ב"ה
מעשה
ה
מבן מלך
שהיה מאבנים טובות,
“פעם
אחת היה הבן מלך מחתך עצים ונקף באצבעו,
ורצתה
הבת מלכה לכרך את אצבעו',
יש
להערות,
שלעיל
כתוב שהיא כבר היתה מקנא בו,
ועם
כל זה,
היא
עוד רצתה לעזור לו כאשר נקף אצבעו.
ולפי
השמוע שהסיפור מרומז על החולק שנפל למים,
הרי
אפשר לראות שמצד אחד היה באמת אוהב את הבן של המלך,
רק
הקנאה התגברה.
ועוד
יש להעיר,
שהרי
במעשה ז'
שמועה
שמענו שהמלך שגיר מרמז לרבינו,
וע"ש
מש"כ.
ופה
הצדיק השני הכריח את המלך והמלכה הלא
יהודים לקחת כל האבנים טובות שלהם,
ומזה
נולד להם בן שהיה מאבנים טובות.
ומי
יודע אם פעל בזה להוציא יקר מזולל,
נקודת
אמונה טהורה בהשם יתברך בנפש יהודי,
ע'
בלקוטי
מוהר"ן
יז:ו
שעל ידי שהגוים עושקים את בני ישראל נכבש
טוב אצלם,
וכאן
הכריחו את הצדיק לעשות מה שהוא בתחלה סרב,
וע"ש
שהטוב הזה בילודים שלהם,
ודו"ק
(ולפי
זה יש להעמיק באיזה נקודה חלק החולק הנ”ל
על רבינו).
נ נח נחמ נחמן מאומן
No comments:
Post a Comment
Thank G-d for Na Nach!!!