טעם איסור אכילת קטניות (לאשכנזים)

ב"ה

טעם איסור אכילת קטניות בפסח לאשכנזים.

ראיתי כמה טעמים, למשל: האיסור הוא גזירה הרחקה מחמץ כי קטניות דומים לחמץ. אי נמי שדגנים המחמיצים היו מצוים בקטניות. ועוד טעמים. ותימה שעוד לא מצאתי מי שיכתוב בפירוש הטעם שקטניות זה קטנות, ואילו כל מהותה של פסח, ובפרט באכילת מצה, הוא להשיג מוחין דגדלות. וארז הוא גם כן בחינת קטנות שארוזה, וכן היא בחי' אורו מרז השם ירחם.

והנה בטעמי המצות הרמב"ם המציא טעמים קהילתי וכדומה, שכאילו המצות הם טובים בשביל שהם מסיעיים לחיי האדם והקהילה, והרמב"ן וגדולי הצדיקי אמת לעגו עליו. ואם כל זה לא אמנע לכתוב כדרכו בענין קטניות, דיש לאמר, שהרי ידוע שבדרך כלל קטניות הם קשים קצת על העיכול באיצטומיכא, והרי מצה בכלל קשה על העיכול כמו שמובא כבר בדברי חז"ל על מה שהיה קשה להכהנים המשרתים בבית המקדש שהיו אוכלים מצה ובשר והולכים יחף וכו'. והנה תינח הספרים שמותר להם מצה עבה ורכה, אז יש להם קצת נייחא על העיכול, אבל האשכנזים ובפרט המחמירים בהם הרי חל עליהם כל כובד המצה על העיכול, ולכן החמירו לאסור עליהם עוד את הקטניות כדי למנוע עוד עומס שיבקש לשבור חס ושלום את העיכול באיצטומיכא. ואם תאמר הרי ארז הוא טוב להבטן. נראה שארז הוא טעם אחר ממש הפוך, והוא כי ידוע שמצה הוא מאכל של אסוותא (רפואה), ולכן צריך להיות ניכר הדבר שהמצה מרפא ולא משהו אחר, ולכן צריכים להרחיק את האכילה של ארז שהיה נראה שהרפואה באה ממנה ולא מהמצה.

נ נח נחמ נחמן מאומן