינה לתחתונים, אלא כיון שאין קנאת הס"א אלא על ישראל, צריכים להסתיר את זה, אז ההנהגה הנראית אינה אלא "עולם כמנהגו", אבל מבפנים האמת הוא שהכל הוא בשביל ישראל, והולך הכל לתיקונם של ישראל, ע"ש כדה"ק.

וע"ע מש"כ לקמן אות ו.

והצדיק על ידי שמבקש ומחפש תמיד (לגלות הרצונות של הש"י), ומוצא ההתפארות שיש בישראל בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות – עד כאן לשונו, והוספתי את הסוגריים, כי לכאורה כן פירושו מדבריו הקודמים עיין שם, ועיין בספר ביאור הלקוטים שעמד על זה שהצדיק בעיקר מחפש אחר רצונות השם יתברך. ועל כל פנים זה העסק של הצדיק למצוא את הטוב אפילו בפושעי ישראל, והצדיק הולך ומחפש ומוצא. ואילו בתורה רפ"ב רבינו גילה שעל כל יהודי לדון את כל האדם לכף זכות, לכאורה אינו עסק לצאת ולחפש, אלא מדובר כאשר הוא פוגש במישהו או כדומה אז חל עליו העבודה להתיחס רק להטוב שיוכל למצוא בו. ושם מבואר שיש צדיק שיכול למצוא נקודות טובות בכולם והוא יכול להיות שליח ציבור, זה כבר בחי' צדיק כמו בתורה יז לפנינו, שמחפש ומוציא בכולם. ויתכן שיש עוד בחינה בתורה שלנו שההתפארות הוא רק על שם העתיד, עיין לקמן.

ושם בתורה רפ"ב רבינו גילה שאותו צדיק שיכול למצוא את הטוב בכולם הוא יודע מאיזה משכן הילד מקבל הבל פיו, וזה כעין המבואר בתורה יז לפנינו, כי המשכון הוא בתבנית העולם כולו, וכמו שהצדיק יודע רצון השם יתברך בבריאה מקביל לאיזה התפארות בישראל, כמו כן הוא ידע איזה ילד שייך לאיזה משכן.

ואם זה צודקת, שזה אותו בחי', לפי זה מבואר שהכח הזה המבואר בתורה יז שהצדיק משיג רצון הבורא בבריאה בההתפארות של ישראל, רק צדיק שיכול למצוא את הטוב בכולם יש לו את הכח הזה להבין את הקשר בין ההתפארות של ישראל להקבלתו בבריאה שגרמה לרצות ה' בה.

וכאן יש להעיר שאפילו בתורה ה' שרבינו גילה את הענין של חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם, שלכאורה על כרחך הולך על כל אחד ואחד ישראל, עם כל זה במכתב של ר' געציל מאומן הוא מציין אותו כהוראה של גדלות הצדיק, כי באמת רק צדיק עצום יכול לזכות להמבואר שם, וכבר כתבתי על זה במקומו. וכמו כן ידוע שכל תורה של רבינו זה לא סתם לימוד אלא דרך עבודה שכל אחד צריך לקחת לעצמו. ומבואר שרבינו מכניס כל אחד בקטן לפעולותיו של הצדיק. וכמו כן תורה רפ"ב של אזמרה, באמת זה דרך נשגב מאד של הצדיק, אלא שרבינו מכניס כל אחד בקטן, ודוק.

והצדיק על ידי שמבקש ומחפש תמיד ומוצא ההתפארות שיש בישראל בכלל ובפרט ובפרטי פרטיות בכל איבר ותנועה של כל אחד ואחד מישראל כנ"ל על ידי זה יודע ומשיג כל הרצונות של השם יתברך עכ"ל.

