נ נח מביא התעוררות של אלול

ב"ה

תקנד. בפרשת והיה אם שמוע של קריאת שמע, יש בכוונות לכוון שם ע"ב, והרי שלושה מילים עם השמות שכנגדם: אחרים – סא"ל, והשתחויתם – ער"י, להם – עש"ל. והנה השם הראשון והאחרון ביחד הם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וביניהם הם השם ער"י, שהוא לשון של התעוררות ותשוקה, וזה נעשה על ידי הצדיק בבחי' משה, נ נח נחמ נחמן מאומן – וכמו שגילה רבינו (לקוטי מוהר"ן תנינא תורה פז) ז"ל וזה שאמר אברהם לאליעזר (בראשית כד) ו'אם ל'א תאבה האשה ל'לכת א'חריך וכו' ראשי תבות פסוק זה הם אותיות 'אלול', ובאמצע הם תבות תאבה האשה, כי על ידי בחינת אלול, הינו סוד כונות אלול (- והוא ממש קשור לענין של משה רבינו, כמבואר שם בתורה פב, ובתורה ו' בלקוטי מוהר"ן קמא), על ידי זה תאבה האשה, כי על ידי זה נעשה בה רצון אליו וכו' ע"ש. ולכן הכא נמי יש לראות את זה, שהער"י נעשה על ידי הנ נח נחמ נחמן מאומן.

והנה בריש פרשת והיה על המילים תשמעו – שם על"ם, אל – מה"ש, מצותי – לל"ה. על"ם ומה"ש (דהיינו עם הו' אותיות) בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, לל"ה עם האותיות בגמטריא אלול ע"ה.