עת ששלט האדם באדם לרע לו

ב"ה

כל התקשורת וכל העולם הרעשו על הצת אש שהרג פעוט פלסטיני, וכיון שהיה בסמוך לזה כתב גרפיטי בעברית אז מיהרו להאשים את היהודים, וכולם יצאו למחות, וכולו וכולו, כידוע.

והנה עכשיו נתברר שהכתב הזה נכתב על ידי ערבי, וגם ההצתה היה מחמת מלחמה בין שני משפחות ערביות, והגיע לזה כמנהגם מתמיד, השם ירחם.

והנה כל אלו שמחו ונחמו וכולו, מה שבטח לא עשו ולא יעשו בעד הנהרגים מישראל, הרי הם נתפסו. ומזכיר לי חזק מאד דברי הרמח"ל, אחד מיסודותיו בכמה מקומות, ואחד מהם באדיר במרום (הספר שכתב בשנת נ נח נחמ נחמן מאומן, לאלף הששי, כמש"כ כבר) וז"ל (עמוד יח):

וזה לרע לס״א, כי על זה נאמר: באשר כרע שם נפל שדוד (שופטים ה, כז). כי כל
המקומות שהס״א מתאחזת בהם בזמן שליטתה, נשארת לכודה שם כצפור
בפח שלא תוכל לנוס אחר כך בזמן התגברות הקדושה. אלא אותן
המדריגות עצמן יהיו שלשלאות על צוארה להכניעה תחת הקדושה
ולעשות בה הנקמות שצריך לעשות בה. ובדרך זה ימצאו כל המדרגות של
הס״א אשר שלטו על ישראל ועל מלך המשיח, לסתום אורם וליסרם,
קשורות ועומדות תחתיהם לע״ל 15 . וכן משה הושם בסוף, כי היה גם הוא
בתוך קליפת מצרים, כדי שתשאר מצרים אחר כך קשורה וכפותה תחתיו.

נ נח נחמ נחמן מאומן