Blossoms of the Spring - Letter 140

Letter 140

 

Baruch Hashem. The night preceding Friday, 23 Iyar [5]720 (Thursday night – May 19, 1960).

 

My heart’s dear friend, the pleasant Mr. Z. Shazar – who grows and sprouts from the drops of [the] Garden of Eden of the Tzaddik who is the root of Messiah’s soul, the root of all the springs of wisdom; who can elevate and renew the world for the better, to bind and draw everyone to God, blessed He – even the extremely, extremely estranged ones of the utmost, surpassing estrangement. Life and peace.

 

My hearty brother, do not be afraid; God is with you, by you, [and] close to you[1]. The Tzaddik calls out and shouts to us with an extremely powerful and profound voice, “Gevalt, do not despair; there is no despair whatsoever”[2]. There is a matter that everything reverses for the good. My dear, hearty brother[3], thoroughly gaze and ponder the magnitude of the immensity of the miracle and the wondrous loving-kindness which the Master of Wonders has wondrously performed with us, at time of such darkness – in that He has opened our eyes to see the Point of such True Truth, which it is impossible to conceal it from our minds in any way; and we have merited to be in the portion of the True Tzaddik, the New Light, the great and awesome etc.

 

Even if the battle is exceedingly lengthy and fierce, and the immensity of the challenge which they are challenging us is immeasurable, and our actions are as they are – to the extent that we have descended appallingly to the depths of seas and abysses – nonetheless, God, blessed He, will certainly finish His. And all of these thoughts of repentance which come to a person throughout the days of his life – not one of them goes lost – even though one doesn’t merit yet to proper repentance, and even if the Baal Dovor [Litigator / evil inclination / Satan] overpowers against him afterwards all the more so, and he falls below more and more, God forbid – even so, however much he becomes aroused with some thoughts of repentance at times, a bit of a bit, like a hairsbreadth – it will never ever become lost. And in the end of the end, through this there will be a rectification for him – by way of the coalescence of the thoughts of repentance – through the power of the True Tzaddik, the Merciful Leader who justifies all the Jewish people, and [who] beholds solely the good that exists in each and every Jew, and [who] gathers and finds all the good points that exist inside every person, even [only] as a hairsbreadth; and He produces therefrom vessels and wondrous pipes in order to thereby draw conceptions of Divineness to each one – even to the exceedingly fallen and degenerative ones – to enlighten in them as well that God is still with them and by them etc., which this is their main hope and rectification.

 

The main arrival of the salvation is solely by way of faith; and the attribute of faith is in accordance with Leader of the generation. One must see to it to fill up the faith through an illumination of the Tzaddik who is the encompassment of the seven Shepherds; for He shepherds the faith in order to rectify and complete it, and on account of this He is called, ‘Shepherd’; see there (Psalms 36[4]), “Shepherd faith”. And He draws all the essential faith of the Jewish people to the generation. And it is impossible to draw close to this Tzaddik except by way of audacity, as is the saying of our Sages z”l, “Be brazen as a leopard”[5]. For there are shepherds of the Other Side, and they are also [from] the renowned ones of the generation; and their main kingdom is by way of audacity, and they are like dogs with their brazenness, as in the aspect of (Isaiah 56:11) “And the dogs are brazen souls – they are the shepherds”, and they are “The face of the generation is like the face of a dog”[6]. And therefore, in order to be saved from them, from under their domination – it is only possible by way of audacity, to stand up against their audacity. And then, “You have guided them with Your fierceness to Your holy habitation”[7], that is, by way of audacity one enters into the holiness. I will conclude and say, ‘Peace’ from the depth of [my] heart. A continuation will come.

Yisroel Dov Odesser

---

[1] This is written in Yiddish: Bruder hartziger, shrek zich nit, Gut iz mit dir, baei dir, lebin dir.

[2] Yiddish: Givald, zeit eich nit miyaeish, kein yiush iz gur nit far onden.

[3] Yiddish: Tayerer hartziger bruder.

[4] This Verse is actually 37:3.

[5] Pirkei Avos 5:20.

[6] Sotah 9:15.

