הרפניא מישון ותרמוד - דף יומי מסכת יבמות דף יז

 ב"ה

יז. מאי הרפניא (שם עיר)? אמר רבי זירא הר שהכל פונין בו, ופרש"י ז"ל כל פסולין שאין מוצאין אשה פונין והולכין שם, ע"כ. במתניתא תנא כל שאין מכיר משפחתו ושבטו נפנה לשם, אמר רבא והיא עמוקה משאול שנאמר מיד שאול אפדם ממות אגאלם ואילו פסול דידהו לית להו תקנתא ע"ש, הטעם שדרשו לגנאי, י"ל ע"פ מה שפרשתי בספר תהלים קיט:קי בביאור תיבת פרן. והרי אותה מקום באשה מכונה קבר (כמו שמצינו פתיחת הקבר בלא דם).

והיינו דאמרי אינשי קבא רבא וקבא זוטא – רש"י פירש קבא לשון איפה, ויתכן שגם זה כינוי לקבר, כמש"כ בפנחס (במדבר כה:ח) ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה – מיגנדר (-מתגלגל) ואזיל לשאול, ומשאול לתרמוד, ומתרמוד למישן, וממישן להרפניא.

ואכן עיניהם של תרמודיים טרוטות (שבת לא, ליקוטי מוהר"ן נט). ויתכן שתרמוד מרמז על תשמיש (מר ו"ד, ועוד צירופים איני רוצה להאריך), מישן בחינת מישוש, והרפניא בחי' הסתכלות כנ"ל. ולפי זה יש לפרש את הסדר, ואין להאריך בזה.

יז: איצטריך סד"א הואיל וחידוש הוא דקמשתרי ערוה גביה אימא עד דמייחדי באבא ובאמא צריכא, ע"ש.

ק"ק שהרי מצינו בתורה שיהודה קיים ענין יבום עם תמר כלתו, ואע"פ שכיון שניתנה תורה נתחדש פרטי המצוה, עכ"ז עדיין למה היה עולה לחשוב הוה אמינא כזה שהוא נגד מה שהיה לפני מתן תורה, וכן מצינו לאחר מתן תורה בענין בועז ורות שקיימו ענין יבום.

נ נח נחמ נחמן מאומן