איך מכרה רחל ללאה את הלילה עם יעקב עבור דודאים?!

 ב"ה

פרשת ויצא

ל:טו ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך.

וימצא ע"ה בגמטריא נחמן. את דודאי בני, עם הג' תיבות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. אישי, בגמטריא רבי נ נח ע"ה. תני נא לי ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן.

הראשי תיבות של: ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים, בגמטריא רבי נ נח.

 

כמה ראשונים פירשו שהדודאים היו מסוגלים להריון, ולפי דבריהם מובן למה רחל מכרה אותה לילה עבורם. אבל שיטת רש"י (לעיל פסוק יד) שהדודאים הם סתם עשב – ישמי"ן. וצריך עיון איך מכרה רחל אותה לילה עבורם.

ונראה לע"ד שסתם עשבים ופרחים כוחם כמו סימן, שנותנים אותם לסימן אהבה, וכמו שבאמת נראה כאן שראובן הביא אותם לאמו מאהבתו אותה (לפי שיטת רש"י שהם כמו סתם עשבים). ולאה אמרה לרחל – המעט קחתך את אישי ולקחת גם את הסימנים – ובזה הצליח רחל בגדול לעורר זכותה מה שנתנה הסימנים ללאה כאשר ניתנה ליעקב תחתיה (רש"י כט:כה), לקחת גם יעקב וגם הסימנים. ועכ"ז נחשב לזילזול ונענשה, ועכ"ז אחר כך כבר (פסוק כב) ויזכר אלקים את רחל, פרש"י זכר לה שמסרה סימניה לאחותה.

נ נח נחמ נחמן מאומן