Pages

Friday, November 30, 2018

פרשת וישב - ותמת בת שוע - תשע"ט

ב"ה
בפרשת וישב (בראשית לי:יב) - וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו.... ויגד לתמר....
בת שוע בגמטריא תשעח, ותמת בת שוע, היינו שעבר כבר לשנת תשעט, ואז עוברים מחטא השחתת זרע לבטלה ונתגלגל כל תהליך הגאולה בסיפור יהודה ותמר!
במהרה בימינו אמן!
נ נח נחמ נחמן מאומן

Thursday, November 29, 2018

Beating Depression and Yetzer Hurah Attacks

HH reoccurring depression and attacks of lust.... One feels oh no not this again! Will I never be free GF?!
Rabbi Nachman says, big mistake. Every second HY is creating the world completely new, and you have a completely new chance and start at life. The depression that is hitting you is making you feel that this is just a continuation of what you suffered and there is no end (this is the way of the fraudulent rabbis...), But the truth is you have risen to a higher level, you have in fact vanquished the depression and lusts of the lower level, and now that you have ascended the evil renews its onslaught according to the new level. Pay close attention to realize how in fact now you are much stronger and the despair much more external and weaker! Now you are living on a higher level and have so much more hope to go even higher. (Even regarding physical pain Rabbainu advised his daughter similarly, to visualize how the pain became slightly less, and then lesser, until it disappeared, and the main thing is joy).
Na Nach Nachma Nachman MayUman

רק סבא ידע ממשיח

ב"ה
שמענו ממוריס נ"י
פעם חברים ישבו עם סבא קדישא....והיו מדברים בענין  השגות של כמה גדולים בקשר למשיח.....ענה ואמר....אין בכל העולם כולו...מי שיודע בענין משיחנו....כי אם אני בלבד!!!אין..ואין.....אני יודע...מה שיהיה....

נ נח נחמ נחמן מאומן

Prayer 31 of A Collection of Prayers - for Hisbodidus and Shabbos - Likutay Tefilos

HH


Likutay Tefilos 31

A Collection of Prayers

Prayer 31

“The kindnesses of Hashem forever I will sing from generation to generation I will make known Your faith with my mouth (Psalms 89:2).” And hereby I believe with complete faith in Your Unity and Oneness and the creation (ex nihilo) of the world, and in Your true tzadikim, and in Your holy Torah, in the Written Torah and in the Oral Torah, and in all the books of the true tzadikim, and in Your collective nation of Israel whom You chose. “For it is You, Hashem the Gd, in the heavens and in/on the earth and in the supernal heavens of heavens, (in) truth, it is You Who is first, and it is You who is last, and other than You there is no Gd,[1]” and You created the heavens and the earth and all their (armies of) denizens, and upon it You created Adam Hureeshoan (-the first man/Adam) in the six days of creation, and on the seventh day You rested, and reposed, and relaxed. And from Your love, Hashem our Gd, and from Your great compassion for Your nation Israel, You gave us Your day of rest as an inheritance, a day of rest and holiness, a great and holy and awesome day, a day of repose and rest and relaxation for the bodies and the souls, for the physical and for the spiritual, in this world and in all the worlds (all of them). A day of the ascent of all the worlds to higher than their levels to the utmost supernal level, to the apex of the supernal holiness, to the “ravuh <desire> diravin <of desires> - will of wills. A day which no judgment has any hold, (and-) [nor] any hold of the Sitra Achra [-other-evil realm] and the kleepoas [(evil) husks] whatsoever, a day which is completely Shabbos (-rest), and good, and desire, and love, and kindness, and great extended/singular mercy, a day which is completely holy and awesome, which by its utter magnitude of its holiness of its very holy day we are able to bind to You and be included in Your unity, and to draw upon ourselves Your holy faith with the apex of completion, in all the six days of conduct (-the week).

And so I come before You Hashem my G-d and the G-d of my fathers, G-d of Abraham, G-d of Isaac, and G-d of Jacob, Ai”l Elyoan (-Supernal G-d), who meets out beneficial kindnesses[2], that You be gracious with me in/with Your true kindnesses, and [You should] merit me in Your abundant mercies, and help with full force, that I should merit in Your abundant mercies to receive the Shabbosoas (-Sabbaths) with great holiness, and with tremendous joy, and very, very great and enormous delight, as is befitting of a man of Israel (-Jew) to be joyous, and to rejoice, and to be happy full-scale on this great, and holy, and awesome day, on the day of the holy Shabbos, a day of rejoicing and happiness and delight in all the worlds (all of them), a day of the grand matrimonial celebration of the king and noblewoman, a day that there is no sadness, and agony, and dismay whatsoever, a day that even those condemned to Hell have respite on it, a day which is entirely light and good, a day that  supernal light radiates in all the worlds (all of them), “Light of the countenance of the King gives life (Proverbs 16:15),” a day which extra holy and awesome souls are drawn in, for each and every one of the Children of Israel Your nation. Our father our King, our Powerful One, our Creator, our Redeemer, our Maker, our Holy One, the Holy One of Jacob[3], sanctify us in/with the holiness of the holy Shabbos always, and help us to receive the Shabbosoas (Sabbaths) properly, and we should merit to honor and to bring exquisite delight to the Shabbos with all types of honor and exquisite delight, [be it/both] with food and beverage, that we should merit to abound on the holy Shabbos with good foods, and beverages, and all types of delicacies, and all types of exquisite delights, and we should not harbor any grievance on the expenses of the Shabbosoas and Holidays, and we shall be confident in You that You will fill for us all that we spend on the honor of Shabbos and the holy Holidays, and [be it] with respectable clothing, that we should merit in Your mercies to abundant Shabbos garments, to expensive clothing, clean, and holy, and pure, and (You should) merit us to (have) a nice abode in honor of the holy Shabbos, and to abound with candles on the night of the holy Shabbos.

And (You should) merit me in and guard me in Your abundant mercies from all the thirty-nine principle miluchoas (-work that is forbidden on Shabbos) and their toaldoas (-derivative counterparts), and protect us and save us that we should not foul with any miluchuh (-work that is forbidden on Shabbos by the) Torah (“di-oarayesuh”), nor with (the violation of) any shivoos (-abstention issued) by the Sages (“dirabunun”), on the holy day of Shabbos. And (You should) help us to sanctify our mouths and our speech on the Shabbos day, that our speech on Shabbos should not be like our speech on the weekday[4]. Master of the World, have mercy on us, and sanctify us with all types of holiness of the holy Shabbos, with extremely great and enormous joy and delight, and with fear and love (of HY), until we merit to be included into the holiness of the holy Shabbos, and to draw the holiness of Shabbos onto the six days of the week, and we should merit to remember Shabbos always, as it is written (Exodus 20:8), “Remember the day of Shabbos to sanctify it.”

