שמירה לשינה

ב"ה

היצר הרע תוקף מאד, ובעיקר במחשבות והרהורים. ולפעמים עיקר ההגנה זה שינה. ממש בפשטות כדי שיהיה כח ללחום נגדו, להיות חזק במחשבות טהורות ולא לסור אחרי פתויו, ויותר מזה, כי הרי בשינה, חדשים לבקרים רבה אמונתך, מקבלים אמונה חדשה, ומוחין חדשים (וכן יש לראות להתפלל הג' תפילות שהם ג' מסכים נגד היצר הרע, כמבואר בלקוטי מוהר"ן), וזה עיקר ההגנה נגד השטות והפתויות של היצר הרע.

אלא האדם שהוא תחת עוצם התגברות שצף וקצף של היצר הרע, מבול של מחשבות רעות שיורים בתוך מוחו כל שניה ורגע, קשה לו מאד לשכב ולישון, כי אין לו שום מנוחה, ואם הוא סתם שוכב לישון הוא בסכנה עוד יותר גדול, שהוא בלי שום הגנה ועלולה למשוך אחר ההרהורים חס ושלום.

על כן מצאתי עצה לזה ב"ה, והוא לחזור במחשבה על האלף בית, ולנסות לראות את האותיות בעין השכל (- כידוע שזה בעצמו דבקות להאין סוף ברוך הוא), כי זה לא לוקח הרבה כח בכלל, ומאד פשוט, ויכול לתפוס את כל המחשבה בזה, ולחזור עוד הפעם ועוד הפעם הכב-כז אותיות הקדושות, עד שתצליח ליפול לשינה ב"ה.

וכדי שיהיה לך עוד טעם בתרגיל הזה, אסדר לך ההשוואה איפה הא"ב שייכים לעומת הגוף (כפי ספר יצירה נוסח הגר"א)

בגד כפר"ת - 

ב - עין ימין (לבנה, חכמה). כ - עין שמאל (נגה, חיות)

ג - אוזן ימין (מאדים, עושר). פ - אוזן שמאל (כוכב, ממשלה)

ד - נחירה ימין של החוטם (חמה, זרע). ר - נחירה שמאל של החוטם (שבתאי, שלום)

ת - פה (צדק, חן)

הו"ז חט"י לנ"ס עצ"ק (וע' לקמן בעצה הבאה). שמות של המזלות והחדשים לפי ספר היצירה, אבל הרמח"ל יש לו סדר אחר ביחס בין השבטים להחדשים ואכמ"ל.

ה - רגל ימין (שיחה, ניסן - טלה)                                             - יהודה    יהו"ה : מזרח

ו - כליה ימין (הרהור, איר - שור)                                            - יששכר  יהה"ו : מזרח               וי"ה (תפארת, משה)

ז - רגל שמאל (הליכה, סיון - תאומים)                                      - זבולון    יוה"ה : מזרח

ח - יד ימין (ראיה, תמוז - סרטן)                                            - ראובן    ויה"ה : דרום

ט - כליה שמאל (שמיעה, אב - אריה)                                      - שמעון   והי"ה : דרום                 יה"ו (חסד, קהת)

י - יד שמאל (מעשה, אלול - בתולה)                                       - גד        והה"י  : דרום                            מנורה

ל - מרה (תשמיש, תשרי - מאזנים)                                          - אפרים  היו"ה  : מערב

נ - דקין (ריח, חשון - עקרב)                                                  - מנשה    היה"ו  : מערב               וה"י (יסוד, גרשון)

ס - קיבה (שינה, תמוז - קשת)                                                - בנימין    הוי"ה  : מערב                            ארון

ע - כבד (רוגז, טבת - גדי)                                                      - דן         הוה"י  : צפון

צ - קרקבן (לעיסה, שבט - דלי)                                               - אשר      ההי"ו  : צפון               הו"י (גבורה, מררי)

ק - טחול (שחוק, אדר - דג)                                                    - נפתלי     ההו"י  : צפון                          שלחן

                                                                                                                                 מעלה: יו"ה

                                                                                                                                   מטה: הי"ו

אמ"ש

א - גויה (אויר, רויה)

מ - בטן (ארץ, קור)

ש - ראש (שמים, חום)

ועל דרך זה יש עוד עצה ב"ה.

והוא כי מבואר בלקוטי מוהר"ן (תורה לו) בזה הלשון: כי תאות נאוף היא באה מעכירת דמים, הינו מטחול, שהיה לילית, שהיא שפחה בישא, אמא דערב רב (הקדמת התיקונים, ובתיקון ג' מתקונים אחרונים), שהיא מלכות הרשעה. ומלכותא דשמיא הוא בבחינת גבירתא, אשה יראת ה', שהיא בבחינת ים של שלמה, העומדת על שנים עשר בקר, שהם שנים עשר שבטי י"ה (זוהר ויחי דף רמא). וכשאדם מקבל עליו על מלכות שמים באלו הפסוקים, שכולל את נשמתו בשנים עשר שבטי י"ה, ומפריש את נשמתו מנשמת ערב רב, הבאים מאשה זונה, שהיא שפחה בישא, שהיא בבחינת (בראשית טז): מפני שרי גברתי אנכי בורחת. שהתאוה בורחת ונפרדת ממנה, ואם אינו משתדל לגרש את האשה זונה, אזי הוא בבחינת (משלי ל): שפחה תירש גברתה, עד כאן לשונו.

ולפי זה יוצא עצה חזקה מאד ב"ה, לחשוב על שמות הי"ב שבטי י"ה, והנה סדרתי אותם למעלה ב"ה.

נ נח נחמ נחמן מאומן