אין מערבין שמחה בשמחה - דף יומי מסכת מועד קטן דף ח: על פי ליקוטי מוהר"ן תנינא לד פרשת השבוע יתרו

 ב"ה

ח: אמר רב יהודה אמר שמואל, וכן אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא, ואמרי לה אמר ר' אלעזר אמר ר' חנינא, לפי שאין מערבין שמחה בשמחה. המיוחס לרש"י (ד"ה דאין) כז"ל כלומר בעינן דלישמח בשמחת מועד לחודיה. והתוספות (ד"ה לפי) כתבו שהטעם הוא על דרך שאמרו (ברכות מט.) שאין עושים מצוות חבילות חבילות, כלומר שצריך שיהיה לב האדם פנוי למצוה אחת ולא יפנה עצמו הימנה למצוה אחרת. ובנימוקי יוסף (ד"ה שאין) כתב, שכאשר מערב שמחה בשמחה אינו שמח כראוי בשום אחת מהן.

עיין ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה לד ז"ל ויחד יתרו על כל הטובה, כי אצל סתם בני אדם אין השמחה של כל הטובות ביחד כי יש חילוקים רבים בענין השמחה, למשל, כשבאין על חתונה, יש מי ששמח מן האכילה שאוכל דגים ובשר ויוצא ויש אחד ששמח מן הכלי זמר, ויש ששמח מדברים אחרים כיוצא בהם, ויש ששמח מן החתונה עצמה כגון המחותנים שאינם משגיחים על אכילה ושתיה רק שמחים מן החתונה עצמה וכיוצא שאר חילוקים, אבל אין אדם שיהיה שמח מכל השמחות ביחד ואפי' מי ששמח מכל הדברים הנ"ל אעפ"כ אין השמחה מכל הדברים ביחד רק מכל אחד בפ"ע בזה אחר זה וכו' אבל שלימות וגדלות השמחה הוא מי שזוכה לשמוח מכל הטובות ביחד, וזה א"א כ"א כשמסתכל למעלה על כל הטובהה דהיינו על השורש שמשם נמשכין כל הטובות, ושם בהשורש הכל אחד ואזי שמחתו מכל הטובות ביחד וכו' ע"ש.

ולכאורה מי שיכול לעשות את זה, להיות שמח על כל הטובות ביחד, הוא היה מותר לערב שמחה שמחה, אלא דגזרו בלא פלוג. ואדרבה מבואר בהמשך התורה שם, שכל מה שנכללין יותר ריבוי השמחות זה בזה נגדל ונתוסף אור השמחה ביותר ויותר כי נגדל ונתוסף האור מאוד ע"י התנוצצות שמתנוצץ משמחה לחבירתה וכו' ע"ש. וי"ל שלכן דייקא במימרא זו עירבה הגמרא שני מאן דאמרי של המאמר, ועוד ואמרי לה. להורות שאף שמן הנמנע להתיר לערב שמחה בשמחה מחמת לא פלוג, אבל עכ"פ מבחינת אור צדיקים ישמח, תמיד יש להרבות ולערבם, כי הצדיקים הם השמחה בהשורש וכל מה שנתוסף צדיקים נתוסף אורה ושמחה.

נ נח נחמ נחמן מאומן