And (You should) merit us in Your abundant mercies to true complete faith always, that we should merit to believe in You, Hashem our G-d, and in Your holy written and oral Torah (“sheh-bichsav & sheh-baal-peh”), which You gave us through Moshe Your prophet, loyal of Your house, and in all Your true tzadikim that were in every single generation, and in all Your true tzadikim and truly kosher ones that are in this generation, and in the general aggregate of Your holy nation Israel in whom You take pride in every single generation. In all of them I should merit, in Your mercies, to believe with strong and certain consummate faith, and I should stand firmly viable in Your holy faith, and I should be strong in Your faith “like a solid mirror (Job 37:18),” I should never slip.

Master of the World, You know my bitter and impetuous heart, You know the very, very abundant hardships of our souls which are impossible to bear, You know the bitterness of our sighs/sorrows and our very numerous hardships, and our duress, and our suffering, and our frustration, and our distress. Ahuh (-woe) Hashem, ahuh (-woe) on our souls (-nefesh – lowest part of the soul, seated in the blood), oy (-a pity) on our spirit (-ruach – second, middle part of the soul), and our nishumoas (-highest of the three parts of the soul, seated in the intellect), oy (-a pity) and bitter it is for our bodies, behold we are screaming and sighing before You from the depth of the exile, from the depth of depth, like a man who was riddled with all types of arrows, and spears, and swords, and they are all still stuck in his body, and in every single limb are stuck many thousands and myriads of arrows, and spears, and projectiles/shrapnel anointed with all types of bitter drugs and harsh poisons, and many evil (-wild) beasts, and snakes, and scorpions encircle him from every side, and he is immured in imprisonment upon imprisonment, and thousands of thousands and myriads guard and ambushers stand over him and guard his whereabouts, and they do not allow him to lift his head even a hairbreadth, even for split second, and they shut his mouth, and confuse his mind, and pervert his heart at all times and at every instant so that he doesn’t cry out to You, and so that he doesn’t look for Your mercies, and so that he doesn’t hope for Your salvation. And I am impoverished and in pain far worse that all this that I mentioned before You, and my hardships, and the anguish of my soul, and the inflictions of my heart are very exceedingly abundantly more copious than all this, because there is no language in the world in which I can articulate my words (-what is on my mind). It is extremely bitter for me, Master of the entire universe, I am very bitter, my Father in Heaven, it is extremely bitter for me more than all the types of bitterness of the world, my soul is bitter, my heart moans over me, “my stomach my stomach quivers (Jeremiah 4:19),” “Hashem how plentiful are my tormentors, many rise up against me (Psalms 3:2).” And even though I know a little about all this, how my alienation and my fall is far, far deeper than the very deepest depth, what I cannot know at all, even still, every time that I want to speak of my copious torments, I am beset with conceit/self-interest, and haughtiness, and confusion to the extent that I cannot even say one word without conceit/self-interest and vast falsehood, and now, “from where will my help come (Psalms 121:1)?” From where can I seek for myself respite which will be eternally beneficial for me?[5] From where can I seek saving and rescue? Look at my privation because numerous are my agonies and the troubles of my heart. “See my privation and release me (Psalms 119:153),” and with Your kindness alone give me life. “Until when Hashem will You forget me eternally? Until when will You hide Your countenance from me? Until when will I devise schemes with(in) my soul, (to be free of/with) anxiety in my heart by day? Until when will my enemies tower over me (Psalms 13:2-3)?”

And behold in my bitter privation, and my distress, and my duress, and my befuddlement, and my confusion, that with my copious sins I have become alienated the way I am alienated, and even when I remember sometimes to do some matter of holiness, it is full of wounds, depression, and confusion, and self-interest, and madness, and craziness of mind, in great abundance. And in the utter magnitude of my bitter exile I do not have any vitality, and consolation, and hope, except on (-with) Your holy and pure and wholesome faith, this is my consolation in my privation[6], what I merited nevertheless to be from the progeny of Israel Your servants, believers sons of believers[7]. Therefore I have come to spread out my palms for Your true mercies and kindnesses, do not leave me and do not forsake me. Deal out to Your servant so that I shall live, deal with me with Your true kindnesses, and graciously endow me with Your holy faith always, that I should merit to be viably enduring and strong in Your holy faith always, without any confusion or deviation whatsoever, because we do not have any life or hope except on (-with) Your holy faith, as it is written (Habakkuk 2:4), “And a tzadik with/in his faith he lives.”

Master of the World, You know the utter magnitude of the prolific heresy and apostasy which prevails now in this time, in these generations at the heels of the (coming of the) Messiah, whose likes were never in the history of the world, and there is no one to stand up for us, and You guaranteed us (Tractate Chagiga 5b), “’Counsel is lost from the sons their wisdom has rotted (Jeremiah 49:7),’ that when there is no one in Israel to stand up and answer the apostates (apeekorsim), then so too shall the wisdom of the heretics and apostates be rotted as well.” And now in our abundant sins You have smitten us with a blow that is not written in the Torah, and You have made our blows wondrous from all sides. Because the true tzadikim who were able to draw for us consummate holy faith have passed away in (-due to) our sins, and the faction of the apostates and the philosophers are overly strengthening now, to the extent that they throw their evil arrows, and spread nets and traps as well upon the kosher and wholehearted ones, who are “invited and go wholesomely (-credulously innocent and unsuspecting) (Samuel 2:15:11).” Because they (-the heretics) mislead them, and show themselves before them as kosher, and as if they desire the benefit and rectification of Israel, until there are also many kosher souls caught in their their nets, and they insert heresy, and philosophy, and apostasy in the heart of Israel You holy nation, and they strengthen to habituate Israel in the ways of the pagans, to wear their clothing, and to go in their ways, and to study their books and their languages. “Oy (-woe) is to us that we have been marauded (Jeremiah 4:13),” because a calamity like this has never yet been in Israel in history, and upon whom do we have to support us, and to whom shall we flee to for help, and where is there a place to hide from them, and to save our children, and our progeny, and all the progeny of You nation the House of Israel from their nets and from their arrows? “Who of us can dwell with those who set the world on fire (Isaiah 33:14)?” Who will have compassion on us? Who will have mercy on us? From where will our help come from?

