Donald

HH

The name Donald conjures the verse (Genesis 30:6):

פרשת ויצא:

ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן.

בן - זה וולד, הרי דן אותי ונתן לי וולד, דנ-וולד: דנולד!

נ נח נחמ נחמן מאומן

Short Prayer - printed after Tikun Haklalli - many say it daily

This prayer we found in our files, it is short and powerfully

Master of the World, Effector of effectors, and the Causer of all the causes, You are above, higher than all, and there is nothing higher than You, for no thought can grasp You at all, and silence is befitting praise for You (Psalms 65:2), and [You] are loftier than all blessing and praise. You I turn to, You I beseech to bore a tunnel in a hidden (/established) way from You, by way of all the worlds until my evolution in the place where I stand, in accordance with what is apparent to You, Knower of the hidden, and in this way and path shine upon me Your light, to return me in truly complete repentance before You, as is Your true desire, as is the desire of the choice of creation: Na Nach Nachma Nachman MeUman, that I should not think in my thoughts any foreign thought or any thought or confusion which is against Your Will, just, to bind to pure, pristine and holy thoughts of Your service, in truth, in perception of You and Your Torah. “Incline my heart to Your testimony (Psalms 119:36),” and give me a pure heart to serve You truly. And from the depth of the ocean take me out to great light, extremely quickly and soon, the salvation of Hashem in the blink of the eye, to bask in the light of lilfe all the days I am on the face of the earth. And I should merit to renew my youth, the days that transpired in darkness, to return them to holiness, and my departure from the world should be as my entry – without sin. And I should merit to see the pleasantness of Hashem and visit His chamber (which) entirely resonates glory: amen, netzach (eternally/victorious), selah, vu-ed (forever).

Na Nach Nachma Nachman MeUman

אנא בכח - ובפרט השם הקדוש אבגית"ץ

ב"ה

לקוטי נ נח, רמזים אות:

טז. אנא בכח גדולת ימינך תתיר צרורה: אבגית"ץ, שהוא שם של חסד בעולם היצירה כידוע. וביותר דייקנות הוא חסד שבגבורה, כי הוא השם הראשון של מ”ב, והשם של מ”ב הוא בגבורה [ובזה א”ש ממש ענין הנ נח כדלקמן, שהוא בחי' תפילה בדין, ועם כל זה הוא שיר של חסד].

אבג"י, זה רמז לשיר פשוט - א, כפול - ב, משלש - ג, מרובע - י', כידוע שא' ב' ג' ד' = י' (וכ"כ בס' רזיאל, שלכן שם הוי"ה מתחיל בי' רמז לאבג"ד, ואח"כ ה"ו), שלכן יש י' אותיות נ נח נחמ נחמן. תץ ע"ה בגימטריא נ נח נחמ נחמן מאומן!

נראה לפרש עוד למה דוקא בכולל, שת"ץ הוא לשון הירוס, וכמובא בהיחודים של האריז"ל לכוון אבגא (לשון שטן) תץ. וגם בגימט' פתי וכו' (וידוע שבלשון הקדוש מלה משתמשת לשני המשמעות). ונ נח נחמ נחמן מאומן יתירה אחד, בגימט' תצא, ושם הוי"ה ככה: שין מם יוד-הה-וו-הה = תצב, לשון מצבת, לשון תקומה הפך הירוס התץ (גם גימטריא שק"ץ). וזה ענין המבואר בליקוטי מוהר"ן שהצדיק מש"ה עומד בין שמ"ד לרצו"ן. [ובענין תצ"ב יש לדרוש הרבה על פי המשנה באבות (ה:ו, וע' בפסחים נד) שצבת בצבת עשויה – בין השמשות כמו מקום קבורת משה, וע' בחיי מוהר"ן שטז-שיז, ובברכות ו: ושבת דף ל, כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה, ואכמ"ל].

והר"ת של הז' שמות של אנא בכח, א, ק, נ, ב, ח, י, ש בגימטריא תע"א שהוא הגימטריא של י"ז תמוז ע"ה (ובסתמא שייך להשם הקדוש היוצא מהר”ת של “תפול עליהם אימתה ופחד”).

והסופי תיבות בגמטריא כשרה ע"ה, שרה, בחי' השיר פשוט כש"מ כמבואר במקום אחר.

והראשי תיבות והסופי תיבות ביחד הם בגמטריא אבגית"ץ נ נח נחמ נחמן מאומן!

