Blossoms of the Spring - Letter 80: Saba presents Shazar with the long and good life of the Beggars…

 Letter 80 

 

BH. 4 Kisleiv [5]724 (Wednesday – November 20, 1963).

 

In honor of the president of Israel, my heart and flesh, Mr. S. Z. Shazar – who is prepared to come through fire and water to[1] the absolute truth which is beloved to [lit. upon] him with ropes of love to no end or limit; and he merited to be a faithful servant by the Tzaddik, the True King over all the Jewish people for [all] the generations of the world – who revealed wondrous and awesome news, of which there is no tongue in the world that can relate the forcefulness of the heights of transcendence of their stature, loftiness, holiness and power – through which He gathers and brings in also all the estranged and completely evil ones to God, blessed He; and He reveals His Divineness and Dominion eye to eye to all those who traverse the world. Oh, how good and how blissful is your portion. Peace and all the best.

 

On occasion of the completion of your seventy-fourth year I hereby send you my blessing and the present of my heart – the long life of the Beggar who is completely blind from the world, and he doesn’t have any gaze in this world whatsoever, whatsoever, for the for the whole world [the entire duration of the world's existence] does not amount by him [even as much] as a blink of an eye etc.

 

And the good life of the Deaf Beggar who glorified Himself in the magnitude of His utmost estrangement from the world, and He is totally deaf from hearing the voices of the world which are all deficiencies, for the entire world doesn’t amount by him [to anything] so as to hear the sound of their deficiencies etc. Study well the awesome story of the Seven Beggars, and stand tremblingly and astonished at seeing this light.

 

Rabbeinu Z”l spoke much from the matter of life – which by the world everything is called life – but in truth the main life is when one merits to renew his days in order to begin to draw close to God, blessed He, to serve God each time anew, and he shouldn’t fall to old age of the Other Side [Sitra Achra – Realm of Evil] – as if he has already aged in his sins and deeds that he has become habituated in, to the point that it’s impossible for him to go out from them. [Rather,] he should just muster up the strength to begin living each time anew in the service of God, and he shouldn’t fall from anything, and he shouldn’t have shortness of breath [because of anguish – see Rashi (Exodus 6:9)] from any confusions or weaknesses of the Daas [recognition of knowledge or perspicacity] – as if hope is at an end, God forbid, because of the bad deeds he had committed until now. For, it’s necessary to not look at all of this whatsoever, for there isn’t any despair in the world whatsoever, and however he is – even if he has already fallen immeasurably – even so, there is no despair in the world whatsoever.

---

[1] In the letter it says “Al” – onto, but possibly it should be “El” – to.

For more letters

מכתב פ

 

ב"ה ד' כסליו תשכ"ד 
לכבוד נשיא ישראל ליבי ובשרי מר ש.ז.שזר המוכן לבוא באש ובמים על האמת האמיתי האהוב עליו בעבותות אהבה ללא קץ וגבול. וזכה להיות עבד נאמן אצל הצדיק המלך האמת על כל ישראל לדורות עולם. שגילה חדשות נפלאות ונוראות שאין לשון בעולם שיוכל לספר תוקף רום נשגבות מעלתם וגובהם וקדושתם וכוחם שעל ידם הוא מקבץ ומכניס גם כל הרחוקים ורשעים גמורים להשם יתברך. ומגלה אלקותו ומלכותו עין בעין לכל באי עולם. מה טוב ומה נעים חלקך. שלום וכל טוב.

לרגל מלאות לך שנת השבעים וארבע הריני שולח לך בזה את ברכתי ומתנת ליבי החיים ארוכים של הבעטליר העוור לגמרי מהעולם, ואין לו שום הסתכלות בזה העולם כלל וכלל, כי כל העולם אינו עולה אצלו כהרף עין וכו'.

והחיים טובים של הבעטליר החרש שהתפאר בגודל ריחוקו מהעולם הזה בתכלית, והוא חרש לגמרי מלשמוע קולות של זה העולם שכולם חסרונות, כי כל העולם אינו עולה אצלו לשמוע קול החסרונות שלהם וכו'. עיין היטב בהמעשה הנוראה של השבעה בעטלירס ותעמוד מרעיד ומשתומם לראות אור הזה.

רבינו ז"ל דיבר הרבה מענין החיים שהכל נקרא חיים אצל העולם אבל באמת עיקר החיים כשזוכין לחדש ימיו להתחיל להתקרב להשם יתברך, לעבוד את ה' בכל פעם מחדש, ולא יפול לזקנה של הסטרא אחרא, כאילו כבר נזקן בחטאיו ומעשיו שרגיל בהם עד שאי אפשר לו לצאת מהם, רק יתחזק להתחיל לחיות בכל פעם מחדש בעבודת ה', ולא יפול משום דבר, ולא תקצר רוחו משום בילבולים וחלישות הדעת, כאילו אפס תקוה, חס ושלום, מחמת המעשים רעים שעשה עד הנה, כי צריך לבלי להסתכל על כל זה כלל, כי אין שום יאוש בעולם כלל, ואיך שהוא, אפילו שכבר נפל בלי שיעור, אף על פי כן אין יאוש בעולם כלל.