ב"ה
גאוה דקדושה,
רבינו כתב
(לקוטי
מוהר"ן
תנינא קכה) שיש
בחי' של
ויגבה לבו, וכן
מצינו בחז"ל
שמותר שמינית שבשמינית. ונלע"ד
שהדבוק בהש"י
יאיר בו גאות ה', והוא
יהיה מרכבה ממש לזה, וכן
מצינו בספר חזיון של ר' חיים
וויטל שהיה מתגאה בהשגתו, וכן
מצינו בספר ההיכלות שקראו לר'
ישמעאל כהן
גדול בן גאים, ולכן
דוד המלך ע"ה
התפלל אל תבואני רגל גאוה, פירוש
הרגל של גאוה, כי
הדבקות בהא"ס
ב"ה
הוא רק ברצוא ושוב כמו שגילה רבינו בתורה
ד', והוא
ע"כ
בחי' חדשה
כל פעם, ובהיותה
ממש חדש בחידושו בדביקות להא"ס
ב"ה
אז שפיר קאי, רק
הסכנה שימשיך בהגאוה, היינו
שיתרגל. א"נ
י"ל
שהתפלל להנצל מהרגלים של גאות ה',
כי ה'
גאה גאה
ומהפך את הבריאה בהגאוה שלו, אבל
זה רק בבחי' הרגלים
של הגאוה שלו יתברך. וי"ל
אל תבואני רגל גאוה, גאוה
שאנשים ירגלו ויספרו עליה, כי
כבוד אלקים הסתר דבר כבוד מלכים חקר דבר,
כמבואר
בלקוטי מוהר"ן
תורה ו', שאם
הכבוד הוא של השם יתברך אין בני אדם חוקרים
אחריה, אבל
אם האדם תופס כבוד לעצמו אז העולם חוקרים
עליה, ולכן
זה דייקא הנקודה הנ"ל
שדוד המלך העמיד את תפילתו להנצל מגאוה
כזו שהוא כבוד מלכים חקר דבר.
נ נח נחמ נחמן מאומן
No comments:
Post a Comment
Thank G-d for Na Nach!!!