ב"ה
איני זוכר טוב כל הפרטים, לפני הרבה שנים קראתי סיפור חיי ר' חיים שמוליביטש של ישיבת מיר. ובערך מסופר שכאשר היו בסין, מן הסתם בשאנגהאי, היה איזה גזרה או משהו ממש לא טוב, והוא הלך או לקחו אותו לסדר את זה, ובדרך הוא התנה אני חושב ג' דברים עם השם יתברך, שאם יהיה הצלה מהמצב שיהיה לו גם הדברים האלו, וכתוב שם שיש כלל כזה, שבעת כזאת שצריכים רחמי שמים בצורה בולטת של למעלה מן הטבע, אז יכולים להתנות על תנאים.
ואולי כמקור לזה י"ל מהירושלמי (סוף פרק ו' דשבת) שחנניה מישאל ועזריה נתרפאו כשהושלכו לכבשן האש, כדכתיב "וחבל לא יתי בהון", ולפי זה פירש באהבת איתן שאפילו לרב שסובר (סנהדרין צג:) שחנניה מישאל ועזריה היו סריסים ממש, יכולים לסבור כחכמים (לעיל שם) שעלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות (ודלא כרש"י שם שכתב שבע"כ לא ס"ל כהם), כי הרי נתרפאו באש גם מהסירוס.
ולכן י"ל שמזה לקחו את הכלל הזה, שכאשר באים להציל אדם בנס, יכולים להתנות על עוד ישועות.
נ נח נחמ נחמן מאומן
No comments:
Post a Comment
Thank G-d for Na Nach!!!