Master of the World, You alone know the utter magnitude of this plight, help us for upon You we are reliant, because we don’t have power except with our mouth (-words)[8]. Have mercy and compassion on us, and help us be strong and enduring in Your holy faith always, as is Your good will. And there should not rise in my heart any reasoning of their reasonings, nor any question of their questions, nor any way of their ways, just, I should merit, me, and my children, and all our fellows, and all of Your nation the House of Israel, to always go in the ways of our holy fathers, Avruhum, Yitzchuk, and Yaakoav, Moshe, and Aaron, Yosef, and Dovid, and in the ways of all the true prophets, the first ones and the later, and the Tana-im (-Sages of the Misna), and the Amoaru-im (-Sages of the Talmud), and in the ways of all the true tzadikim, and kosher ones, and the timeemim (-wholehearted, wholesome) that were in every single generation. And in their merit rescue us, and save us from all types of heresy, and confusion, and doubts, and merit us in Your mercies to strong and consummate faith, in truth, in holiness, and in purity always, forever.

And merit me, in Your abundant mercies, to give a lot of charity to many worthy[9] paupers, and I should merit to abound very much in (giving) charity, with very great extravagance, and (You should) merit me to fulfill the verse which states (Psalms 112:9), “Extravagantly (/widely dispersed) he gave to the destitute, his righteousness stands forever.” And (You should) merit me to (give) charity of Shabbos, that I should merit to give worthy9 paupers for the needs of the holy Shabbos, and to host worthy guests by my table every holy Shabbos, and I should merit to draw upon myself the holiness of Shabbos always, and through this I should merit to perfect faith, to believe and to trust in You always, and to extravagantly disperse a lot of money to charity, with a good heart and great joy, so that it should be very important before You – my mitzva of charity, through the consummate faith that You merit me, which is the main importance and completeness of the charity and the whole entire Torah. And it should be fulfilled in me the verse which says (Genesis 15:6), “And he (Abraham) believed in Hashem, and He valued it for him as charity.” And I should merit that the light of my charity should radiate in great light through the holiness of the holy Shabbos, and it should be fulfilled in me the verse which says (Malachi 3:20), “And it will shine for you (-plural), fearers of My name, a sun of charity and healing in its wings.” And draw upon us blessing from the source of the blessings, and the blessing should be drawn from the holy faith which is drawn on the holy Shabbos upon all the six weekdays (“days of doing”), because it is the source of (the) blessing. And there should be drawn upon us bounty of goodness, and blessing, and mercy, and daas (-holy realization of knowledge), and life, and peace, and everything good, upon us and upon all Your nation Israel, always. And provide for us our livelihood (-parnassa) with great expansiveness before we need it, benignantly and not with pain, permissibly and not by what is prohibited, honorably and not with degradation, from under Your expansive and replete hand, and do not make me need to come onto the hand-outs of flesh and blood, nor to their loans.

And help me, and merit me to the guarding of the bris (-covenant, circumcision) in the utmost completion as is Your good will, and save me from now (on) in Your enormous mercies, and protect me with You great and awesome kindnesses, from all types of defection of the bris that are in the world, that I should not defect with/in the drops of my brain Heaven forbid, neither unintentionally (-bishoagaig), nor intentionally (-bimaizid), nor through subjugation (-bi’oaness), nor willfully, and pardon me, and forgive me, and atone me for all the I defected the holy bris (-covenant, circumcision) from my youth till today, and merit me quickly to complete rectification of the bris, with holiness and with purity, as is Your good will.

And (You should) save me with Your abundant mercies from the dangers of travel, and guard me and save me from all types of pain, and suffering, and hinderance on the way, and from all ambush, and enemy, and adversary (/tempter), and be with me always, when I sit/reside in my house, and when I go on the way, in/with Your name I will depart to go to/for[10] peace and in/with Your name I will traverse the way in/with peace, and I will return to my house to/for peace. And save me from all types of harm and losses on the way, physical and spiritual, body and soul and money. And guard our departures and our arrivals for good life and for peace from now and forever, and (You should) merit me to give charity before I depart on the way, as it is written (Psalms 85:14), “Righteousness goes before him, and he sets his steps to the way.” And through this ready the way before me. And You in Your abundant mercies, go before me to lead the way for me to go on, and illuminate before me with Your great light, and bring me, and have me reach my desired destination to/for life, and for peace, as is Your good will.

And in this vein, (You should) have mercy on me in Your abundant mercies, and be gracious to me in Your great kindnesses, and guard me and save me from all types of prohibitions, of the Torah and of the Sages. And (You should) merit me to engage in Your holy Torah always, day and night, and (You should) help me study with great diligence the books of the poaskim (-deciders of the Halacha), and be with me always, and graciously bestow me from Yourself, realization of knowledge, understanding, and intellect, to clarify all the laws of (what is) forbidden and permitted, and I should merit to know clearly all the laws correctly, so that I should merit through this to cull the good from the bad, the kosher from the unfit, the pure from the impure, the permissible from the prohibited. And (You should) merit me to learn in great holiness and purity, to learn, and to teach, to keep, and to do, and to fulfill all the words of Your Torah with love in great holiness, and I should merit to be a tzadik and a lamdan (-skilled-keen scholar) in truth, and (You should) merit me to guarding and rectification of the bris (-covenant, circumcision) in all its aspects, in the utmost perfection, to guarding of the supernal bris and to guarding of the lower bris, in truly great holiness and purity.

And in this vein (You should) merit me in Your abundant mercies, and help me and save me always, and merit me to holy yearning, that I should yearn and long constantly for You, and yearn cherishingly to the devotion of You in truth, and to fear You, and to love You, and the whole entire day my  passion, and my hope, and my yearning, and my cherishing longing should be just for You and the devotion of You in truth, and my eyes should pine the whole day to attain true devotion of You, as it is written (Psalms 119:81-), “My soul pine for Your salvation, for Your words I put my hope.” “My soul desires yearningly and also pines for the courtyards of Hashem, my heart and my flesh will sing praises to the living G-d (Psalms 84:3).” “My flesh and my heart desire/pine (for You) Rock of my heart and my portion is G-d forever (Psalms 73:26).” “My soul thirsts for You, my flesh yearns for You, in an arid land, and weary without water (Psalms 63:2).” “My soul thirsts for G-d, for the living Almighty, when will I come and (I will) see the countenance of G-d (Psalms 42:3).”

