פסוקים בתורה כמנין רבינו נחמן וכמנין שנות סבא ישראל

 ב"ה

מסכת קידושין

דף יומי

ל. תנו רבנן חמשת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה פסוקים הוו פסוקי ס"ת, והנה עם החמש כוללים של החמשה חומשי תורה יוצא ה'תתצג (תתצג - בגמטריא תורה רפב), שהוא הגמטריא של י"ב פעמים נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ועיין במפרשים כמה שיטות אחרים, והראשונים כתבו שלפנינו המנין לפי המסורה הוא ה' אלפים תתמ"ה, והרי  5845 פסוקים. 5:נ 8:ח 4:מ 5:ן (חברים). ועיין מש"כ בליקוטי נ נח חלק א', בריש ספר בראשית שבספר ברית מנוחה כתוב שיש בתורה ה'תשנ"ד פסוקים, וסבא ישראל נפטר תשנ"ה, וכבר כתבנו ששמו של סבא מרמז לקשר תחילת וסוף התורה עיין שם.

נ נח נחמ נחמן מאומן

סליחות ליום רביעי - זכותו של משיח

 ב"ה

בסליחות של יום ד' שלפני ראש השנה, בפיוט באשמרת הבקר קראתיך א-ל מהלל, בפזמון חי רוכב קל, כתיב: ואם נתיב אחרי מעקל, ודיני כשור הנסקל, שקלה בפלס מהולל, איש מפשעים מחולל, ע"כ.

ולכאורה הכוונה שאם חייבים אנו בדין, תעורר זכותו של משיח צדקנו, שהוא איש מפשעים מחולל, כמו שכתוב בספר ישעיה פרק נג:ה והוא מחלל מפשעינו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו, וכן מבואר במסכת סנהדרין דף צח. ברש"י שזה משיח צדקנו.

אכן בפיוט המבואר, לא הזכירו כלל לפרש כן, אלא פירשו ז"ל שקול נא אותי במאזנים משובחים שיכריעו זכויותי (והיינו תדון אותי לכף זכות), כי הרי 'איש מפשעים מחולל' שהאדם נוצר עם יצר הרע מנעוריו, ודין הוא שתרחם עליו, ע"כ. ובמקורות שם למטה הביאו מספר תהלים נא:ז הן בעון חוללתי ובחטא יחמתני אמי, וברש"י: הן בעון חוללתי, ואיך לא אחטא ועיקר יצירתי וכו' שכמה עוונות באים על ידו, ד"א עיקר יצירתי מזכר ונקבה שכולם מלאים עון. ועיין במדרש ויק"ר יד:ה, ע"כ.

והבוחר יבחר

נ נח נחמ נחמן מאומן

GRATITUDE FOR THE HEALING

There is a famous verse in Tehillim (147-3): "He (Hashem) heals the broken-hearted and binds up their wounds".

It's interesting that the first letters of the Hebrew words "הרופא לשבורי לב" ("He heals the broken-hearted") form the word "הלל" - a collection of Psalms expressing our gratitude to Hashem that we say on festive occasions.

So maybe the main gratitude that we should have in mind when saying Hallel is gratitude for our healing.

צריכים קטנות להגיע לארץ ישראל

 ב"ה

ספר חיי מוהר"ן

קמ. ועל כן לא היה יכול הבעל שם טוב זכרונו לברכה לבוא לארץ ישראל כי לא היה יכול לירד לתוך קטנות כזה, עיין שם.

מסופר על הבעל שם טוב שטרם שהפליג לים לארץ ישראל, אמר לאדל בתו ולמשמשו ר' הירש כי יכול לפרוש מטפחתו על המים ולעבור את הים הגדול בדרך זו. אבל בתנאי שבכל עת ישוו במחשבתם שם אחד ללא הרף. אדל הסכימה, אבל ר' הירש הסתפק ביכלתו. ומבואר שהבעל שם טוב לא היה אפילו ללכת רק עם בתו בלי שמש. אכן גם רבינו לקח שמש איתו. הרי שאין זה הנקודה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

HH Rabbainu gives his followers full facial reconstruction, so that even big tzadikim have nothing on them. Chayay Moharan 310 NNNNM

הפתק מול בעל פעור

ב"ה

July 19, 1922 – כג תמוז התרפ"ב - זה התאריך שסבא קיבל את הפתק הקדוש. ה' ימים אחר כך –

יום ב' שבת חזון כ"ח תמוז התרפ"ב – July 24, 1922 –הצהרת בלפור שהאומות (בעלות הברית) כבר אישרו את ונכללה במנדט הבריטי על פלסטין, אושר רשמית על ידי חבר הלאומים (League of Nations formally approved of the Balfour Declaration which was previously endorsed by the Alied powers)!