והנה לפי הפירושים כאן, הדיבורים של הצדיק שהולכים למרחוק ומעוררים את הטוב במקומו, הדיבורים האלו הם גופא ההתפארות שהצדיק מוציא. ולפי פירושם צריך ביאור, כי אפילו אם נאמר שהצדיק רואה אותם ברוח הקודש, אבל יש כאלו שהם לגמרי טמונים בגוים ובאמונות כזביות שלהם רחמנא ליצלן, והאם גם בהם באותה עת יש התפארות למעשה. ולכאורה ההתפארות עליהם זה רק על שם העתיד, כמו בבריאת העולם שהשם יתברך צפה שיהיה לו התפארות מנשמות ישראל לכן בראה אותם, אבל כל עוד שהם לא נתגדלו בעולם עוד לא מביאים התפארות. וכן הנשמות האלו שחלקם בטוב, אבל זה עוד לא יצא לפועל. ואם כן לפי הפירושים כאן מה רואה הצדיק בהם ואיזה דיבורים הוא שולח להם.

ולכאו' צריכים לומר שהצדיק מעודד אותם בכללי על כחם ומעלתם הגבוה, שראוים הם להיות תפארת להשם יתברך. ועל ידי שמזכיר להם את רום מעלתם, הם מתעוררים כמבואר.

אי נמי יתכן שאפילו בתוך טומאתם ממש, יש להם בחי' שם ישראל נקרא עליהם, ויש להשם יתברך התפארות מהם. וע' בריש סיפור מהשבעה בעטלירס שכז"ל והבן מלך, מחמת שהיה בו טוב, כי נולד עם טוב והיו לו מדות טובות וישרות היה נזכר לפעמים היכן הוא בעולם, ומה הוא עושה וו', והיה גונח ומתאנח על זה, על שנפל למבוכות כאלו ונתעה כל כך, והיה מתאנח מאד, אבל תכף כשהיה מתחיל להשתמש עם השכל חזר ונתחזק אצלו החכמות של אפיקורסות עכ"ל. הרי מבואר שאפילו שהיה אפיקורס עדיין היה לו מדות טובות וישרות, וכן בענין האמונה היה לו עליות והתקרבות לאמת לפעמים, אז יתכן שאפילו על הטמון בטמואה עדיין יש התפארות ממנו. והצדיק רואה את זה ומחזק את זה.

תפילין של השם יתברך שמתפאר בישראל: ע' מאמר פירוש המצוות לרמח"ל מצוה יד – לקשור תפילין (אוצרות רמח"ל עמוד רלז).

וכמו שעל ידי התגלות ההתפארות של ישראל שהם מתפארים עמו יתברך על ידי זה נופל יראה וכו' כמו כן על ידי התגלות ההתפארות של השם יתברך שמתפאר בישראל וכו' מתגלה היראה של השם יתברך עכ"ל.

צ"ב דבשלמא כאשר ישראל מתפארים כי שם ה' נקרא עליהם ממילא מתגלה יראה, אבל למה ההתפארות של ישראל יגלה יראה. ורבינו גילה טעם הדבר, כי רואים את המלך בתפארתו, ואכן לכאורה זה אינו דומה לענין היראה שמתגלה על ידי הנחת תפילין שלנו.

וי"ל שבאמת היראה הראויה להאין סוף ב"ה הוא בודאי למעלה מהאפשריות והגבול של כל הבריאה (ורבינו כבר גילה שאפילו מדת היראה יש לה יראה מהשם יתברך), והרי כל מה שהברואים יש להם יראה מהש"י הוא מצומצם כפי מדותם (וע' בתורה מט, שקבלת מלכות שמים הוא רק על ידי שמצמצמים את האור אין סוף). ויראה זו היא דייקא כפי ההתפארות שיש להשם יתברך מישראל. ולכן דייקא על ידי התפילין של הקב"ה שזה ההתפארות בישראל, דייקא על ידי זה נופל יראתו.

הצדיק מגלה הרצונות של הש"י בבריאת העולם ע"י שהוא מוציא ההתפארות וכו', ועל ידי התגלות ההתפארות שהש"י מתפאר בישראל נולד יראה ואחר כך גם אהבה, שהש"י מגלה רצונו לכל אחד ואחד ונותן להם מתנות ומרומם קרנם, ע"ש כל זה באריכות. והרי יש שני בחינות רצון, עצם הרצון שהיה בבריאת העולם כמו שהוא, ואחר כך יש התחדשות כח בהתגלות הרצון, שאז הש"י שוב משפיע לכל אחד כרצונו.