“Father, Father, Chariot of Israel[11],” Father, Father, my Master, my King, and my G-d, Rock of my heart and my holy [One], You know the utter magnitude of our alienation from You now, which is impossible to label the alienation in any language of the world, and we have no support, just to yearn, and to long, and to yearn cherishingly for You, and to await Your salvation, and to hope for Your mercies, as You revealed to us through Your true tzadikim, that the holy yearning and longing are of themselves very good, therefore I have come to request from before You, Hashem my G-d, and G-d of my fathers, Whose desire is in my rectification, and who endeavors in my saving, that You should merit me in Your abundant mercies, and habituate me to yearn, and to long, and to yearn cherishingly for You always, truly and with a complete heart. And (You should) save me with Your abundant mercies, and protect me, and rescue my soul from all types of evil yearning, and from all types of evil longing and cherishing yearning, and from all types of bad desires and thoughts, and there should not arise on (-in) my heart any bad yearning and longing whatsoever from now and forever.

And (You should) help me in Your abundant mercies that I should merit to speak, to enunciate with my mouth the my good longings and cherishing yearnings, and (You should) help me always to express my words (-what is on my mind) before You with all (my) heart and soul, and I should merit to abound in hisbodidus and in conversation between myself and my Maker always, and I should merit to pour out all my words (-what is on my mind) before You always, and all that is with (-on) my heart I will converse before You Merciful One, with truth and sincerity (timeemus), with great longing and vigorous yearning for You, until I merit to make many souls of holiness through my holy yearning that I merit to express and to enumerate verbally explicitly every single day, set (in stone) and irrevocable/not to be skipped. And I should merit to make through this, holy nekoodoas (-vowels (literally: dots)) for the letters of the Torah, and to depict (-delineate, form, construct, fashion, draw) the letters of the Torah positively (-for the good), and by me, all the words of the holy Torah should be made a drug of life, and I should merit to bond (divaikus) to You and to Your devotion always, forever. And (You should) guard me and save me always that there should not transmigrate nor attach to me or my progeny any bad soul, Heaven forbid, which are made from bad yearning Heaven forbid, and (You should) help me that there should go forth from me always abundant holy and good souls, through our good yearning that we express with our mouths, and these souls should gain power, and they should arouse the whole entire world to true complete repentance, until everyone returns to You to truly do Your will.

And in this vein, (You should) have mercy on us, and save us, and merit us to eat with great and awesome holiness, until our eating is in the aspect of the lechem hapunim (-“bread of faces,” set on the Shulchan-Table in the Temple), and (You should) help us that all the pagans and all the stars and constellations, should all toil for our parnassa (-livelihood), and remove their protection from them, and there should be a fulfillment of the verse (Numbers 14:9), “their protection has been removed from above them, and Hashem is with us, do not fear them.” And (You should) annul the wisdom of nature from the world, and uproot, and break, and annul their mistaken ideologies from the world, and reveal Your kingship and Your providence to all who traverse the world, and everyone should know that there is not any nature whatsoever, just, everything runs with Your providence alone. And shine upon us with the light of Your countenance, and to do not hide Your countenance from us. “Shine Your countenance on Your servant, save me in/with Your kindness (Psalms 31:17).” “And everything that has been made should know that You made it, and everything that was formed should understand that Your formed it (Shmoaneh Esray of Rosh Hashana),” and all should know that You oversee with specific providence over everything that is in the world, with specific detail at all times and every instant, and there is no phenomena of nature in the world whatsoever, just everything if from You alone. “Turn to me and be gracious to me, give Your might to Your servant, and save the son of Your maidservant (Psalms 86:16).” “Your countenance shine in Your servant, and teach me Your statutes (Psalms 119:135).” “Raise (flauntingly) upon us the light of Your countenance Hashem (Psalms 4:7).” And annul the wisdom of nature, the wisdom of the stars and constellations, which are drawn from the hiddenness of the countenance of Hashem, from the world. And reveal the reality of the wisdom of the management of the countenance of Your supervision of/in the world, how the light of the countenance of Hashem “draped shieldingly upon us all day (Deuteronomy 33:12),” and (how He) runs His world with specific supervision, with wondrous and awesome wisdom which is impossible to comprehend, and hides for the time being His management in the phenomena of nature. And all shall know that nature itself as well – You manage/rule with Your supervision alone, and nature as well is providence. And be merciful on us, and draw even now the administration that will be in the future, when nature will be annulled completely, and You will run Your world with Your providence alone, and we should merit even now that Your should administer us with Your providence alone, without any ways of nature whatsoever.

And (You should) help us that our eating should be with great holiness, so much so that our table (shulchan) will be for an atonement for us like the alter (mizbayach), and it should be said on/of our table (Ezekiel 41:22), “This is the table which is before Hashem.”

And (You should) hasten and hurry to redeem us with eternal redemption, and bring us our righteous Messiah, and build for us our holy and magnificent house (-Temple), “and there we will ascend, and we will make our appearance, and we will bow before You on the three foot-pilgrimage seasons, as is written in Your Torah (Deuteronomy 16:16-17), ‘Three times in the year all your males are to appear before Hashem your G-d in the place that He shall choose, on the Festival of the Matzoas (-Passover), and on the Festival of the Shavuos, and on the Festival of the Succos, and they should not appear before Hashem emptyhanded. A man (will bring) according to the gift of his hand, according to the blessing of Hashem your G-d which he gave you.’ (Musaf of the Festivals).” And we should merit to set in the holy Temple the lechem hapunim (-bread of faces – show/display bread) before You always[12]. And take the sun out of its casing, and reveal the sun in its (full) power, and sanctify us with Your supernal holiness, and give us strength to receive the actual light of the sun which You will reveal in the future, in its (full) force and power, and heal us through it from all our sicknesses, and from all our pains, a healing of the soul, and a healing of the body. And (You should) rectify in Your mercies all the defects that we defected before You in all the worlds (all of them), and there should be a fulfillment of the verse which states (Malachi 3:20), “And it will shine for you (-plural) fearers of My Name a sun of charity and healing in its wings.” And insert the bounty and parnassa (-livelihood, income) from the outside inside, into the holiness, and the prodigious bounty and parnassa should no longer go to the pagans and the wicked Heaven forbid, just, all the good bounty, and the parnassa, and the wealth should be extended to us from You. And fulfill for us the verse which states (Deuteronomy 28:12), “Hashem will open for you His good storage, the heavens, to give the rain of your land in its time, and to bless all your undertakings, and you will lend out to many nations, but you will not borrow.” “Because Hashem your G-d blessed you like He said to (/for[13]) you, and you will lend out to many nations, but you will not borrow, and you will rule over many nations, but over you they will not rule (Deuteronomy 15:6).”

