פשוטי העם מתמידים בתורה

ב"ה

בדרך לאומן חיכיתי לאוטובוס לנתניהו, והייתי צופה ושומע שלמה קרליבך שהיה מספר איך כאשר הוא היה ילד בן חמש אביו לקח אותו לעיר פוניביטש והיה שבת פרשת אמור והרב לקח אותם לבית הכנסת של הסנדלרים, כי כל שבת אמור הסנדלרים היו עושים סיום על כל השס. והרב סיפר להם איך שבשבת אחרת החייטים עושים סיום כל שנה על השס. ושלמה סיפר עוד על חסיד שהיה חייט, והאופן שהיה עובד - היו כעשר עובדים ואחד היה קורא בקול את הגמרא וכולם מקשיבים תוך כדי עבודה וכל שעה היו מחליפים את לקרוא במשך שתים עשרה שעות. לשלמה סיפר עוד סיפורים כאלו, ו בתוך שאני שומע בא איש מבוגר, היה לו איזה כובע על ראשו ולא היה מגולח כי היה לו איזה זיכרון של זקן, אבל נראה חילוני, ועם כל זה כיון שלא היה מגולח והיה מבוגר עמדתי קצת לכבודו, ובזה הוא הרגיש טוב וישב לידי ומיד הפריע את שמיעתי והתחיל לדבר אלי, והתחלנו לדבר קצת שיהוא לאומן ובדיחות וכדומה, ואז הוא מספר דברי תורה מהפרשה, עד שבתוך השיחה הוא סיפר לי שהוא בדרך לבית הכנסת שבו יש לו לימודי קודש כמה וכמה שעות במשך היום. ברוך השם. נ נח נחמ נחמן מאומן!