שוב שמעתי מי"ס נ"י שאי' בס' ליקוטי הגר"א שהסוד של שמירת הברית בפסוק כי הוא כסות"ה לבדה, בגימטריא תצ"א (ונלע"ד, שזה רמז על ההוצאה והכנסה שבמדת יסוד. וע”ע מש”כ בס”ד על לקוטי מוהר”ן תורה כט: בסוף שייך לאות ח). והגרי"א חבר, הראה לשם אבגית"ץ, שתצ"א הוא בסוד שמירת הברית, ונשאר בג"י, רמז לג' אבות וי"ב שבטים (הרי שגם הם מורים ששמירת הברית תלוי בצדיקים דוקא). וי"ס נ"י אמר לי שיכולים לפרש שבג"י הם הט"ו אותיות של נ נח נחמ נחמן מאומן.

שוב מצאתי בעזה"י בפרשת ואתחנן (דברים ג:כט) ונשב בגיא מול בית פעור. מול-בי, עם השני תיבות בגימטריא צ', הרי בגי"א צ"ת – אבגיתץ, ונש"ב ראשי תיבות נחמן בן שמחה. בית פעור, הראשי תיבות והסופי תיבות – תרפ"ב, השנה שסבא קבל את הפתק.

עוד יש לראות בשם אבגית"ץ שבחילוף האותיות ב"ג בא"ת ב"ש לש"ר, יוצא שיר תצ"א – נ נח נחמ נחמן מאומן.

(אבגית"ץ בגמטריא אהבת חנם, אבל עוד לא מצאתי בחז"ל ביטוי כזה שהוא המצאה של הרבנים ונראה שהוא נגד התורה הקדושה, כי הזוהר הקדוש מגנה מאד את ענין חנם ומשבח מאד את האגר שלם, ובאנגלית אהבת חנם פירושו כולל ניאוף ר"ל. יש אהבה שאינה תלויה בדבר זה מהתורה. הרי שלכאו' זה הגמטריא מראה שאהבת חנם הוא כח וענין בדיוק ליהפך מהקדושה והשם הקדוש אבגית”ץ.
שוב מצאתי אולי איזה שורש קדושה להרעיון אהבת חנם והוא בתחנון של שני וחמישי - והוא רחום, שאנו אומרים כי כן דרכך לעשות חסד חנם, והרי חסד הוא בחי' אהבה. ועם כל זה, אהבת חנם זה ביטוי של גוים ולא של קדושה כנ"ל ).

נ נח נחמ נחמן מאומן!

Genius of the Moment

HH

Sometimes genius is the ability to attain perfection, more often it is the ability to see the perfection in the imperfect. That translates sometimes into the simple understanding that sometimes the best option - the perfect solution - is to settle for the imperfect and continue.

Rabbi Nussun was a tremendous genius, but before he met Rabbi Nachman this itself worked against him, all his inadequacies ate at him and destabilized him, to the extent that he lost his drive to really prevail in Torah study.

Rabbainu instilled and imbued in him what an awesome privilege, achievement, and delight even one solitary gleaning of Torah is, and from then on Rabbi Nussun's diligence was set, he returned to studying passionately guarding and taking advantage every second, even on his travels - an extremely taxing affair in those days. He found an attainable perfection in the moment before him.

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

Directions to the holy tomb of Saba Yisroel

HH
Here's the map how to get to Saba, also the bus # that goes there. Also the location of the tomb of Shlomo Carlbach obm.

NNNNM

שגגת תלמוד עולה זדון

ב"ה

אבות ד:יג רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. י"ל שזה המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ריד שלימוד גמרא שלא כראוי נותן כח לילי"ת ח"ו. וזה הכוונה בשגגת תלמוד, לימוד שלא כראוי, עולה זדון, בחי' הקליפה הנ"ל שמתגברת ח"ו, והיא היפוך החכמה אמיתית, בחי' בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה (משלי יא:ב), וכתיב זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון (משלי כא:כד). וזה א"ש כמין חומר במה שכתב רבינו את הנ"ל כהמשך למה שביאר בענין כח לימוד התורה להגן ממיתה, ואז כתב ז"ל ועכשו מצינו בני אדם שמתו באמצע למודם, דע שאם הלמוד כהגן, בודאי אין לו שום כח, אבל אם אין הלמוד כראוי, בפרט למוד גמרא וכו' ע"ש. כי שגגת תלמוד עולה זדון, זדון בגמטריא ס"ז, דהיינו חסר אחד מחיים, בגמטריא ס"ח.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Dear God: I need You! I need You! I need You! I want You NOW!