Have mercy and compassion on us, and fill our wishes/requests with mercy, and merit us to the holiness of the holy Shabbos, and to true guarding of the bris (-covenant, circumcision), and to guarding (the laws of the) forbidden and the permitted, and to true holy consummate faith, and graciously bestow us from Yourself, wisdom, understanding, and daas (-holy realization of knowledge), and dole out upon us always the attribute of mercy, and we should merit to have mercy on others (-“the living creations”), to give a lot of charity with great joy to many worthy9 paupers. And help us, and merit us to holy yearning, and vigorous longing for Your name and for Your service in truth, always. And give us our parnassa (-livelihood, income) with great expansiveness from Your full and expansive hand, in order that we merit to engage in Your Torah and in Your service, and do Your will in truth all the days of our lives, we, and our progeny, and the progeny of Your nation the House of Israel, from now and forever, until we merit to cling (-divaikus) and to be included in You always, to ascend and to appear in the light of Your countenance, “G-d will be gracious with us, and will bless us, He will shine His countenance with (-upon) us, selah (Psalms 67:2).” And keep for us “the loyal kindnesses of David (Isaiah 55:3),” and fulfill for us the verse which states, “Forever I will preserve for him My kindness, and My covenant will be steadfast for him (Psalms 89:29).” And we shall see Him with our very eyes (-with certitude) when He returns to His home, as it is written (Isaiah 52:8), “Because eye in eye (-with their very eyes, i.e. with certitude) they will see when Hashem returns to Zion,” and it says (Isaiah 40:5), “And the glory of Hashem will be revealed, and all flesh will see together that the mouth of Hashem spoke.” And it says (Isaiah 30:20), “And your Teacher (-HY) will no longer be cloaked, and your eyes will see your Teacher.” “Hashem, G-d of Hosts, bring us back, shine Your countenance and we will be saved (Psalms 80:20).”
“Yihih-yoo lirutzoan <may they be pleasing – arousing the Divine Will> imray fee <the words of my mouth> vihegyoan leebee <and the expressions of my heart> lifunechuh <before You> Hashem tzooree <my Rock/Maker> vigoa-allee <and my Redeemer> (Psalms 19:15).”

Na Nach Nachma Nachman MayUman!






[1] From the beginning of the morning prayers, right after the preliminary recital of Shema.
[2] From the first blessing of the Shmoaneh Esray – Eighteen Benedictions.
[3] From the fourth blessing of the Grace After Meals.
[4] Shabbos 113b.
[5] Similar to Ruth 3:1.
[6] Psalms 119:50.
[7] Tractate Sabbath 97a.
[8][8] See Rashi on Numbers 31:8 and 22:4.
[9] “Hugoon” – there are many interpretations of what this description includes and excludes (and whether giving charity to those not included is still considered charity to some extent. The more narrow one’s definition, the more likely it is just a preference and not a complete exclusion of the less worthy, and the more broad and inclusive one defines “hugoon” the more likely it will completely exclude the nonqualified from being considered charity whatsoever). It can mean, decent, befitting, becoming, decorous, or proper.
[10] See Tractate Brachos 64a, that one should not say, “go in/with peace,” rather, “go to peace,” and see the commentaries.
[11] Kings 2:2:12 said regarding the prophet Elijah, but here it is referring to HY.
[12] as commanded in Exodus 25:30.
[13] Rashi on Genesis 24:7.

Sunday, November 25, 2018

Everyone's invited!

HH
Saba said, our job is just to make sure that everyone gets the invitation to the Grand wedding Rabbainu is going to make, that no one can say that they weren't invited....

Na Nach Nachma Nachman MayUman!

Saturday, November 24, 2018

זה היה רק בשבילך

ב"ה לפי הקבלה והחסידות הוא להיפוך, שמן הסתם הבן אדם בסדר גמור, רק באותן רגעים שפגשת אותו ראית וסלבת מה שהיית צריך, ושום אחר סבל חוץ ממך או חוץ ממה שהיה צריך. ולכן אסור להאשים אותו וכל שכן אסור ללשון עליו בלשון הרע.
נ נח נחמ נחמן מאומן

Friday, November 23, 2018

פרשת וישלח - רמזים של רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן על הפרשה

ב"ה

וישלח
וישלח = נ נח נחמ נחמן.
לב:ד וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום: וישלח בגמטריא נ נח נחמ נחמן, מלאכים עם האותיות והכולל בגמטריא נחמן, שעיר בגמטריא פתק.

לב:ט ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה, הס"ת של ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת, בגמטריא תרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק. והכהו, תרגום אונקלוס וימחני, ימ = נ, הרי וננחי. המחנה בגמטריא נ נח.

לב:יא, קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות.
קטנתי מכל החסדים, ר"ת קמה, שזה השם שמשתמשין בו כאשר רוצין להמליך מלכים כמבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה רלד), והוא ראשי תיבות של המילים הראשונים של הפתק הקדוש, מאד היה קשה.
'ומכל האמת' בגמטריא – ומהנ נח נחמ נחמן מאומן.
'את עבדך' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם התיבות והכולל.
'כי במקלי' בגמטריא בקלף – היינו הפתק.
'עברתי' תרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק.
'הירדן' כבר ביארנו לעיל (אות י') בס"ד שזה ענין הקשר בין ר"ן – רבינו נחמן, לי"ד – ישראל דב.
'הזה ועתה' בגמטריא ונ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. גם הס"ת של 'במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי' ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.
'לשני' בגמטריא לרבי נחמן.

לב:יד מנחה. יעקב אבינו שלח לעשו מנחה, מנחה זה אותיות נחמן (ה' כפול י' זה ן'), כתב האור החיים הקדוש (לב:טו) שמעתי ממורי זקני (זאת אומרת – סבא...) זצוק"ל שנתכון יעקב בחשבון – ששלח מבעלי חיים כחשון 'שעיר', שעולה בו תק"ף (פתק!). ולזה שלח בחשבון: עזים ורחלים ארבע מאות וארבעים. וגמלים שלשים, עם בניהם, הם ששים – הרי חמש-מאות. פרות ופרים חמשים. אתונות ועירים שלשים. הרי תק"ף (פתק!) - לשבק תקפו, עכ"ל.

