תורה רפ"ב - אזמרה - בעיקר שייך להצדיק ולעשות על עצמך

ב"ה

ידוע כמה חשוב תורה רפ"ב של לקוטי מוהר"ן, "אזמרה" - לדון כל אחד לכף זכות על ידי שמחפשים ומוצאים איזה נקודה טובה, ועל ידי זה ממש מעלין את הבן אדם לכף זכות. ורבי נתן אמר שעל ידי זה יכולים להחזיר את כל העולם בתשובה. וכל העולם מתפעלים מהתורה הזו. אכן לעומת זה, רבי נתן קורא את התורה הזו "פרה אדומה" שמטהר את הטמאים ומטמא את הטהורים, כי ח"ו על ידי יכול בן אדם להיות שמח בחלק הרע ולא יבקש ולא ישים כל מגמתו ותשוקתו לעלות להשם ולעשות תשובה תמיד כמו שצריך וכמו שרבינו מגדיר איש יהודי, וכו'.

והנה אתמול שלחו לי אוסף של כל המקומות שסבא דיבר על "אזמרה" - וזה לא הרבה בכלל, רק כמה מקומות בודדות, וכבר רואים מזה בלבד לכאורה, שהוא לא ראה שזה עיקר הדרך של ימינו. ומתוך הציטוטים לכאורה יש לראות שסבא קבע שעיקר העבודה הזו של "אזמרה" הוא עבודה של הצדיק, ועל האדם לעשות על עצמו - בכח הצדיק - לחיות את עצמו, ועל רשעים סבא כותב בפירוש שרק הצדיק יכול לעשות "אזמרה", ועל סתם אחרים, משמע שכל אחד יכול, אבל העיקר שזה עבודת הצדיק, ורק לעשות על עצמך בכח הצדיק כנ"ל.

וצריך עיון בכל זה למעשה. אבל כך נראה לעניות דעתי. והנה הציטוטים מסבא, ותראה ותדין אם צדקתי.

בְּסוֹף הַקֵּץ שֶׁאָז יִתְגַּבֵּר הַסִּטְרָא אָחֳרָא מְאֹד, וַאֲזַי יִהְיֶה עִקַּר הַתִּקּוּן עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת משֶׁה מָשִׁיחַ שֶׁדָּן אֶת הַכֹּל » לְכַף זְכוּת, וּמוֹצֵא נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת אֲפִלּוּ בְּהַנִּדָּחִים וְהָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, וּמְעוֹרֵר הַטּוֹב שֶׁנֶּעֱלַם וְנִסְתַּר בִּמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מֵה' יִתְבָּרַךְ, וּמַעֲלֶה הַטּוֹב מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת. שֶׁזֶה עִקַּר עֲבוֹדַת הַצַּדִּיק שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְרַפְּאוֹת הַחוֹלִים בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי גֹּדֶל כֹּחוֹ שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּלִים וְצִמְצוּמִים נִפְלָאִים כָּאֵלֶּה בְּחָכְמָה נִפְלָאָה בְּאֹפֶן שֶׁיּוּכְלוּ לְהָאִיר גַּם בָּהֶם הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְבוּ גַּם הֵם, וְעַל-יְדֵי זֶה דַּיְקָא יִהְיֶה עִקַּר הַתִּקּוּן וְהַגְּאֻלָּה בַּקֵּץ הָאַחֲרוֹן. 

אבי הנחל חלק א-י.