וי"ל בזה את ברכת המחזיר שכינתו לציון: רצה י"א בעמך ישראל ובתפלתם וכו' ותפלתם – שהוא בחי' יראה כמובא כמה פעמים בלקוטי מוהר"ן – באהבה – הרי האהבה, תקבל ברצון – הרי קבלת ההתפארות, ותהי לרצון – התחדשות הרצון.

ובאמת כל ברכה שאנחנו מברכים הוא ממש בתוכנית הזה. כי במילה "ברוך" אנו מאירים אור מאימא עילאה להעלות את חסד גבורה תפארת של זעיר אנפין – שהם אברהם יצחק ויעקב, שהם נרמזים במלות "אתה ה' אלקינו", אליה, ואז היא נקראת "מלך העולם", כי עול"ם הם הג' אבות (כל זה מבואר בקיצור הכוונות להרמח"ל בכונת ברכת המוציא), והנה אחר כך יוצאים משם בשפע שקיבלו, ומורידים אותו אל נוק' המגלה כל הפעולות למטה וכו' עיין כל זה בריש ספר קיצור הכוונות להרמח"ל וההבדל בין ברכת המצות לברכת הנהנין וכו'. ומבואר הענין שזה ממש התחדשות הרצון.

וכן בקריאת שמע שאנו מקבלים עול מלכות שמים, בחי' יראה בהמלכת השם יתברך (והוא גם בבחי' העלאת הג' אבות כמובא אברהם יצחק יעקב ראשי תיבות כמו הר"ת של י' אלקינו י'), אז ממשיכים "ואהבת".

יז:ג מזבח בחלקו של טרוף. דהינו בנימין. ומבואר בזה שהגדלת גבול הקדושה והצלה של אלו שיצאו מהקדושה הוא דיקא ענין של בנימין. ואכן רבינו גילה איך שכל זה נעשה בקדושה ובטהרה על ידי אכילה כראוי, ועל ידי צדקה, ועל ידי דיבורי הצדיק שרק הם היוצאים חוץ לגבול, בספרים אחרים רצו בחכמתם להורות בזה עבודות לשם שמים שהם לא בתכלית הקדושה וכו', עיין למשל בספר בית יעקב (בנו של המי שילוח – איז'ביץ) בפרשת ויגש (עמוד תלג-) ז"ל:

אמנם כאשר ירצה לברר זאת ולהוציא מהם זה המן אזי יצרך לו להכניס את עצמו בההסתר במעט רגע ולהתלבש בלבוש השכחה שהוא מדת העכו"ם ולעשות פעולות נסתרות עד שנדמה לעין אדם שלא תואר ולא הדר לאלו הפעולות ואין מהם כבוד שמים. ואף שלפי שעה יש לו היזקא מזה שמכניס את עצמו בההסתר וסובל מזה כי כאשר יתלבש באלו הלבושין אזי נדמה שנתפשט כל כך עד שאין לו תקנה ח"ו אמנם הוא מוכרח לזה כמו האדם ההולך בכפרים מוכרח להתלבש גם הוא בלבוש כפרי בשעה שהוא מהלך בהכפר כן כשירצה בנימין הצדיק לברר זאת מבין העכו"ם אזי מוכרח הוא להתלבש בלבושם אן על זה יביט שלא ישתקע בזו המדה ח"ו אך כרגע ואחר עבור הרגע אזי יפשוט את עצמו מהבגדים הצואים וילבש מחלצות. וזהו דאיתא בש"ס (מגילה יומא) חופף עליו כל היום רצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין והיה בנימין הצדיק מצטער עליו כל היום לבלעה היינו שרצונו הוא לבלוע כל הכחות שיש להם שייכות לקדושה וכמו שנאמר בו ובין כתפיו שכן שלעולם הוא עומד ומביט להכניס וכו' עכ"ל

ועוד כתב שם ז"ל ובנימין מכניס את עצמו לבין העכו"ם ללקט הכלים והחן שמפוזר ביניהם ומכניס בישראל להרחיב את גבול ישראל, עכ"ל.