ובזה י"ל השאלה המפורסמת על מה שכתוב בפתק הקדוש, מאד היה קשה לי, למה היה קשה לרבינו (ועיין לקמן אות נב"ש שאכתוב עוד על זה בעזה"י, ולעיל פרק 330:כ), אלא י"ל, דהרי מצינו בהפטרה לפרשת וישלח, מהנביא עובדיא, והוא שייך ללידת יוסף (פרשת ויצא ל:כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי, ופרש"י ז"ל משנולד שטנו של עשו שנאמר (עובדיה א:יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, אש בלא להבה אינו שולט למרחוק (מרחו"ק = נ נח נחמ נחמן), משנולד יוסף, בטח יעקב בהקב"ה ורצה לשוב, ע"כ. וכאן בפגישה עם עשו יעקב רצה לראות הקיום הזה שבית עשו יהיה לקש, אז הוא שלח לו תק"פו של יוסף (בענין תקפו של יוסף ע' לק"מ תורה קל, ובשיחות הר"ן קיד. וע' בזוהר הקדוש בהאבק יעקב עם שרו של עשו, שהמלאך ראה את יעקב תק”יף בכל) – כח של הפתק. וזה י"ל מאד היה קשה לי – דהיינו שרבינו פעל את זה שהמאד – שהוא בחי' היצר הרע, שרו של עשו (כמובא בלק"מ ובחז"ל, בפירוש המלה מאד) היה לקש – קשה-לי!

וע' בתרגום אונקלוס על הפסוק (לג:יא) קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח – ויפצר ת"א ואתק"ף! כי יש בפסוק הזה הרבה רמזים על הננח – קח בגמטריא נ נח, וחנני – זה ננח. ושוב שמעתי מחבר אופיר ל. כי חנני בגמטריא נחמן. ועוד רמזים.

והנה אע"פ שעיקר הכח של הפתק הוא רק מרבינו הקדוש – נ נח נחמ נחמן מאומן. זה מטעם שהגענו אז בסוף הגלות, עד שכבר מאיר לנו האור חוזר של הגאולה, אז רבינו פעל ישועות בקרב הארץ בסוד תיקונא דסיפא, כמו שביארנו בס"ד במ"א, אבל יעקב אבינו היה עוד מתקן ומשתדל מצד תיקונא דרישא, וכמו שיעקב אמר כי ראיתי אלהים פנים אל פנים, ואילו הכח של רבינו זה באחוריים, ואכמ"ל יותר.

(ושרו של עשו ראה כי יעקב תקיף בכל כנ"ל, ויהיה לק"ש כנ"ל, אז בא על עצה ליגע בכף ירך יעקב – בשו"ק, בגיד הנ"שה – נחמן שמחה'ס, ואלו הת' עלמין דכסופין של הצ'דיק (כמו שמובא בשיחות הר"ן רנט מהזוה"ק, ובלקוטי הלכות), שהם באמת אלף עולמות של כסופין ע' בזוה"ק מזה, הרי = תצא = נ נח נחמ נחמן מאומן).


לב:כד רש"י כותב שיעקב אבינו עשה את עצמו כגשר להעביר את משפחתו, וכן מבואר בספרי אמת שהצדיק הוא הגשר להעביר את האדם להשי"ת. ובזה נוכל להבין יותר טוב מה שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן, כל העולם כולו גשר צר מאד והכלל והעיקר לא לפחד כלל. דהיינו שכל העולם זה רק הצדיק, וזה נראה כאילו שהוא דרך צר מאד לשמוע ולעשות כדעת ורצון הצדיק, והכלל והעיקר זה להיות חזקים בצדיק ולא לפחד כלל, כי זה בעצמו המדה של הצדיק, שהוא הכלל והעיקר.


לג:ה ויאמר הילדים אשר חנן אלקים את עבדך. הילדים - נחמ ע"ה. אשר חנ"ן - נ נח. חנן אלקים את - ס"ת ע"ה גי' נ נח נחמ נחמן מאומן.

לג:ז ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו ותגש עם הכולל בגמטריא נחמן במילוי - נון חית מם נון, ואחר נגש יוסף, סופי תיבות בגמטריא פתק. נגש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן.

לג:יד יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר לְפָנַי וּלְרֶגֶל הַיְלָדִים עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה: וחז"ל אמרו שזה הולך על כל הגלות שאנו נמצאים בה עכשיו עד אשר אנו עולים מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו. ואני -- "אתנהלה" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. "שעירה" בגמטריא הפתק!

לו:לט הדר מלך השמיני שלאחר הז' מלכים שנשברו, שהוא התיקון הכללי (לשון הרמח"ל אדיר במרום עמ' תעז, הבאתי דבריו באני רן כט:ח) כידוע. מלך שמונה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!
ושם אשתו מהיטבאל, שזה סוד המתקלא, בחי' מ"ה ב"ן, בגמטריא זמן, ובגמטריא אומן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Tuesday, November 20, 2018

אלו מסעות נ נח

ב"ה

פגשתי בן אדם אחד עכשיו בחניה של ציון רבי עקיבא, ליאור גולן נ"י, הוא ראה אותי וחשב אולי אני אדע אם יש להשיג פה קמיע של נ נח, אז אמרתי לו אם הוא לא ממהר אני יכול לחפש אצלי בחדר, הוא לקח אותי באוטו לחדר שלי, ואז נתתי לו כעשרה ספרים של מלא וגדיש להפצה, ומצאתי קמיע בשבילו, ולויתי אותו חזרה לאוטו, והוא נתן צדקה על הדפוס, ואנו משוחחים, מניתי אותו רשום על הערוץ יוטוב שלי, והוא מלא שבח והודיה להשם יתברך על חבלים בנעימים נפלו לו, והוא כמעט יוצא, ואומר רגע רגע אתה מוכר לי מאיזה מקום, והוא חושב וחושב, ושואל אולי פעם לקחת טרמף .... ונתברר הדבר שלפי כשש שנים הוא ראה אותי בחורף רוקד מחכה לטרמף, ואמר שהוא חייב לקחת אותי (והוא זוכר המקומות והשנה והכל השם יברך אותו).

נ נח נחמ נחמן מאומן

Sunday, November 18, 2018

כבוד הוא אלוקי מה שאין כן חכמה

ב"ה 

כתוב באגרת הרמבן:


וּבַמֶה יִתְגָּאֵה לֵב הָאָדָם? אִם בְּעֹשֶׁר – "ה' מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר" (שמ"א ב ז). וְאִם בְּכָבוֹד – הֲלֹא לֵאלֹהִים הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (דה"א כט יב): "וְהָעֹשֶׁר וְהַכָּבוֹד מִלְפָנֶיךָ", וְאֵיךְ מִתְפָּאֵר בִּכְבוֹד קוֹנוֹ? וְאִם מִתְפָּאֵר בְּחָכְמָה: "מֵסִיר שָֹפָה לְנֶאֱמָנִים, וְטַעַם זְקֵנִים יִקַח" (איוב יב כ). נִמְצָא: הַכָּל שָׁוֶה לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כִּי בְאַפּוֹ מַשְׁפִּיל גֵּאִים, וּבִרְצוֹנוֹ מַגְבִּיהַ שְׁפָלִים. לָכֵן הַשְׁפִּיל עַצְמְךָ, וִינַשַֹּאֲךָ הַמָּקוֹם.