הרמה למעלה מן המרים ולמעלה מן המקום

סיפורי מעשיות

סיפור י"ג מהשבעה בעטלירס, יום ה' הקבצן בעל חטוטרת, מבואר שם שהוא כמו בינת ממצע בין המקום ובין למעלה מן המקום לגמרי, כי יש לו בחינה עליונה של בחינת מועט מחזיק את המרבה, שהיא בחינת סוף המקום ממש. שמשם והלאה אין נמצא תבת מקום כלל, כי משם ולמעלה היא בחינת למעלה מן המקום לגמרי, ועל כן הוא יכול לשא אותם מתוך המקום לבחינת למעלה מן המקום, ע"ש.

והנה צ"ע, דהלוא יש מעלה עצומה להיות למעלה מן המקום לגמרי מלהיות רק בתכלית המעוט מחזיק את המרובה, ואיך הוא יכול להעלות את האנשים למעלה מבחינתו.

ואולי י"ל על פי תורה פג בלקוטי מוהר"ן תנינא שמבואר שם שמקום הוא בחי' תכלית הידיעה שלא נדע, ומבואר בכמה מקומות בדברי רבינו שאמונה למעלה מהדעת, על כן מי שזוכה לדעת זו, של תכלית הידיעה, עוד יהיה לו אמונה שהוא למעלה מן המקום, והאנשים הדבוקים בו יכולים לקבל פי שנים ברוחו, דהיינו לעלות באמונה שלו.

וע' בכוונות לקבלת שבת, וזה לשון הרמח"ל בקיצור הכוונות: בהבו הראשון תכוין להוריד ג' ב"ן מי"ג תיקוני דיקנא דעשיה אל דעת דעשיה, להעלותו אל יסוד דיצירה, עכ"ל. והנה לכאורה על אף שהתיקוני דיקנא דעשיה הם למטה מעולם יצירה, עם כל זה בכחם יכולים להעלות את דעת דעשיה אל יסוד דיצירה, ודוק.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מצוה גוררת מצוה

ב"ה

במסכת אבות פרק ד (ד:ב) בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה ובורח מן העברה שמצוה גוררת מצוה ועברה גוררת עברה ששכר מצוה מצוה ושכר עברה עברה, ע"כ.

ונראה לפרש בעזה"י שכיון שהמצוה גוררת, על כן כדאי מאד לרוץ, כי יש פה הזדמנות ואפשרות לנסוע מהר בכח המצוה וראוי לתפוס את ההזדמנות והיכולת הזה, על כן רוץ מהר! וזה מה שאמר בן עזאי, הוי רץ למצוה קלה, וקל לרוץ למצוה, על כן הוי רץ. כי יש תענוג גדול בריצה זו, ע' בשולחן ערוך, הלכות שבת (אורח חיים שא:ב) בחורים המתענגים בקפיצתם ומרוצתם מתר לכתחילה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Day by day

HH

Thank G-d this Shabbos we were blessed with respite from the terrible rav, hopefully B"H we won't see him anymore until he merits to not be a rav.... Elchanan and Shmuel Odess were here for Shabbos and in the afternoon Sharon and Gavriel Boem walked over and joined us, just in time, because a few large groups of American teenagers, probably on birthright, came and the children gave them all a leaflet with the story of the lost princess (the only thing I had in English), one book of Legendary tales, and the Petek with Saba on the other side, and Gavriel was able to tell them some stuff in English. Later from a distance they were enamored by my raucous boisterous laughter which I have developed to resonate at a very high decibel, and they drew out their cameras to record, I hope I did not violate the prohibition of lifnay eavehr (even if electricity is probably at best a rabbinic prohibition...).

Just now I came back from R' Meir bal Hanais, on one side chabad was promoting their dead messiah, and on the other the holy Nanachs were spreading the light of redemption.

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

Blessing in the mind

HH

The Rambam paskins that bidee'eved if one makes a blessing just in his mind it is valid (something good to keep in mind when you have a doubt whether you made a blessing). The question I have is if this applies to all thought, for example if one was saying Grace after the Meal on Shabbos, and said Ritzay only in thought, would that qualify according to the Rambam, or would he have to repeat the Grace correctly.

Na Nach Nachma Nachman MeUman

הפטרה פרשת בהר - ירמיה לב:ח

ב"ה

כתוב בנביא - ירמיה לב:ח:

וַיָּבֹ֣א אֵ֠לַי חֲנַמְאֵ֨ל בֶּן-דֹּדִ֜י כִּדְבַ֣ר יְהוָה֮ אֶל-חֲצַ֣ר הַמַּטָּרָה֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֡י קְנֵ֣ה נָ֠א אֶת-שָׂדִ֨י אֲשֶׁר-בַּעֲנָת֜וֹת אֲשֶׁ֣ר | בְּאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ין כִּֽי-לְךָ֞ מִשְׁפַּ֧ט הַיְרֻשָּׁ֛ה וּלְךָ֥ הַגְּאֻלָּ֖ה קְנֵה-לָ֑ךְ וָאֵדַ֕ע כִּ֥י דְבַר-יְהוָ֖ה הֽוּא:

והוא פלא, כי בזה טיפה משמעות שלפני זה ירמיה לא ידע כי דבר ה' היה, והלוא היה לו נבואה מפורשת על זה.

ואולי י"ל על פי רש"י בפרשת שמות ג:יב שכז"ל

דבר אחר כי אהיה עמך, וזה שתצליח בשליחותך, לך האות על הבטחה אחרת שאני מבטיחך, שכשתוציאם ממצרים תעבדון אותי על ההר הזה, שתקבלו התורה עליו, והיא הזכות העומדת לישראל, עכ"ל.

וכן כאן י"ל שירמיה אמר ואדע כי דבר ה' הוא - היינו שקיבל את זה לאות על החזון שהיה לו אחר כך, עוד יקנו בתים וכו'. 

ואין להקשות הא גופא קשיא מה ענין אות בנבואה, הרי קיבל נבואה על זה ומה צריך עוד אות. כי כבר פירשו המפרשים שהאות כבר מחזק את עצם הפעולה שיהיה וכו'.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Daas - Realization of Knowledge

HH

Previously I've given some insight into this, here's another parable.

A kid walks into a room full of people armed with a loaded machine gun. Everyone present sees. They all know very well what they see. Only one person, yells GEVALD! and dashes over and jumps the kid and disarms him.

Many people will readily acknowledge that there is One G-d who created the whole world and runs every detail, yet they conduct themselves and carry on their lives with very very little inculcation of this knowledge.

Only the holy followers of Na Nach Nachma Nachman MeUman, are shouting GEVALD! Na Nach Nachma Nachman MeUman!!! There is ONE G-D!!!! There is Rabbainu!!!! There is Torah! There are mitzvos!!!! GEVALD!!! Na Nach Nachma Nachman MeUman!!!

And they can't get past that. As soon as they try to move on, and get involved in some worldly affair, whether it is making a livelihood or passing entertainment, they are constantly catching themselves with the sheer magnitude of the realization: GEVALD!!! There is One G-d! There is Na Nach Nachma Nachman MeUman!

זכות הרש"ש גרם לכפרה

ב"ה

במסכת חולין (ס:) איתא שהש"י מיעט את הלבנה, והתלוננה, והש"י פייסה שבני ישראל ימנו המועדים על ידה, אבל לא יישבה דעתה, כי הלוא עדיין התקופית תלויות בשמש, אז הש"י פייסה שצדיקים נקראים על שמה, כמו שמואל הקטן, אבל לא יישבה דעתה, אז הש"י אמר הביאו עלי כפרה, וידוע מרבינו שזה שורש וסיבת כל הכפרה של העולם, כי לכן ראש השנה בראש חודש. והנה הגמרא לא הסבירה למה לא יישבה דעתה של הלבנה בזה שיהיו צדיקים נקראים על שמה, כמו שהגמרא הסבירה בכל שאר השקלא וטריא. אז יש לומר כי היה אי אפשר לגלות את העתידות שיהיו צדיקים נקראים גם על שם השמש, וכידוע ללומדי קבלה (בלשון הקודש...) שהשמ"ש זה הרש"ש (שלום מזרחי שרעבי). רק להשמ"ש הזה לא ראינו לבנה להאיר אורה להעולם כדבעי, ואין מבינים את התורה שלו בכלל, עד שרוב המקובלים שכאילו לומדים את תורתו אינם אלא טועים לגמרי, רחמנא ליצלן.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Sefer Hamidos - The Book of the Traits

HH

What I consider to be the best - most accurate and loyal - translation of Rabbi Nachman's holy book Sefer Hamidos - the Book of the Traits, also called the Aleph Beth Book is now available for sale on amazon - I called it "Character".

http://www.amazon.com/Character-R-Nachman-Breslov-ztvk/dp/1523981644?ie=UTF8&ref_=cm_sw_em_r_cawdod_4Q.oxb188CTVA_lm

Enjoy.

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

Why is Rabbi Shimon Bar Yochai everything part 3, and why is it now Nanach?

A Nanach will B Nanach and C Nanach, and ultimately he is D Nanach!

HH

a conception I had in merit of Bernie's - NanachNation's - license plate: B Nanach

Why is Rabbi Shimon Bar Yochai everything? Part 2

Why is Rabbi Shimon Bar Yochai so special even more than his masters?

רבי נתן!

ב"ה

רבינו גילה בפירוש שכל מה שנשאר ממנו זה בזכות רבי נתן, ואילולא רבי נתן לא היה נשאר אפילו דף שמות מכל התורות הגבוהות שגילה, ולא היה מעכב כל האורחות צדיקים שקבע.

ויש בזה רמז במשניות שאומרים כל בוקר באיזהו מקומן: אם לא נתן - לא עכב.

כל זה פרסמתי בnovember 16 למנינם.

לפני כמה ימים זכיתי להבין עוד בזה, כי במשנה השני שם כתוב:

אם לא נתן לא עכב, אלו ואלו נשרפין בבית הדשן - סופי תיבות נשרפין בבית הדשן - נתן!
ועוד, דשן בגמטריא נ נח נחמ נחמן!

נ נח נחמ נחמן מאומן

Bind yourself to Nanach

HH

Here's a trivia question what holiness can a gentile benefit, whereas a regular Jew cannot? 

Answer: One can argue that a gentile is permitted to go to the holy of holies, however the Jews are definitely commanded to prevent that. So the answer is....

A Kohen (priest) who has a gentile slave, that slave is allowed to eat Truemah! (Leviticus 22:11).

And see Rashi (Genesis 15:18) cling to a captain and they will bow down to you!

The main thing is to attach yourself completely to the tzaddik!

Na Nach Nachma Nachman MeUman!

הפטרה פרשת בהר

ב"ה

ירמיה לב:ז (הפטרה לפרשת בהר)

לך משפט הגאלה לקנות, לך משפט הגאלה – בגמטריא לנ נח נחמ נחמן מאומן עם שני כוללים (י"ל אחד לנ נח ואחד לאומן), לקנות, בגמטריא הפתקא!

לנ נח נחמ נחמן מאומן יש הפתקא!

פרשת בהר

ב"ה

פרשת בהר

רש"י מה ענין שמטה אצל הר סיני ע"ש. שמטה סיני עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

The Holy Land the Land of My People Israel

סמוך לגאולה תפילה - שיר נ נח רגאיי

אתה חונן לאדם דעת

ב"ה

בברכה זו יש גירסה: חננו מאתך דעה בינה והשכל, אמנם הנוסח הנכונה: חכמה בינה ודעת. וזה נראה לעניות דעתי הרבה יותר גדולה, וכמו שרבינו אמר שאצלו השוב זה עיקר העבודה, כי הרצוא קל בשבילו. ולכן קודם מבקשים חכמה, שהוא יחוד הרישא והסיפא, שהוא ממש תכלית היחוד, ואחר כך מבקשים בינה, דהיינו את הכח להלביש את החוט אין סוף הנ"ל בבינה, שמהתלבשות הזה נראים כל הספירות, ואחר כך מבקשים דעת, והוא הכח שהשם יתברך העניק לאדם להיות בצלמו ודמות ולהיות מושל על כל הבריה, ואין כאן מקום להאריך.

נ נח נחמ נחמן מאומן

מכלכל חיים בחסד

ב"ה

מכלכל חיים בחסד, נראה לפרש בעזה"י, כ"ל זה האמצעי של א"ת ב"ש... ט"ן י"ם כ"ל. ולכן מצינו שכל זה בחי' יסוד, וכן כל זה בחי' מלכות. וזה מכלכל, מבחי' כל כל, יסוד ומלכות, חיים, חי, יש חיות לה- י"ם, שהם האותיות א"ת ב"ש שלמעלה מכ"ל. ובאמת י"ם זה בחי' חכמה ומלכות, אלא שח"י זה בחי' ט' עולים וט' יורדים, ו-טי"ם = ט"ן, ופירוש ט"ן (רש"י יבמות קיח:) הוא גוף, וזה בחסד, ח"ס - אותיות א"ת ב"ש שמעל לט"ן, כי הגוף הוא תלת על תלת - חג"ת על נה"י, אז י"ל שט"ן זה נה"י, וח"ס (שהוא ח"ס ד', כי הוא הכת הד' מהאמצע, כ"ל י"ם ט"ן ח"ס, וכן צריכים לרחם - ח"ס על הד' כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורא מישרא דסכינא) שהוא רחמים הוא חג"ת. מחיה מתים, זה בחי' ע"ז, כי עיקר התחיה זה להשפלות, והיפוך השפלות הוא העזות, שעז פנים לגיהנום ובושת פנים לגן עדן. וזה הסוד של א"ת ב"ש כמבואר במסכת שבת, אם את בוש. וזה בחי' מכלכל חיים בחסד, כי חסד בארמית הוא חרפה ובושה, וכמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה לד, ומבואר בתורה ו' שם שתחילה צריכים להתבייש בחי' שפיכת דמים, ושוב זוכים לחיות בחי' חיי עולם הבא ע"ש. והרי מבואר שמכלכל חיים בחסד הוא ממש בחי' מחיה מתים.

וכבר במקום אחר פירשתי "ומי דומה לך" ששוב רואים את אמצעות הא"ת ב"ש, מ"י ל"ך. בערך של "דמה", המבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ו'.

והש"י יעזור לי לעמוד על השאר, ולהבין את זה למעשה ממש. 

נ נח נחמ נחמן מאומן

להביא אנשים לרבינו

ב"ה

בספר שיח שרפי קודש (חלק ב' אות קנו) כז"ל פעם כשנסעו אנשי שלומנו לרבנו מעיר נעמירוב לברסלב, נסע עמהם גם רבי ליפא שלא היתה לבו שלמה בהתקרבותו לרבנו. באמצע הנסיעה שנסעו בלילה, תעו בדרכם, ובבקר חזרו על ידי טעותם חזרה לעירם נעמירוב, כשבאו אחר כך לרבנו, ספרו לו את ספור נסיעתם וטעותם. אמר להם, "זה היה לכם משום שאחד מהנוסעים לא היה לבו שלם בנסיעתו - אלו הייתם לפחות משליכים אחד מהעגלה - לא הייתם טועים. וואלט איר חאטש אינעם אראפ גיווארפן"

וצ"ע - איך משליכים ומונעים אותו מלהגיע לרבנו. ואולי יש לומר, כפי שיטת רבי שמעון בר יוחאי ששנה ופירש קשה מכולם ואין לו תקנה, וזה רבי ליפא היה בתחלה מקרב לרבינו ונתרחק, וא"כ כבר צריכים להזהר ממנו. אבל איש בעלמא, אפילו אם ח"ו הוא חולק על רבינו עלינו להשתדל בכל מאמץ להביאו לרבינו. וצ"ע.

נ נח נחמ נחמן מאומן

להתחכך או לא להתחכך

ב"ה

בשיח שרפי קודש (ח"ב קנז) כז"ל אנ"ש הבחינו בהתנהגותו של רבנו שלעולם לא הפריח ממנו את הזבובים וכדומה, וכן לא התחכך אף פעם בגופו. ומספרים העולם הנהגה זאת על עוד גדולי תורה שנהגו כן. ועין בספר שבחי הר"ן סימן כ"ד, שיסורים אלו הם מהיסורים הקשים שבעולם, עכ"ל.

והנה בסרטים רואים שסבא כן היה מתחכך. וצ"ע.

Description for the New Special Edition of Sefer Hamidos

B"H soon a special edition of the new English Sefer Hamidos will be available for purchase from Amazon - under the title "Character" for $35.

The BISAC I chose was: Body, Mind & Spirit / Inspiration & Personal Growth

The description for the book in 3992 characters of the allotted 4000:

HH: The Book of The Traits – Saifehr Hameedoas - part 1 was authored by Rabbi Nachman when he was still a young child, Rabbi Nachman also called this holy book, The Aleph Beth Book because it alphabetically charts all the influences, nuances, and manifestations of human CHARACTER. Part 2 was authored much later and is infinitely more profound. Many of the imports are seemingly found in the Oral Torah, and different scholars have documented those that are explicit, and challenged themselves to find sources and hints in the Torah to those that are not. In this special edition, some of the notes and insights of the translator are published in Hebrew at the back of the book. Rabbi Nachman professed that he drew these teachings from their very loftiest root and are not simple quotations, even the order they are presented in, is intrinsic to the teachings, one can and should understand each entry in light of the neighboring teachings.

Rabbi Nachman held this book in extremely high regard, stating that it was integral in making him a Jew. He urged his adherents to be proficient in this holy book. Rabbi Nachman always stressed and made abundantly clear that the main purpose and intent of the Torah is to apply it practically, one should pray to merit to realize and accomplish each and every teaching, and fully commit and devote himself to attaining the concepts taught. This book which presents the attributes of all the traits is thus a most excellent tool for a person to actually bring the Torah to fruition, to properly and effectively fix and perfect one's character and achieve that which the Holy Merciful One G-d desires from us. Breslov Hasidim would therefore take this book with them to study wherever they went, especially since it is very suited even for casual and intermittent study.

As with everything that emanated from Rabbi Nachman, every word can be understood at the most simplest level and also on the deepest and most esoteric kaballistic comprehension. That is why this critical translation was done with painstaking examination of every word and letter to provide the most accurate, loyal, and authoritative translation to the reader, while offering the original Hebrew text so that the ultimate meaning can be attained.

Rabbi Nachman revealed and taught the most simple and profound life lessons, yet the world had a hard time accepting these bare truths and thus he was considered very controversial. However in modern times, when everything is being exposed, and many fields and areas of human nature, development, and self improvement are being pursued ardently even in the secular community, people are becoming increasingly appreciative of the superlative status of Rabbi Nachman in his role as the master of the Jewish people and educator of all of mankind. People are discovering how Rabbi Nachman speaks to the modern man and woman like no other, directly addressing the very nature of their day to day trials and tribulations. In his teachings Rabbi Nachman is telling them, I've been there, and I'm there right now with you, and this is the way we have to come to grips with what is going on.

This holy book should obviously be studied from cover to cover, however one should also consult it to look up a particular trait or matter at hand. Also, at any given time when seeking guidance or inspiration, one can open this holy book randomly and see the direction indicated by the teachings presented there. This is an extremely holy book, and just having it one's possession provides great benefit.

Rabbi Nachmans said that every teaching of his, has a story (Life of Rabbi Nachman 94), and it has a melody, and a dance (ibid 340). If one were to only see and hear the Torah with its melody and dance, he would be completely nullified, his soul stretched to its utmost with longing, from the utter extremely wondrous and fabulous exquisite pleasure. May we merit to experience this with this holy book, in the merit of Na Nach Nachma Nachman MeUman.

גאוה דקדושה

ב"ה

גאוה דקדושה, רבינו כתב (לקוטי מוהר"ן תנינא קכה) שיש בחי' של ויגבה לבו, וכן מצינו בחז"ל שמותר שמינית שבשמינית. ונלע"ד שהדבוק בהש"י יאיר בו גאות ה', והוא יהיה מרכבה ממש לזה, וכן מצינו בספר חזיון של ר' חיים וויטל שהיה מתגאה בהשגתו, וכן מצינו בספר ההיכלות שקראו לר' ישמעאל כהן גדול בן גאים, ולכן דוד המלך ע"ה התפלל אל תבואני רגל גאוה, פירוש הרגל של גאוה, כי הדבקות בהא"ס ב"ה הוא רק ברצוא ושוב כמו שגילה רבינו בתורה ד', והוא ע"כ בחי' חדשה כל פעם, ובהיותה ממש חדש בחידושו בדביקות להא"ס ב"ה אז שפיר קאי, רק הסכנה שימשיך בהגאוה, היינו שיתרגל. א"נ י"ל שהתפלל להנצל מהרגלים של גאות ה', כי ה' גאה גאה ומהפך את הבריאה בהגאוה שלו, אבל זה רק בבחי' הרגלים של הגאוה שלו יתברך. וי"ל אל תבואני רגל גאוה, גאוה שאנשים ירגלו ויספרו עליה, כי כבוד אלקים הסתר דבר כבוד מלכים חקר דבר, כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה ו', שאם הכבוד הוא של השם יתברך אין בני אדם חוקרים אחריה, אבל אם האדם תופס כבוד לעצמו אז העולם חוקרים עליה, ולכן זה דייקא הנקודה הנ"ל שדוד המלך העמיד את תפילתו להנצל מגאוה כזו שהוא כבוד מלכים חקר דבר.

נ נח נחמ נחמן מאומן

אושפיצין - אושוויץ

ב"ה

ידוע שאם היו זוכים לקבל את הפתק בזמנו לא היה אפשריות להשואה לבוא על עם ה'. 