אוֹתָן הָרְחוֹקִים וְהַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר שֶׁכְּבָר הִזְקִינוּ בְּרִשְׁעָתָם וְנִתְעַבּוּ וְנִתְגַשְּׁמוּ מְאֹד, אָסוּר לַעֲסֹק בְּתִקּוּנָם מִי שֶׁאֵין כֹּחוֹ חָזָק וְגָדוֹל בְּיוֹתֵר כִּי יוּכְלוּ לְהַזִּיק לוֹ מְאֹד, רַק הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרַבִּי וְהַמַּנְהִיג הָאֱמֶת שֶׁל כָּל הַדּוֹרוֹת, שֶׁכֹּחוֹ אַבִּיר וְחָזָק מְאֹד מְאֹד יָכוֹל לְתַקְּנָם וּלְהַעֲלוֹתָם וּלַהֲבִיאָם אֶל הַתַּכְלִית הַטּוֹב. כִּי זֶה הַצַּדִּיק מְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ עִם הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים וְהַקַּל שֶׁבַּקַּלִּים, וּמְלַקֵּט וּמְבָרֵר וּמַעֲלֶה וּמְקַבֵּץ הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, מִכָּל אֶחָד, וּמוֹצֵא זְכוּת וְטוֹב אֲפִלּוּ בְּרָשָׁע גָּמוּר, כִּי יֵשׁ אֱלֹקוּת אֲפִלּוּ בִּדְיוֹטָא הַתַּחְתּוֹנָה, וְעַל-יְדֵי זֶה מַעֲלֶה הַכֹּל » לְכַף זְכוּת בֶּאֱמֶת וּמְתַקְּנוֹ וּמַחֲזִירוֹ בִּתְשׁוּבָה. 

אבי הנחל חלק ב-לג.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הוּא בְּחִינַת מָשִׁיחַ, שֶׁעוֹסֵק תָּמִיד בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְעוֹרְרָם מִשְּׁנָתָם עַל-יְדֵי » הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצֵא בְּכָל אֶחָד, וּמֵאִיר בְּלֵב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא בְּעַצְמוֹ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת תָּמִיד כְּדֵי לְעוֹרְרוֹ מִשְּׁנָתוֹ וּנְפִילָתוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם. וְהָעִקָּר בְּעֵת שֶׁמִּתְגַּבֵּר תֹּקֵף הַשֵּׁנָה עַל נֶפֶשׁ הַיִּשְׂרָאֵלִי עַל-יְדֵי רִבּוּי עֲווֹנוֹתָיו וְקִלְקוּלָיו עַד שֶׁכִּמְעַט כִּמְעַט יָכוֹל לִפֹּל לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי דַּיְקָא יָאִיר בּוֹ בְּחַסְדּוֹ לְהִתְעוֹרֵר וּלְהִתְחַזֵּק לְחַפֵּשׂ נְקֻדָּתוֹ הַטּוֹבָה לְהַצִּילוֹ וּלְעוֹרְרוֹ. וּבָזֶה תָּלוּי הַגְּאֻלָּה בִּכְלָל וּבִפְרָט! 

אבי הנחל חלק א-כה.

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּגֹדֶל קְדֻשָּׁתוֹ מוֹרִיד אֶת עַצְמוֹ לְעֹמֶק הַנְּפִילוֹת שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וּמֵאִיר בְּלֵב כָּל אֶחָד שֶׁאֲפִלּוּ בְּתַכְלִית הַחשֶׁךְ הַגָּמוּר יִתְחַזֵּק גַּם-כֵּן בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים וְכִסּוּפִים גְּדוֹלִים לָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ, וַאֲפִלּוּ הִתְעוֹרְרוּת כָּל שֶׁהוּא כְּחוּט הַשְּׂעָרָה אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם, כִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מַשְׁגִּיחַ עַל זֶה וּמְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ וּמְאַסֵּף כָּל הָרְצוֹנוֹת הַטּוֹבִים » וְהַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם וּבוֹנֶה מֵהֶם בִּנְיָנִים נִפְלָאִים.

הַצַּדִּיק מִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא בְּכָל הָרְחוֹקִים מְאֹד מְאֹד אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת לְהַמְשִׁיךְ לָהֶם אוֹר קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה לִמְקוֹמָם, וְעַל-יְדֵי עֹצֶם עַנְוְתָנוּתוֹ וְחָכְמָתוֹ הָעֲמֻקָּה כְּשֶׁרוֹאֶה בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה כָּל שֶׁהִיא - אַף-עַל-פִּי שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִקְּדֻשַּׁת הַתּוֹרָה מְאֹד, הוּא מוֹרִיד וּמַשְׁפִּיל עַצְמוֹ אֲלֵיהֶם לִמְקוֹמָם שֶׁהֵם שָׁם, לְעוֹרְרָם וּלְקָרְבָם לַה' יִתְבָּרַךְ. וְעַל-יְדֵי זֶה הוּא מְקָרֵב כָּל הָרְחוֹקִים מְאֹד לַה' יִתְבָּרַךְ.