1 November 1922 – י' חשון תרפג (מחרת הילולא של ר' ישראל קרדונר בט' חשון) - ביטולה הרשמי של הסולטנות העות'מאנית בוצע על ידי האספה הלאומית הגדולה של טורקיה, הסולטן הוכרז כפרסונה נון גרטה מהארצות שבה שלטה השושלת העות'מאנית מאז 1299.

March 3, 1924, הסתיים ממשלת האיסלם – Ottoman Caliphate, ששלטה בעולם משנות ה1300, וכבשו יותר מהעולם מהרומנים, והצליחו לרצוח ולאבד יותר ממאתים ושבעים מיליון אנשים. ואולי זה חלק ממה שסבא אמר לא ליתן את הננח לערבים. וכן מצינו שכשנתיים אחר לידת רבינו התחיל המרד לעצמיות של אמריקה.

והנה יש להבין ענין של בלפור – שבו ההשגחה האלקי מרמז לנו על הסכנה והטומאה של בעל פעור. שלמה קרליבך תמיד אמר שהשם יתברך בנה את ארץ ישראל על ידי החילונים כדי שיהיה ברור שהוא מתנת חנם ולא משום שום זכות. אכן יותר מזה רואים, שהקימו בסמכות בעל פעור, והרי רק משה רבינו מציל את העולם מטומאת בעל פעור, בהיות קבור מול בית פעור. וקבורת משה רבינו לא ידע איש מקומו, ובמקומו ניתן לנו את קבורת רבינו הקדוש באומן. והרי כל קיום ישיבתנו בארץ ישראל נגד הבעל פעור, אינו אלא על ידי רבינו באומן, וצריכים להביא את הציון לארץ ישראל.

התורה הראשונה בליקוטי מוהר"ן – דע כי על ידי התורה, נתקבלים כל התפילות וכו' והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין הן ברוחני הן בגשמי, כי עכשיו בעו"ה חן וחשיבות האמתי של ישראל נפל וכו' כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל וכו' עיין שם באריכות, ורבינו גילה שם הדרך לזכות להרים החן והחשיבות ביסוד של דברי חכמים בנחת נשמעים. נחת בגמטריא בעל פעור. רמז לבלפור כנ"ל שהאומות קבלו הצהרתו. וזה דברי – ראשי תיבות רבי ישראל דוב בער. נשמעים בגמטריא שיר, השיר שנתגלה, נ נח נחמ נחמן מאומן. וכן הסופי תיבות של דברי חכמים בנחת נשמעים ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.נ נח

Balfour - Bal Peor

HH did you know that Balfour is an allusion to Bal Peor the most disgusting repulsive idolatry. Why would it be so significant to the Jews retur ln to Israel?! To make it clear that the main thing is Moshe Rabbainu who is buried opposite Bal Peor to purge it and protect the world from it. This is why everyone needs to go to Uman for Rosh Hashana to Rabbi Nachman who is the aspect of Moshe. Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN

פגם המזבח - שולחן

 ב"ה

בליקוטי מוהר"ן תורה יז:ג- רבינו גילה בענין פגם המזבח-שלחן

פגם המזבח. פגם בגמטריא 123. ד' פעמים בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

עיין בכתבי האר"י בספר טעמים המצות פרשת עקב, שיש לכוון בכל אחד מד' זוויות השלחן שם ב"ן ושם הוי"ה בריבוע בגמטריא ע"ב, ביחד בגמטריא קכ"ד, הרי השלמת הפג"ם.

וי"ל כי השיר והניגון יוצא בעיקר מבחינת חסרון ופגם, עיין במסכת ערכין דף י: ת''ר אבוב היה במקדש חלק היה דק היה של קנה היה ומימות משה היה צוה המלך וציפוהו זהב ולא היה קולו ערב נטלו את צפויו והיה קולו ערב כמות שהיה צלצול היה במקדש של נחושת היה והיה קולו ערב ונפגם ושלחו חכמים והביאו אומנין מאלכסנדריא של מצרים ותקנוהו ולא היה קולו ערב נטלו את תיקונו והיה קולו ערב, ע"כ.

שלחן בגמטריא ד' פעמים זמן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

אלול - לולא

 ב"ה

אלול, משמאל לימין – לולא, בחי' לולא תורתך שעשועי אז אבדתי בעניי. כי האריז"ל כבר גילה שהו' של אלול בחי' א', הרי שני פעמים א"ל – אלף למד אלף למד בגמטריא ש"ע, וזה שעשועי.

