ב"ה היה לי חבר שתמיד היה אומר בשם החסידות: משנכנס אב ממעטין בשמחה, פירוש, ממעטין - דהיינו משיגין ענוה, שהיא מדה טובה מכל המדות טובות, ואיך אנו משיגים את המדה הזו? על ידי שמחה. כך היה רגיל לומר. וכן מי שבאמת מאתבל על חרבן בית המקדש - בפנימיות וחיצוניות - כי הלוא הוא בעצמו צריך להיות בית המקדש לשכינה, ואיפה הרוח הקודש שלו? ועם כל זה הוא משמח את עצמו במה שהשם יתברך מטפל בו אישית, הרי זה דרך לענוה קדושה וטהורה.
נ נח נחמ נחמן מאומן!
No comments:
Post a Comment
Thank G-d for Na Nach!!!