What cause does one have for pride?  Perhaps his wealth? "The Lord impoverishes and enriches" (I Samuel 2:7). Perhaps his honor? It belongs to God, as it is written (I Chronicles 29:12), "Wealth and honor come from You." So how could one adorn himself with G-d's honor? And one who prides himself in his wisdom surely knows that God "takes away the speech of assured men and reasoning from the sages" (Job 12:20). Thus, all are equal before God, since with His anger He lowers the proud and when He wishes He raises the low. So humble yourself and G-d will raise you up!

ומדוייק הדבר שאצל עשירות וחכמה הוא כותב שזה ביד השם להעלות או להוריד, אבל לענין כבוד הוא כותב שהוא ממש של השם יתברך.

נ נח נחמ נחמן מאומן


Prayer over Torah

HH

The Ramchal (in Adir Bamarom and in Ginzay Ramchal) revealed that the Torah is the aura of the radiance of the Sefiros, their garment, and from there the souls are rooted. Prayer on the other hand, Rabbainu revealed, is itself Divine!

The litvaks made a few mistakes, one, they seemingly seem to contend that the Torah is G-d Himself, and not just the aura as above. Two, it is therefore best to just hold on to the Torah because that way one is always attached to G-d and there is nothing higher than that, because prayer is just a means not an end and is secondary.

Prayer demands the leap of faith, because as long as one is attached to the Torah he will be attached to HY, and in some ways that is the most preferable as our Sages explained the prophets admonition - if only they would leave Me and take up the Torah its light would return them to be proper, however if one can make the jump, to let go of the lifeline and just pray, then he can achieve absolute unity with G-d. This is like mountain climbing where certain patches cannot be scaled slowly step by step, but demand momentum, to be able to leap from foothold to foothold. Ultimately one should be praying the Torah, to keep the Torah to realize the Torah to be the Torah, and that is the consummate unification of Hashem, the Torah, and the soul (it should be noted that the greatest secrets of the Torah are an aspect of prayer).

Na Nach Nachma Nachman MayUman! 

האלהים אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא - חולין קכד. בסוף העמוד

ב"ה
טרחו המפרשים והפוסקים לפרש מה מיוחד ביהושע שדוקא שרבי אמי תפס ונקב שמו בשבועתו.

ונראה לפרש בפשטות על פי המבואר בתורתינו הקדושה בפרשת פנחס (במדבר כז:כא) ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה, ובכלי יקר כתב שם כז"ל וכן בענין התורה והמצוה ודאי יכופם על שמירתם בכל תוקף ועוז ועליה אמר ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים לפני ה' כל דבר סתום ונעלם בתורה על פיו יצאו ויבאו בדבר הלכה, עכ"ל. הרי מבואר שבירור ההלכה של יהושע בן נון היה תלוי על אלעזר והסנהדרין. ויפתח בדורו כשמואל בדורו, ורבי אמי היה ראש מתיבתא בארץ ישראל, ולכן אפילו אם יהושע בן נון היה מציע ההלכה, עוד תלוי בו לקבוע אותו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Saturday, November 17, 2018

העיקר הוא לפתוח הפה בתפילה ותורה

ב"ה
חלק גדול מלימוד קבלה הוא לימוד שבירת הכלים, שהאור נשתלשל ויצא דרך האזנים של אדם קדמון, ואחר כך דרך החוטם, ואחר כך דרך הפה, ואחר כך דרך העינים ושם היה השבירה. ובמקום אחד האריז"ל כבר גילה שהיה קצת שבירה באורות שיצאו מן הפה. ואכן הרמח"ל גילה (בספר אדיר במרום ובמאמר שנדפס בספר גנזי רמח"ל) שעיקר השרש והגורם של כל השבירה היה סתימת הפה של אדם קדמון, עיין שם נוראות נפלאות.

ושוב מבואר לפי זה עוד הפעם כמה צדק רבינו הקדוש בדרך שהאיר להעולם שהעיקר הוא לדבר הרבה בתפילה ותורה, ואמר שהוא מקנא את זה שאומר הרבה בתפילות וכו' וכמה וכמה דיבורים כאלו. כי האדם נברא בצלם, ועיקר הגורם של כל החשך והשבירה והרע בעולם הוא סתימת הפה העליון, ואם כן אין לך דבר יותר חשוב שמפתח פיך יאירו דבריך, עד שיפתח הפה העליון ויפתחו כל האורות של השם יתברך בבריאה, במהרה בימינו אמן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ראובן ראשית אונו

ב"ה

רש"י בפרשת ויחי כתב שראובן נולד מטיפה ראשונה של יעקב כי יעקב לא ראה קרי מימיו. ועם כל זה צריך עיון שהרי מבואר בתורה הקדושה פרשת ויצא שרק אחר שהשם יתברך ראה שלאה שנואה אז פתח רחמה, ואיך הולידה הטיפה הראשונה מליל הנישואין?

וע"כ צריכים לומר שהטיפה נשמרה בתוך רחמה, וקשה שהרי קי"ל שכבת זרע מסורחת לג' ימים, ועיין במסכת נדה (ל:) אמר להם רבי ישמעאל מעשה בקלפטרא מלכת יוונית שנתחייבו שפחותיה הריגה למלכות ובדקן ומצאן זכר לארבעים ואחד ונקבה לפ"א, אמרו לו אין מביאין ראיה מן השוטים, מאי טעמא, הך דנקבה אתרת (אייתרה) ארבעין יומין והדר איעבר, ורבי ישמעאל לשומר מסרינהו, ורבנן אין אפוטרופוס לעריות וכו', ע"כ. והרי מבואר שאם לא היה ביאה שנית לאחר מ' לא אמרינן שתתעברי לאחר מ' מהזרע הראשון. שכיון שלא נקלט לג' ימים סרחה כנ"ל.

וע"כ צריכים לומר שהטיפה הראשונה של יעקב נשמר בנס בתוך רחם לאה.

אכן עיין במסכת נדה (לד:) כי קמיבעיא ליה לאחר ג' מאי (שכבת זרע של ישראל בתוך מעי עובדת כוכבים), ישראל דייגי במצות חביל גופייהו ומסריח, עובד כוכבים דלא דייגי במצות לא חביל גופייה ולא מסריח, או דילמא, כיון דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהו ומסריח, תיקו, עכ"ל.