[7] Exodus 15:13.

For more letters

מכתב קמ

 

ב"ה אור ליום ששי כ"ג אייר תשך.

ידיד לבי הנעים מר ז".שזר הגדל וצומח מטיפי גן עדן של הצדיק שהוא שורש נשמת משיח, שורש כל מעיינות החכמה, שיכול להעלות ולחדש את העולם לטובה, לקשר ולהמשיך את כולם להשי"ת, אפילו את הרחוקים מאד מאד בתכלית הריחוק ביותר. חיים ושלום

ברודער הרציגער, שרעק זיך ניט, גאט איז מיט דיר, ביי"א דיר, לעייבין דיר {אחי הנלבב, אל תירא, ה' עמך אצלך ועל ידך}, הצדיק קורא וצועק אלינו בקול חזק ועמוק מאד גיוואהלד זייט אייך ניט מייאש, קיין יאוש איז גאהר ניט פאר אנדען {גיוואהלד אל תתיאשו, אין שום יאוש כלל} יש ענין שנתהפך הכל לטובה, טייערער הרציגער ברודער {אחי היקר והנלבב} הסתכל היטב והתבונן גודל עוצם הנס והחסד הנפלא שהפליא עמנו אדון הנפלאות בעת חושך כזה, אשר פקח עינינו לראות נקודת אמת אמתי כזה, שאי אפשר להסתירו מדעתנו בשום אופן וזכינו להיות בחלקו של הצדיק האמת אור החדש הגדול והנורא וכו".

אף אם המלחמה ארוכה וחזקה מאד, וגודל ההתגרות שמתגרין בנו הוא בלי שיעור, ומעשינו הם כמו שהם, עד שירדנו פלאים לעמקי ימים ותהומות אעפי"כ השי"ת יגמור את שלו בודאי, וכל אלו הרהורי תשובה שבא לאדם בימי חייו אינו נאבד שום אחד מהם, אעפ"י שאין זוכין עדיין לתשובה כראוי, ואפילו אם הבעל דבר מתגבר עליו אח"כ ביותר ונופל למטה יותר ויותר ח"ו, אעפי"כ כל מה שנתעורר לפעמים באיזה הרהורי תשובה מעט דמעט כחוט השערה אינו נאבד לעולם. וסוף כל סוף יהיה לו תיקון עי"ז ע"י התקבצות ההרהורי תשובה. בכח הצדיק האמת המנהיג הרחמן שמצדיק את כל ישראל ומסתכל רק על הטוב שיש בכל אחד מישראל, ומלקט ומוצא כל הנקודות טובות שיש בכל אחד אפילו כחוט השערה, ועושה מהם כלים וצינורות נפלאים להמשיך השגות אלקות על ידם לכל אחד אפילו להנפולים והירודים מאד להאיר גם בהם כי עדיין ה" אתם ואצלם וכו' שזה עיקר תקותם ותיקונם, עיקר הישועה הבאה אינה אלא ע"י אמונה, ומדת האמונה היא לפי מנהיג הדור, צריך לראות למלאות את האמונה ע"י הארה של הצדיק שהוא כלליות של השבעה רועים, כי הוא רועה האמונה לתקנה ולהשלימה, ועל שם זה נקרא רועה, ע"ש (תהלים לו), "ורעֲה אמונה" וכל עיקר אמונת ישראל ממשיך הוא להדור, וא"א להתקרב לזה הצדיק אלא ע"י עזות כמארז"ל הוי עז כנמר, כי יש רועים של הסט"א, והם ג"כ מפורסמי הדור ועיקר מלכותם ע"י עזות, והם ככלבים בעזותם בבחי' (ישעיה נ"ו) "והכלבים עזי נפש המה רועים" והן פני הדור כפני הכלב. וע"כ כדי להנצל מהם מתחת ממשלתם אי אפשר רק ע"י עזות, לעמוד נגד עזותם, ואז "נהלת בעזך אל נוה קדשך" היינו ע"י עזות נכנס לתוך הקדושה. אסיים ואומר שלום מעומק הלב: המשך יבא
ישראל דב אודעסר