נ נח נחמ נחמן מאומן

כל המדרגות לפי היגיעה אבל יש סיעתא דשמיא גם כן

 ב"ה

ספר חיי מוהר"ן

תסח. ענה ואמר זאת הוא קנאה גדולה בודאי, שיש צדיק גדול שעוסק בעבודת השם ביגיעות ועבודות גדולות כמה שנים בגוף ונפש, ולא ינוח כלל מעבודתו יתברך וסובל כמה צרות ויסורין, ואחר כך בא רך בשנים והשיג במעט זמן כל ההשגה והמדרגה שזכה הצדיק הנ"ל שעבד כמה שנים. וכמו שמצינו במדרש (קהלת רבה פרשה ה) שרבי בון עבד לשלשים [עשרים ושמונה] שנה מה שעבד תנא אחר בכמה שנים. (ואין אני יודע כונת הדברים. כי מקדם אמר שבודאי אי אפשר שיהיה פתאום נעשה צדיק גדול בלי יגיעות וטרחות ועבודות, אף על פי שהוא בן צדיק ובן גדולים. וספר משל נאה על מפרסם אחד רך בשנים שנתפרסם פתאום, ובודאי לא כל הרוצה לטל את השם יטל. המשל היה מענין האיש שנתגדל בוואליחאי אצל היעדניראל שגדלו פתאום, וכונתו היה להכעיס להאחרים שהיה להם גדלה יתרה וכו'), ע"כ.

לכאורה יש ליישב בקלות, שלצדיק גדול עם נשמה גדולה, בודאי יעבוד הרבה ויטרח ויגע עד שישיג כל המעלות של הצדיק הקטן ממנו, אבל בשביל הצדיק הגדול זה יהיה רק ההתחלה, ודרוש ממנו להשיג הרבה יותר.

ואולי יש ליישב עוד, שאף על פי שהכל תלוי ביגיעה, עם כל זה יש הרבה לתלות בס"ד, למשל אם יש סיעתא דשמיא מיד יבחור לעבוד על המדה שבאמת צריך להתיחס עליה מיד, ואילו בלי הסיוע, יתכן שיבזבז הרבה זמן בנסיון לתקן שאר מידות עד שיבין או עד שיגיע להמדה הנכונה. וכן בכל דבר, עם סיעתא דשמיא יכול לרוץ מנקודה לנקודה כל פעם קולע מיד אל השערה, עולה בזריזות מחיל אל חיל, ובלי הס"ד כל דרגה יכול לקחת המון זמן עד שיבחנו וישיג איך לתקנו וכו'.

נ נח נחמ נחמן מאומן

יש דבר בתוך האדם שמתפחד - יסוד במסכת קידושין דף כד - דף יומי - שמבואר על פי רבינו בספר שיחות הר"ן

 ב"ה

מסכת קידושין

דף כד: ת"ר הכהו וכו' כנגד עינו ואינו רואה, כנגד אזנו ואינו שומע, אין עבד יוצא בהן לחירות, אמר רב שמן לרב אשי, למימרא דקלא לאו כלום הוא וכו' א"ל שאני אדם דכיון דבר דעת הוא איהו מיבעית נפשיה, ע"כ. פרש"י ז"ל וכי מבעית מדעתי הקא מיבעית, שנותן לבו אל פחד קול הבא פתאום, עכ"ל.

עיין שיחות הר"ן פג ז"ל כי יש דבר אצל האדם שמאותו הדבר הוא מתירא ומתפחד ממיני הפחדים שהוא מתפחד מהם. ואף על פי שהוא יודע בדעתו בברור חזק שאותו הענין שהוא מתפחד ממנו אינו יכול לעשות לו כלל, אף על פי כן יש לו פחד גדול מאד ממנו, כי אותו הדבר שיש אצל האדם הוא מתפחד. כמו שאנו רואין שנמצאים כמה בני אדם שהם פחדנים גדולים שיש להם פחדים של שטות. והם בעצמן יודעים שזה הדבר אינו כלום, ואף על פי כן הם מתפחדים מאד. וכן אנו רואים שכשמפחידין את האדם מאחריו, שבאין עליו מאחוריו פתאם בבהלה בקול פחד, אזי הוא תכף מתפחד מאד קדם שמתחיל הדבר לכנס בדעתו כלל. שעדין אינו יודע כלל שום דבר כי באו עליו פתאם מאחוריו. ואף על פי כן הוא מתפחד תכף ומיד קדם שהתחיל הדתע לידע מענין הפחד. ומאחר שעדין לא התחיל דבר הפחד לכנס בהדעת כלל, אם כן איך שיך להתפחד? אך באמת עקר הפחד של האדם הוא, שיש דבר עצל האדם שמאותו הדבר הוא מתפחד, וכו' ע"ש.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Acumal

HH

Could be acumal comes from חמול - to have mercy or pity. True Breslovers stay away from all drugs.

Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN 

השם יי"ל בגמטריא נ' והוא השם נ"ח מע"ב שמות - הרי נ נח!