מזבח – בגמטריא ז"ן. שהוא מעיקרי כוונות האכילה. אכל מזבח (מלשון אוכל, אי נמי מלשון על כל כמו שאומרים אכל חד וחד) בגמטריא נ נח.

מנבז בגמטריא אומן. מנבז אותיות מזבח בחילוף אות נ'.

חלקי – בגמטרי נחמן

אות ה: צריך לכתב לו כתב, כן צריך לשלח בחינת כתב להם. צ"ב למה דוקא כתיבה, והרי מבואר שאפילו הכתיבה אינו אלא על ידי הדיבור של הצדיק.

אות ה: צריך לכתוב לו כתב – עיין בהפירוש מי הנחל שכתב את זה קצת יותר מפורש ז"ל: ואז מוכרח הצדיק לשלוח לו מכתב למקומו הרחוק והמגושם מאד, עכ"ל עיין שם. וזה ממש בפירוש ענין של הפתק.

אות ה: כי הדבור של הצדיק הלך למרחוק, עד שנכתב ונחקק שם בספריהם, שעל ידי זה נמצא בספריהם הפך אמונתם, כי נמצא בספריהם הדבורים קדושים אשר הגיד מרדכי, כנ"ל. ואזי, כשבאים אלו העכו"ם ומוצאים שם הפך אמונתם וכו' ע"ש ולעיל מיניה כתב כמו שמספרין מכמה גרים שנתגירו על ידי זה, על ידי שמצאו בספריהם הפך אמונתם.

וצריך ביאור למעשה, כי לכאורה מה שנמצא בספריהם הפך אמונתם זה סתם מאליו מגודל שקר וכזיבת האמונה שלהם הרי היא מלאה הפוכות כידוע, ולכאורה אין זה מציאת הדברים של הצדיק.

אות ו. חלקי נשמות ישראל, שכל העולמות נבראו בשבילם, והמה היוצרים יושבי נטעים עם המלך במלאכתו (דברי הימים א:ד), כי הקב"ה נמלך עם נשמות ישראל לברא את העולם (ב"ר פ"ח, מדרש רות פ"ב), ע"כ.

שורש זה של ישראל להיות הקב"ה נמלך איתם, מבואר ברמח"ל בפירוש משנה א' דספר יצירה (אוצרות רמח"ל עמוד ריח) איך זה נשרש בל"ב נתיבות חכמה, ואחר כך יש שמות, והוא בחינה אחת שבו שורים הצורות על החומר בסוד 'בי"ה שמו', וכז"ל והוא סוד "מי יספר שחקים (-כמו שרבינו הביא באות א' ועזו בשחקים) בחכמה." והענין, כי הנה כל הנברא הוא הודעת פעולותיו יתברך שמו, שזה מורה על ענין אחד,וזה מורה על דב אחר, והוא כמו ה' (-הוי"ה) שאינו השורש עצמו, אבל מורה עליו, כ כל הנבראים כולם הם ממש שמו של הקב"ה. וזהו: "כל הנקרא בשמי". וזה בבחינת השראת הצורה על החומר שפירשתי למעלה, שאז חוזרים כולם להיות רק שמו של הקב"ה. ואז בבחינה זאת נרשמים למעלה בשכינה עצמה בסוד ספר. וזה כדי לקבוע ההנהגה על ידיהם וכו' ע"ש כל דה"ק

סוף אות ו': וזה והיה שדי בצריך, וכסף תועפות לך (איוב כב), עי' ברש"י שם שלא ידע איך אפשר שהשם יתברך שד"י יהיה עם הצרים ח"ו, ולפי פירוש רבינו א"ש.

אות ח: אנא בריה קלה שבים – הינו שאני למעלה מכל העולמות וכו' עכ"ל. וק"ק שרבינו כותב שהנשמה אפילו למעלה מאצילות, ויש טועים בזה ח"ו. ובמקום אחר פרשנו בס"ד.

נ נח נחמ נחמן מאומן