השמחה של אדר ופורים לבקר את המלך אשר לא כדת

 ב"ה

חידוש שזכיתי לו בפורים והרוב מסרתי בפייסבוק לייב.

אדר, ז' אדר, פורים (תשפ"א):

כ' במגלת אסתר ד:טו ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי.

בקיצור הענין הוא, כאשר המלך בא לבקר מישהו בהפתעה, בעל הבית יהיה עמוס בהכרת קטנותו, מי הוא בכלל שהמלך בא לבקרו, אכן אין לו לחשוב הרבה על זה, כי הרי המלך בא לבקרו, והוא צריך לארח את המלך, ובודאי אם המלך בחר לבקרו זה בגלל שחושב שאצלו ימצא קורת רוח, ועל בעל הבית להתאמץ בשמחה רבה ועלוזה, כדי להמציא להמלך מבוקשו. ובהיות זה הדרישה כאשר המלך בא לבקר, על אחת כמה וכמה כאשר האדם בא לבקר את המלך, כמה וכמה הוא צריך להתאמץ ברוב שמחה ועוז, שהמלך יהנה ממנו ויקבלו. וזה מה שאסתר הבינה ואמרה כאן, ועכשיו נראה יותר באריכות איך זה מדויק בפסוק.

אבדתי אבדתי, זה בחי' אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות – א"נ הכפל לשון הוא לרבות, ולרבות זה בחי' (בראשית מה:כח) רב עוד יוסף בני חי, ופרש"י ז"ל רב לי עוד שמחה וחדוה ע"ש. [וכן אבדתי, רמז להשיר פשוט כפול משולש מרובע שעולה י' – אבד (והג' הוא הג' אותיות) שעולה י', והת' הוא המלכות, בחי' שם העיר, בחי' מאומן].

וזה מה שאמרה אשר לא כדת, כי כדת הוא בחי' חודש ניסן, כמו שאביא, 'החדש הזה לכם' -שהוא חודש ניסן, בגמטריא כד"ת. כי ניסן הוא ענין הגאולה, אבל אסתר היתה צריכה השמחה שמביא את הגאולה כמו שרבינו גילה, כי בשמחה תצאו, וכן עיין בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ה:י-יא, היא היתה צריכה את השמחה של אדר. וכן מצאנו שבאמת כך עשתה, ותלבש אסתר מלכות, ופרש"י שלבשתה רוח הקודש, והוא ענין השמחה הנ"ל של יעקב אבינו (וכן מבואר בריש ספר שער הכוונות ובעוד הרבה מקומות שעיקר רוח הקודש תלוי בשמחה).

וזה הענין שהמן שמח על הפור כיון שבז' אדר נפטר משה רבינו, ז' אדר בגמטריא רי"ב שהוא כח השכחה, כמו שאביא לקמן, והוא לא ידע, שבז' אדר נולד משה רבינו (מגילה יג:), והרי פעמים רי"ב בגמטריא כד"ת שהוא בגמטריא משיח בן דוד, והוא הכח שמנצח את הרי"ב. והוא הרב"י האמיתי.

ועיין כל זה בספר ליקוטי שושנים שנדפס בסוף ספר קרנים (אות ה') כז"ל איתא בציוני וז"ל קליפה אחת נק' רי"ב ועמה תר"ה חיילות כמנין אדר"ת שע"ר, וקלפה זו רי"ב ממונה להשכיח ולעקור תורתו של ת"ח בשעת חיילותן ושוכח תלמודו, והשם הגדול הנקרא כד"ת [ה"ע בגמטריא ריב ריב] הכתוב על מצחו של משיח בן דוד מבטל אותה קליפ' רי"ב עם חיילותיה תר"ה וכו' עכ"ל (ספר ציוני). ולדעתי זה סוד גדול איתא בגמרא ר' אלעזר חלש כד אתפח (עיין גירסא אחרת במסכת שבת דף קמז: ורבי עקיבא איגר ציין שם לפה) הוה קרי החדש הזה לכם – החרש היה לבם. וצריך לדעת למה דוקא טעה טעות כזה. וסודו כי הוא קרא מהדל"ת רי"ש, ומהזי"ן יו"ד, ומכ"ף ב', הרי אותיות רי"ב, שטעה לרמז שהקליפה הנקרא רי"ב היא גרמה לשכחה. ויש לדעת, החרש היה לבם גי' תר"ה, הרי גם תר"ה חיילות מרומזים. ומ"ש השם כד"ת שכתוב על מצח בן דוד מבטל כל אלו הקלפיות, לדעתי החדש הזה לכם (בגמטריא) כד"ת, לרמז שאם ביושר הכתוב לא בטעות מבטל הקליפה הנז'. ויש לדעת כד"ת גי' משיח בן דוד, ואנו מתפללים עשה למען דתך, והענין פלא וה' יכפר בעדי, עכ"ל. ועיין בליקוטי מוהר"ן תורה קיא מש"פ.

הרי שכל זה תלוי בלב, שלא יהיה החרש היה לבם, ותלוי באותיות האמצעיות שהם בלב התיבות. וזה הענין של ברסלב, שיסד רבינו נחמן בן שמחה, ועיין בחיי מוהר"ן (קטו) סמוך לכניסתו לברסלב מזגו לו כוס יין לקדוש, ונשפך על הארץ, ומזגו לו כוס אחר, וקדש עליו, ואחר כך אמר היום נטענו שם ברסלביר חסידים, ושם זה לא ישתקע לעולם וכו'. וזה היה אחר נפילת הכוס הראשונה של הרי"ב שהוא השכחה, נתקיים לדורות השם על ידי הכוס השניה של הרב"י. ולעתיד כולם יהיו ברסלב, בהסרת לב האבן, החרש היה לבם, ויזכו ללב בשר.

[נמרד נמר-ד (בגמטריא ברסלב) אמרפל פול הפיל פור. קמואל אבי ארם [-בחי' אברם, אב ארם, כי רק אחר כך היה ארהם – אב המון גוים] ואת כשד (בארמית ש' נעשה ת – כתד, כד"ת). קמואל - לכשיפל השער הזה של ארם ויבנה ויפל ויבנה ויפל (-אבדתי אבדתי) ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא (סנהדרין צח - ליקוטי מוהר"ן תורה נז). משיח נקרא בר נפלי (סנהדרין צו:-צז.)]

עוד יש לפרש כאשר אבדתי אבדתי, הוא כענין מה שכתוב (דברים יב:ב) אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים, ופרש"י ז"ל אבד, ואחר כך תאבדון, מכאן לעוקר עבודת גלולים שצריך לשרש אחריה, ע"ש. וי"ל שאסתר ראה צורך לחדש את עצמה לגמרי, ועוד י"ל על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ח', שהצדיק כדי להפיל הרשע שהשעה משחקת לו צריך להיות נקי לגמרי מכל התאות והמדות רעות, אפילו מבחי' הבכח, שלהם, וזה ענין לשרש אחריה. ואז היא תוכל להפילו את המן ולהציל את עם ישראל. וזה פירוש 'אשר לא כדת' היינו ענין לרדת לתוך הצינור של הרשע.

נ נח נחמ נחמן מאומן

#ננח #ננחנחמנחמןמאומן #רבינחמן #ברסלב #זאדר #אדר #שמחה #פורים #כדת #קרנים #ספרקרנים #שמשוןאסטרפיליא #ריב #רבי #משהרבינו