ועל פי זה י"ל שלאה אמנו, בודאי לא היתה אוכלת דברים טמאים, וי"ל שגם לא היתה בכלל דייגי במצות, כי י"ל שדייגי במצות זה רק במצווה ועושה, והרי עוד לא נצטוו בני ישראל במצות, ולכן י"ל שאפילו בדרך טבע לא היה הזרע מסריח (וצריכים לומר שכן הוא אף על פי שגם הזרע לא היה מהמצווה במצות).

אכן קשה למה לא פשטה הגמרא האיבעיא הנ"ל מהשקלא וטריא במעשה של קלפטרא שלא חיישו לזה שהזרע היה במעים קודם כל הסיפור ונשתהה שם. וי"ל.

שוב מצאתי בילקוט ביאורים למסכת יבמות דף עו. שכבר הקשה רבינו אברהם מן ההר כנ"ל שלכאורה מן הפסוקים מבואר שראובן לא נולד מיד אלא אחר שראה ה' כי שנואה לאה (וכן הביא שם מבעלי הנפש, שער הקדושה, שכתב באחד מתירוציו בענין בני תמורה, שאפשר שלאה לא נתעברה בלילה ההוא), ולכן פירוש שעיקר המכוון במש"כ כחי וראשית אוני הוא שלא ראה קרי מימיו בכל אופן שהוא עד שבא על לאה, אבל אין הכוונה שראובן נוצר מאותה טיפה ראשונה, ואליו היתה כוונותו של יעקב בכל הביאות הראשונות שבא על אמו עד שנוצר ראובן.


נ נחמ נחמן מאומן

Friday, November 16, 2018

פרשת ויצא - רמזים על רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן מספר לקוטי נ נח

ב"ה


ויצא
כח:יז אין זה כי אם בית אלקים. הסופי תיבות של: כי אם בית אלקים ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. כי אם בית, עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:כ וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש. הסופי תיבות של: נדר לאמר אם יהיה אלקים, עם האותיות והכולל, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אותיות היסוד (אלו שלפני הסופי תיבות) של: הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הסופי תיבות של: אם יהיה אלקים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אני הולך ונתן לי לחם לאכל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:כא ושבתי בשלום אל בית אבי, הסופי תיבות ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

כח:כב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. הסופי תיבות של: שמתי מצבה יהיה בית אלקים וכל ע"ה, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. והסופי תיבות של: וכל אשר תתן לי עשר ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: מצבה יהיה בית אלקים וכל אשר תתן לי ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

לא:יג הש"י אומר ליעקב אבינו, אנכי האל בית אל, והלשון אינו פשוט בכלל, ואתי שפיר שהגמטריא של 'האל בית אל' – עם האותיות והתיבות, הוא – נ נח נחמ נחמן מאומן.

לא:לב כי רחל גנבתם, גנבתם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם ד' כוללים. והיא גנבה את התרפים, והנה סוף התיבה י"ם מורה על הכמות שלפחות היו שנים, יוצא שזה כמו התרפ"ב, השנה שסבא קיבל את הפתק.

לא:מה ויקח יעקב אבן וירימה מצבה. ויקח יעקב אבן בגמטריא משיח ע"ה. מצבה בגמטריא מאומן, וירימה בגמטריא נחמן קכג – 123, דהיינו נחמן בצורה של השיר פשוט כפול משולש מרובע – מאומן! גם האותיות הפנימיות של "אבן וירימה מצבה" – בירימצב – בגמטריא נ נח נחמ נחמן. ועוד י"ל וירימה בגמטריא אודסר [וכן עיין בס"ת של פסוק מז, ויש בזה הרבה לפרש, כי זה בגמטריא רע"א בסוד התגברות הכ"ז אותיות, שהם בחי' אב"ן שלמה (שמו של אביו של סבא) ואב"ן זה אב ובן, כמפורש בלקוטי מוהר"ן, בסוד בן ותלמיד, מאמר וחצי מאמר, אבןש ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן, למה- מלה וכו' ואכמ"ל].

לא:מז ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד, ויעקב קרא עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. גלעד ע"ה בגמטריא נ נח.
יגר שהדותא, יגר, זה רב"י ע"ה, שהדתא (חסר ו') בגמטריא נחמן במילוי – נון חית מם נון! גם שהדותא רמז על אחד מהעיקרים של רבינו "השדה"! וגם רמז למילי דשטותא (כי אות ד' וט' מתחלפים בסוד אותיות הלשון), גם על ענין של רבינו לא לפחד, כי יגר, לשון פחד, ושהדותא יכולים לפרש לשון חרבן ואבדון (עיין עמוס ה:ט) או כמו לשון שודא בגמרא (כתובות צד) להשליך ממנו, דהיינו להשליך ולאבד את הפחד. כי זה הכלל והעיקר של רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן לא לפחד כלל. [והסופי תיבות של כל הפסוק בגמטריא אודסר, ע' מש"כ בזה לעיל פסוק מה].

לא:מט והמצפה אשר אמר יצף ה' ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו. ובתרגום אונקלוס, וסכותא דאמר ייסך מימרא דה' בינא וכו'. יש בזה רמז על השם הקדוש של הפתק פצפצי"ה. ובעצם המצפה הוא בחינת המצבה, שהוא בגמטריא מאומן כנ"ל. גם "נסתר" בגמטריא נחמן במילוי, נון חית מם נון (ובדקתי ומצאתי גמטריא זו בספר כוכבי אור בהקדמה לחכמה ובינה), שזה ג"כ הגמטריא של סכות במילוי (כנזכר בכוכבי אור שם). ויש גם רמז על ענין רבינו של בינה, כמו שמאריך בכוכבי אור שזה ענין של רבינו, ביני ובינך בינא ובינך. וראוי להתבונן היטב איך שמימרא דה' בין איש לרעהו, מאומן לטבריה! וזה ענין הגל הזה, הגילוי של הפתק, לגלות לך. ויש פה אזהרות חמורות לא לעבור על הגל הזה, ונלע"ד שיש בזה רמזים על השואה ויש עוד הרבה ענינים רצים בלבי ובמוחי בזה והש"י יאיר עינינו לבינו ונשמתינו בתורתו אמן.

לב:ג ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים, ופרש"י מחנים שתי מחנות של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן, ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו, עכ"ל. והנה ידוע שמחנים בגמטריא נחמן, וזה רמז לשני המחנות של הנחמנים, שצריכים להיות גם באומן, בחוץ לארץ, גם בארץ ישראל. ועמש"כ על זה לעיל בפנים הספר בפרק בענין פועלת הנחמנים.
והנה הסופי תיבות של ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה, רברמהמה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה!