המתן

 ב"ה

מסכת יומא

לח:-לט.

תנא דבי רבי ישמעאל משל (לדברי ריש לקיש שהבא לטמא פותחין לו בא לטהר מסייעין לו) לאדם שהיה מוכר נפט ואפרסמון, בא (-הלוקח) למדוד נפט, אומר לו (-המוכר:) מדוד אתה לעצמך, בא למדוד אפרסמון, אומר לו: המתן לי עד שאמדוד איתך כדי שנתבסם אני ואתה, ע"כ

ומבואר בליקוטי מוהר"ן תורה ו:ב שהמתן הזה הוא בחי' כתר, בחי' שם אהיה, שיהיה לו הווי' בעולם, ע"ש. ולכאורה יש בזה בחינות שזה גבוה מעצם קבלת האפרסמון, וכמדומני שכן המשמעות בליקוטי הלכות, שהכתר מסדר ומיישב המוחין (ע"פ תורה כד. ואכן זה פעולת הדעת, שהיא חיצוניות הכתר). ואכן י"ל שלמשל בעולם עשיה, הכתר הוא השראה מעולם יצירה, ובעליית עולם עשיה, היא מקבלת נה"י שעולם יצירה, שהם עוד יותר גבוהים (וי"ל שאלו הם הג' בחי' תשובה בחי' סגול שמבואר שם ו:ה). אכן אפילו לפי זה יש בחי' שכתר עוד יותר גבוה, בסוד כתר מלכות, שהשראת הכתר ממש בחי' אצילות מהאין סוף ב"ה.

והנה הלוקח שבא לבחור, זה בחי' הגיע לפרשת דרכים, וכאשר בוחר באפרסמון, הוא בוחר בצדיק שידריך אותו בדרך ישר לפי שורש נשמתו, כמבואר בתורה ד:ח. וכן בתורה ו' מבואר שם שהכתר הוא הי' עליון של הא' שהוא בחי' משה.

נ נח נחמ נחמן מאומן