ב"ה
ה. ואנכי הסתר אסתיר פני וכו' אמר רבא
אמר הקב"ה אעפ"י שהסתרתי פני מהם דכתיב ודבר ה' אל משה פנים אל פנים
אותה הפנים אסתיר אבל בחלום אדבר בו רב יוסף אמר ידו נטוי' עלינו להגן שנאמר ובצל
ידי כיסיתיך וכו'.
עיין פרפראות לחכמה ח"ב.
ה:
מפתחות:
ויחי עוד לנצח כי יראה חכמים ימותו: לק"מ סו:א דף פב..
האי בר בי רב דחד יומא: לקמ"ת ב:ו דף ד:.
במסתרים תבכה נפשי וכו' מפני גאותן של
ישראל וכו': לקמ"ת
ה:ה דף ח:.
ויחי עוד לנצח לא יראה השחת כי יראה
חכמים ימותו (תהלים מט:י-יא), ומה הרואה חכמים במיתתן יחיה, בחייהן על אחת כמה
וכמה.
בעיון יעקב (ד"ה מה) אף שאמרו (חולין ז:) גדולים צדיקים במיתתם
יותר מבחייהם, כל זה דווקא בעולם הבא שזכותם מרובה מאד, אבל לענין ראיית גוף החכם
לאחר שנסתלקה נשמתו, ודאי שגדולה מעלת הרואה את החכם בחייו בעוד נשמתו בקרבו,
ע"כ.
עיין בליקוטי מוהר"ן סו:א
ז"ל וע"כ הוא דבר גדול מאוד להיות בשעת הסתלקות הצדיק, אפילו מי שאינו
תלמידו, כי מחמת שאז יורד ונגלה למטה הרוח דלעילא, נמצא שנתגלה אז הארה גדולה
מאוד, על כן הוא טובה גדולה לכל מי שנמצא אז שם, והוא טובה להם לאריכת ימים, וכמו
שאמרו רז"ל, על פסוק ויחי עוד לנצח וכו', כי יראה חכמים ימותו, אבל להתלמידים
מגיע הארה גדולה מאוד אז ביותר וכו' ע"ש.
וקשה לפי דברי רבינו המשך הגמרא שדרשה
קל וחומר בחייהם, שהרי לפי רבינו העיקר הוא להיות בשעת מיתתם. ואולי לפי דברי העיון
יעקב הנ"ל מיושב, כי הקל וחומר הוא רק לענין הגשמי, אבל לעניני רוחניות
גדולים צדיקים במיתתם, ובפרט הענין להיות בשעת מיתתם.
וי"ל קושיתינו על פירוש רבינו, וכן
קושית העיון יעקב, על פי דרוש, בחייהן אלו התלמידים, כענין מה שדרשו במסכת בבא
בתרא (קטז.) שהמניח בן כמותו כאילו לא מת, וכל זמן שיהושע חי היה נראה למשה כאילו
הוא חי (רש"י פרשת וילך, דברים לא:כט), שהם מקבלים הרבה יותר מכולם כמבואר בליקוטי
מוהר"ן שם.
רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי הוה
רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב וכו' פרש"י ז"ל מהלך
שלשה חדשים היה מביתו לבית המדרש, ונוסע מביתו אחר הפסח, ולומד יום אחד, וחוזר
לביתו לשמח את אשתו בחג הסוכות, ע"כ. כי אין ענין להיות עם האשה בראש השנה,
ובפרט לפי הקבלה שבראש השנה מנסרין האשה מהאדם.
No comments:
Post a Comment
Thank G-d for Na Nach!!!