ב"ה
פרשת בהעלותך
יא:ה זָכַ֨רְנוּ֙ אֶת-הַדָּגָ֔ה
אֲשֶׁר-נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים
וְאֶת-הֶֽחָצִ֥יר וְאֶת-הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת-הַשּׁוּמִֽים.
זכרנו
את, בגמטריא רב נחמן מברסלב. הדגה אשר נאכל, עם הי"א אותיות, בגמטריא נון נון
חית. ואת האבטחים, בגמטריא נחמן מברסלב. , ועם הי' אותיות, בגמטריא נ נח נחמ נחמן
מאומן ע"ה. ואת בגמטריא רבנו נחמן ע"ה. השומים ע"ה בגמטריא ברסלב נ
נח.
הראשי
תיבות של: זכרנו את הדגה אשר
נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת, בגמטריא נ נח.
הסופי
תיבות של: במצרים חנם את,
ושל: חנם את הקשאים, ושל: הקשאים ואת האבטחים, ושל:
הבצלים
ואת השומים, עם הג' אותיות, בגמטריא נחמן מברסלב ע"ה.
פרש"י
ז"ל אמר רבי שמעון מפני מה המן משתנה לכל דבר חוץ מאלו, מפני שהם קשים למיניקות
וכו' ע"ש. והנה היום אדם שאסור לאכול סוכר יכול לאכול כל מיני החלפות של
סוכר, כמו פרוקטוס וכדומה. אכן משמע מכאן שעל פי החכמה הקדומה, אי אפשר לחלק ככה,
וצ"ע, וזה כתבתי לאמיתת הענין, כי יכולים ליישב בכמה דרכים, כי י"ל שכאשר
המן היה נותן טעם של איזה אוכל, היה ממש בדיוק כאותו אוכל.
No comments:
Post a Comment
Thank G-d for Na Nach!!!