מתי נענשים על שההיה ללמוד תורה

 ב"ה

סוף פרשת תולדות כח:ט בפירוש רש"י ז"ל הא למדת, שאחר שקבל הברכות נטמן בבית עבד י"ד שנים. (אבל לא נענש עליהם בזכות התורה וכו' וכו' אלא ודאי נטמן בבית עבר בהליכתו לבית לבן ללמוד תורה ממנו, ובשביל זכות התורה לא נענש עליהם, ולא פירש יוסף ממנו אלא כ"ב שנה, מדה כנגד מדה, עד כאן מצאתי ברש"י ישן.

בספר טעמי המצות של האריז"ל פרשת עקב ז"ל צריך ליזהר שלא להפסיק בין מים אחרונים לברכת המזון, לפי שפעם א' היינו לפני מורי זללה"ה, ובא חכם אחד וסיפר לו, כי זה כמה ימים היה לו כאב גדול בכתף שלו, והשיב לו מורי זללה"ה, כי כאב זה בא לו על שעבר על דרז"ל, כי מ"ש תכף אחר נטילה ברכה, הכוונה על נטילת מים אחרונים בין ברכת המזון, והוא עבר וקרא פרק א' של משניות בין מים אחרונים לברכת המזון, ולכן בא לו כאב בכתף על שעבר על דרז"ל, ע"כ.

נ נח נחמ נחמן מאומן

נשמת האריז"ל ונשמת רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן

 ב"ה

ספר חיי מוהר"ן

קמא. בהשמטות: כמדמה שאמר אז, שהוא זכה מה שלא זכו תנאים ואמוראים, ודבר אחד גלה וכו' עכ"ל.

עיין לקמן אות קפט מההשמטות בענין גבוה יותר מרבי שמעון.

עיין בספר עמק המלך, הקדמה שלישית פ"ב ד"ה ונחזור לעניינינו, שהאריז"ל העיד על עצמו ז"ל מוסרים לי רזי וגנזי התורה אשר לא נשמעו ולא נודעו אף בזמן התנאים ע"ה, ע"כ. ושם פ"ו ד"ה וכל הדברים הביא ממרן ר' יוסף קארו שהעיד על האריז"ל ז"ל אין זה כי אם נשמה אחת מהנביאים הראשונים, שאפילו תנא אחד לא היה יכול לומר שאמר הוא, ע"כ.

ועיין בספר ויקהל משה, שנשמת האריז"ל יותר גבוה מנשמת רבי עקיבא.

ועם כל זה יש להעיר שהאבודרהם קבע סדר לקיצוץ הצפרנים, ובספר ליקוטי ש"ס האריך לבאר ענין הסדר עיין שם. אכן בספר פרי עץ חיים כתב ז"ל ך- לא היה חושש לזה מורי זלה"ה, ע"כ. ובספר שער הכוונות כז"ל והיה קוצצן כסדרן ולא היה חוש ולא מקפיד אל אותו הסדר הנז' בספר אבודרהם בענין קציצת הצפרנים, ע"כ. וראיתי שמביאים שהיה לועג על זה. ופעם ראיתי שאמר שבדורות האלו כבר אין נפקא מינה. ודו"ק. ולפי מה שהבנתי בדורות הקדמונים אפילו איש פשוט היה צריך להקפיד על זה. ואילו בדור האריז"ל, אפילו האריז"ל לא היה צריך להקפיד על זה, ודו"ק. ויוצא מזה שכאשר אנחנו אומרים שנשמת האריז"ל היתה יותר גבוה וכו', אינה אלא בענין השורש, ודוק.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ואהבת לרעך כמוך - רק אם הוא כמוך

 ב"ה

לאחרונה יש שטל שמפרסמים - ואהבת לרעך כמוך - אפילו אם הוא לא כמוך. וזה ממש להיפוך מדברי חז"ל שהראשונים כתבו להדיא, שרק אם הוא כמוך יש מצוה לאהוב. 

אלא שלפי רבינו יש דרך אחר בזה.

בליקוטי מוהר"ן תורה רפב רבינו לימד שאפילו ברשע הכי גדול צריכים למצא בו מעט טוב, ששם אינו רשע.

כתוב בתורה, ואהבת לרעך כמוך, וכתב היראים ס' רכד ז"ל יכול לכל, תלמוד לומר, כמוך, לרעך שהוא כמוך וכו' עיין שם. וכעין זה ברש"י וברשב"ם ובעוד ראשונים. ולכאורה לפי המבואר כאן, יש למצוא נקודה בו שבו הוא כמוך, והרי הוא עדיין בכלל ואהבת לרעך כמוך. ולפי זה הדרשה הנ"ל אינו אלא כאשר לא מסתכלים על הנקודה טובה, ובהאי גוונא גם רבינו כתב בספר המידות (רשעים ו) מי שמלמד זכות על רשע, גם הוא נקרא רשע, ע"כ.

נ נח נחמ נחמן מאומן