מסכת פסחים דף פח - אכילת תמרים בבל לעלות מהיכלי התמורות וגילוי התכלת בשנת תרחם

 ב"ה

פז:-פח.

עולא אמר (הטעם שגלו ישראל לבבל הוא) כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה.

יש לפרש כי צריכים ליכנס להיכלי התמורות למקום הקלפות להעלות משם הקדשה – לשון רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה כד. ועוד גילה רבינו בתורה רמה ז"ל דע שיש חדרי תורה, ומי שזוכה להם, כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים וכו' אבל דע, שצריך ליזהר מאד, לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה, כי יש כמה וכמה חידושין שאינם באים משם, רק מהיכלי התמורות, כי את זה לעומת זה עשה אלקים וכו' וכו' ודע שכל אדם קודם שמשיג בתורה השגה של אמת, צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות וכו' ע"ש. וי"ל שזה ענין אכילת התמרים, ולילך מחיל עד חיל, עד שזוכים לבחינת אדם ממש – המבואר שם ע"ש.

ובהמשך הגמרא מבואר (על פי רש"י בתענית דף ט:) שהתמרים גורמים שלשול, ורבינו גילה בספר המידות, ערך אמת אות ח' שהשלשול והעצירות בא על ידי שקר, עכ"ל. הרי עוד הוכחה על בחינת התמורות של התמרים. וגם ממה שעולא (מלשון עליה כנ"ל) מתחילה שמח עליהם וקרא אותם דובש, ובסוף קרא אותם סמא דמותא, מרומז הענין.

וידוע (רש"י ירמיה פרק כה, ופרק נא) שבבל בא"ת ב"ש ששך, ובגמטריא כתר (ואילו בב"ל בגמטריא לד אותיות של מילוי דמילוי שם אדנ"י, סוף כל דרגין). וזה בחי' תמורות.

 

פח. לא והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה וכו' לא כאברהם שכתוב  בו הר וכו' ולא כיצחק שכתוב בו שדה וכו' אלא כיעקב שקראו בית. עיין ליקוטי מוהר"ן תורה י.

 

פח. א"ר יוחנן גדול קבוץ גליות כיום שנבראו בו שמים וארץ שנאמר (הושע ב:ב) ונקבצו בנמי יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל.

והנה קבוץ גליות בחי' ציצית שהם בחי' מארבעה רוחות, וכמו שלקוחים כל הציצית ביד בברכת קריאת שמע כאשר אומרים – מהר והביא עלינו ברכה ושלום מהרה מארבע כנפות הארץ ושבר על הגוים מעל צוארנו ותוליכנו מהרה קוממיות לארצנו. והרי: קבוץ גליות ע"ה בגמטריא תרח"ם, והוא השנה שהרבי מראזדין – שהיה פעם על ציון רבינו באומן – המציא את התכלת. ועיין באריכות בזה בסיפורים מר' שמואל הורוביץ ובשיח שרפי קודש (ב:רצט), שרבינו רימז על זה, שיש בחי' גאולה בשנה זו, וכן הביא מר' שמשון אוסטריפליא שגילוי התכלת שייך לאותו שנה.

ויש בזה עוד רמזים בגמרא, כי "יחדו" בחי' הצמר ופשתים יחדו בציצית, וזה לשון "גדול" – מלשון גדילים תעשה לך (כל זה תמצא בלשון הגמרא במסכת יבמות דף ה: לימא קרא ציצית תעשה לך, גדלים למה לי? וכו' עשה גדיל ופותלהו מתוכו, א"כ לימא קרא לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו למה לי וכו'). וזה לשון "יזרעאל" אותיות אליעזר, כי רבי אליעזר אומר (מסכת ברכות דף ט:) שזמן ציצית הוא משיכיר בין תכלת לכרתי עד הנץ החמה. "לכרתי" בחילוף אות כ' לח' – הוא תרחם, רמז לגילוי התכלת בשנת תרח"ם עד הנץ החמה שהוא בחי' לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יוצא מחופתו וכו' המבואר בליקוטי מוהר"ן (מט:ז) על גילוי התכלת שיעשהה כלה בגוים והצדיקים דבקים בו, ע"ש מדבר גם על בריאת העולם.

ונראה שיש בזה מהסוד שרבינו גילה (חיי מוהר"ן קפה) אם היו אומרים לאחד רבי נחמן נתן (ושוב עשה תשובה על שגילה את זה, עיין שם אות קצו), עכ"ל. נחמן נתן בגמטריא תרחם!

קבוץ גליות בגמטריא ציון נ נח נחמ נחמן מאומן!

פח. רמי ליה רב עינא סבא לרב נחמן תנן עבד וכו' אמר ליה (רב נחמן לרב עינא סבא) עינא סבא ואמרי לה פתיא (כלי) אוכמא (שחור) מיני ומינך תסתיים שמעתתא ע"ש.

פתיא בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (אוכמא בגמטריא ואני ע"ה. גם "עינא" בגמטריא אני וסבא ע"ה). רואים קשר פה בין רב נחמן סבא ונ נח נחמ נחמן מאומן, שמהם תסתיים שמעתתא.

#דףיומי #פסחיםפז #פסחיםפח #היכליהתמורות #תמרים #תכלת #תרחם #שנתתרחם #קיבוץגליות #קבוץגליות #ננח #ננחנחמנחמןמאומן #ברסלב #רבינחמן #ליקוטימוהרן #תורהרמה #תורהכד #ציון #ציוןרבינחמן