הכיור - נטילת ידים - לטהרה ולשלום הבית

ב"ה

ויקהל לח:ח במראות הצבאת, פרש"י ז"ל ונעשה הכיור מהם שהוא לשום שלום בין איש לאשתו, להשקות ממים שבתוכו למי שקנא לה בעלה ונסתרה, ע"ש. ונראה קצת דחוק שהרי עיקר תשמיש הכיור לרחיצת ידים ורגלים של הכהנים. אכן באמת כל רחיצת ידים יש משום טהרת אישה לבעלה, כי קי"ל (סודה ד:) כל האוכל לחם בלא נטילת ידים כאילו בא על אשה זונה. ודוד המלך שהעיד על עצמו שידיו מלוכלכים בדם לטהר אישה לבעלה, הרי שמו בגמטריא יד, כמו שהאריכו בזה בזוהר הקדוש ובכל הספרים הקדושים, בחי' מלכות שבע עולים ושבע יורדים. וכן מצינו בחז"ל עה"פ יד ליד לא ינקה, על ההסתכלות בנשים, והוא פגם בנקיון ידים. ועוד מצינו בסוף פרק ראשון של עירובין שבשעת מלחמה פטורים מנטילת ידים, ואז הרי יש מצוה של אשת יפת תואר שהותרה.

נ נח נחמ נחמן מאומן