אז שים לב, ששם העיר שהגרמנים ימשו"ז קראו אושוויץ, היהודים קראו לה אשפיצין, בלי ה'ן' שבא רק להקטין כידוע לבעלי דקדוק, בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.... אילו זכו המבול היה נהפך לדעת רבינו.

המקום ינ נח נחמ נחמן מאומן אותנו.

HH pray all the way

HH Aaron Price just wrote on facebook: A chosid said, I was 5 years in Auschwitz and I held out. You know when I fainted? When one morning we were liberated...and it wasn't the Moshiach, but the Russians ! For this I waited 5 years? This I couldn't take...R Shlomo,.....may we all have Moshiach eyes!
The post was deleted so I couldn't share it or comment there, so I present here his words and my comment:

HH Rabbi Nussun writes that the klipa of Esau is not to pray at all, but the klipa of Yishmuel is to pray and suffice with a small salvation... we must keep praying until we merit EVERYTHING, Na Nach Nachma Nachman MeUman!

From the Depth Of Hell I Scrame Nanach.flv

דיבור של רבינו לא חוזר ריקם

ב"ה

בשיח שרפי קודש ח"ב אות קלב

כְּשֶׁבָּא רַבִּי יוּדְּל לְשִֹמְחַת הַבְּרִית שֶׁל רַבִּי שְׁלֹמֹה אֶפְרַיִם בֶּן רַבֵּנוּ, הָיָה לָבוּשׁ בְּבֶגֶד חָדָשׁ, כְּשֶׁרָאָהוּ רַבֵּנוּ פָּנָה אֵלָיו בְּשִֹמְחָה וְאָמַר לוֹ: "עִם הַבֶּגֶד הַזֶּה עוֹד תְּקַבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ" ! אַחַר-כַּךְ כְּשֶׁנִּפְטַר הַיֶּלֶד, אָמַר רַבֵּנוּ: "מָשִׁיחַ כְּבָר לֹא יָבוֹא עַד מֵאָה שָׁנָה וַדַּאי", "מָשִׁיחַ וֶועט שׁוֹין נִישְׁט קוּמֶען בִּיז הוּנְדֶערְט יָאר אַוַודַּאי"... שָׁאֲלוֹ רַבִּי יוּדְל: ""הֲרֵי אֲמַרְתֶּם לִי שֶׁאַקַּבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ עִם הַבֶּגֶד הַזֶּה" ? עָנָה לוֹ רַבֵּנוּ: "כַּךְ אָמַרְתִּי אָז, וְהַיּוֹם אוֹמֵר אֲנִי אֲחֶרֶת"... ! - "אַזוֹי הָאבּ אִיךְ דֶעמָאלְט גִּיזָאגְט, הַיְינְט זָאג אִיךְ אַנְדֶּערְשְׁט" ! . 

וצע"ג כוונת רבינו, הרי הוא אמר שבבגד זה וכו' ואיך יכול לשנות? ונראה לעניות דעתי, שהרי הילד שלמה אפרים היה בבחינת משיח, אז עיקר הדיבור של רבינו מיד התקיים, ואכן רבינו היה יכול להסביר לו, אבל לא כן היה דרך רבינו לדבר כך, אז הוא פטר אותו ודחה אותו שעכשיו הוא אומר אחר, כי עכשיו הוא כבר לא יקבל את משיח עם הבגד הזה.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ר' נפתלי בחי' הפתק של נ נח נחמ נחמן מאומן

ב"ה

שיח שרפי קודש ח"ב א:קלז רבנו אמר פעם לרבי נפתלי אע"פ ששמך "נפתלי" שהוא אותיות תפילין, אעפ"כ ענינך הוא ציצית ע"ש. והנה תפילין בגמטריא פתק, וציצית הוא בחי' השיר פשוט כפול משולש מרובע כמו שמוהרנ"ת מאריך טובא בלקוטי הלכות.

נ נח נחמ נחמן מאומן

פרפראות נ נח

ב"ה

נהרות ימחאו כף יחד (לכו נרננה - תהלים) ס”ת ע”ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקצז. ה' ברצונך העמדתה להררי עז (תהלים ל:ח), הררי עז בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

תקצח. ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי (תהלים צא:טז), ישעותי – זה יש – עותי – עם האותיות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תקצט. עזרי מעם י' עשה שמים (שיר למעלות – תהלים קכא:ב) – הראשי תיבות עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

תר. כן עינינו אל ה' אלקינו עד שיחננו (תהלים קכג:ב), “עד שיחנן" בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.