ב"ה
ספר המדות
שנה ד. מי שאינו יכול לישן
יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים,
ע"כ. י"ל בזה מה שבני אדם נוהגין לשים ידיהם
תחת הלחי כאשר רוצים לישון,
כי לחי בגמטריא הלוז (העצם שממנה תחית המתים),
וכן לחי יכולים לקרוא לחי עם צירי –
לחיים. וע' באבניה ברזל אות נט, מסורה שרבינו נחמן מעולם לא אמר תורה בפירוש להסביר שלשה
דברים, ואחד מהם הטעם למה בני אדם נוהגים כנ"ל.
והנה בעצם העצה שרבינו יסד וגילה, נראה לפרש בע"ה,
על פי המבואר בלקוטי מוהר"ן תנינא (תורה עב) שעקר התחיה הוא להשפלות ע"ש.
ולפי זה האדם שמנסה לישון עליו להתמוקד על שפלותו ולהשיג ענוותנותו. ולפי זה בקלות
יכולים להבין בהגיון איך שזה מסוגל לשכוח מעצמו ודאגותיו ולישון. והנה השינה הוא א'
מששים ממיתה, והמיתה הוא כבר התהליך לקראת תחית המתים, ובמיתה כל הגדלות והחומריות
נמחקת, ורק נשאר להחיות את השפלות. וכאשר האדם ישתדל להחיות את שפלותו בהעלות על מחשבתו
אמונת תחית המתים, ממילא יהיה לו עזרה לימשך לישון ולבטל גדלותו וחומריותו.
נ נח נחמ נחמן מאומן
No comments:
Post a Comment
Thank G-d for Na Nach!!!