ב"ה
פרק בלק
כב:כט ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי
לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך.
התעללת בי לו, בגמטריא נ נח נחמ נחמן
מאומן נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.
הראשי תיבות של:
בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי, בגמטריא נ נח
ע"ה.
הסופי תיבות של:
ויאמר בלעם לאתו כי התעללת בי, בגמטריא נון חית מם נון. הסופי
תיבות של: כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי ע"ה בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן
מאומן.
פרש"י ז"ל לו יש חרב בידי,
גנות גדולה היה לו דבר זה בעיני השרים, זה הולך להרג אמה שלמה בפיו, ולאתון זו
צריך לכלי זין, עכ"ל. וקשה למה באמת היה צריך כלי זין, ודוחק לפרש שהיה צריך
לחכות עד אותו רגע של זעם א"ל. ונראה שכוחו בפיו אינו אלא כנגד בני אדם שחיותם
מבחינת מדבר (וכידוע מחקירת הגר"ח בסיפור (כתובות סו:) שר' יוחנן בן זכאי ראה
בת נקדימון בן גוריון מלקט שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים וכו' ואמר אשריכם
ישראל, בזמן שעושין רצונו של מקום, אין כל אומה ולשון שולטת בהם, ובזמן שאין עושין
רצונו של מקום וכו', וביאר הגר"ח שצומח, חי, מדבר, כל אחד כאשר לוקחים ממנה
מעלתה חוזרת לדומם, ור' יוחנן בן זכאי הוכיח שכן מעלת ישראל על סתם מדבר אינה סתם
תוספת אלא מעלה של מהות, ולכן כאשר לקוחים המעלה אינו נשאר סתם מדבר, אלא שפל
מכולם. ועל זה אמר אשרכים ישראל וכו'. ולכן י"ל שכוחו של בלעם בפיו היה רק נגד
מעלת מדבר וישראל), ודו"ק.
No comments:
Post a Comment
Thank G-d for Na Nach!!!