הַצַּדִּיק מְעוֹרֵר רַחֲמֵי ה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּסְתַּכֵּל רַק עַל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסְתַּכֵּל עַל הָרַע שֶׁלָּנוּ כְּלָל, עַד שֶׁיִּכְנוֹס בְּלִבֵּנוּ רַחֲמָיו הָעֲצוּמִים עַד שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ שִׂמְחָה עָלֵינוּ שֶׁעַל-יְדֵי זֶה עִקַּר תִּקּוּן הַתְּשׁוּבָה. 

אבי הנחל חלק ב-ג.

בַּדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים הָאֵלֶּה שֶׁגָּבְרָה הַהַסְתָּרָה שֶׁבְּתוֹךְ הַסְתָּרָה עַד אֵין קֵץ, עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל שֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר » הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ בְּהַגְּרוּעִים הַמְּלֵאִים עֲבֵרוֹת - גַּם בָּהֶם מְחַפֵּשׂ הַצַּדִּיק וּמוֹצֵא בָּהֶם נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת עַד שֶׁמַּכְנִיס בָּהֶם שֶׁגַּם הֵם יְשַׂמְּחוּ נַפְשׁוֹתֵיהֶם, וְעַל-יְדֵי זֶה הוּא מוֹצִיא אוֹתָם מֵעֲבֵרוֹת וּמִפְּגָמִים וּמַחֲזִיר אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה. 

אבי הנחל חלק ב-ו.

לִכְבוֹד חֶמְדַּת לִבִּי, שֶׁזָּכָה לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לֵירֵד לְמַטָּה לְמַטָּה לְעִמְקֵי עֲמָקִים לַמְּקוֹמוֹת הַנְּמוּכִים וְהָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר, וּלְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל כָּל הָרַע הַנֶּאֱחָז אֲפִלּוּ בְּהַמִּינִים וְכוֹפְרִים גְּמוּרִים שֶׁנָּפְלוּ לְעִמְקֵי עִמְקֵי הַתְּהוֹם תַּחְתִּיּוֹת, וּלְהוֹצִיאָם מִשָּׁם וּלְהַעֲלוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְלַהֲפֹךְ לָהֶם כָּל הַיְרִידוֹת לְתַכְלִית הָעֲלִיּוֹת. וְכֵן הוּא מְבָרֵר וּמְלַקֵּט וּמְקַבֵּץ כָּל הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם וּמַכְנִיס בָּהֶם הִרְהוּרֵי תְּשׁוּבָה וּמְחַזֵּק וּמְעוֹרֵר אוֹתָם שֶׁאֵיךְ שֶׁהֵם וּבְמָקוֹם שֶׁהֵם, אַף-עַל-פִּי כֵן עֲדַיִן יְחַפְּשׂוּ וִיבַקְּשׁוּ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ עַד אֲשֶׁר בְּכֹחַ זֶה יַהֲפֹךְ לָהֶם כָּל הַיְרִידוֹת לְתַכְלִית הָעֲלִיָּה. 

אבי הנחל חלק ב-כד.

כְּשֶׁלּוֹמֵד בֶּאֱמֶת בַּסְּפָרִים שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת צָרִיךְ לָשׂוּם לִבּוֹ וְעֵינָיו הֵיטֵב לְהָבִין נִפְלְאוֹת אוֹרָם הַצַּח וְהַנִּפְלָא וְעֹצֶם הָעַמְקוּת וְהַמְּתִיקוּת שֶׁנֶּעֱלַם וְנִסְתַּר בָּהֶם, וְזֶהוּ הָעִקָּר - לִזְכּוֹת וּלְהַרְגִּישׁ הַמְּתִיקוּת וְהַנְּעִימוּת, וְאָז יָכוֹל לִרְאוֹת חֲדָשׁוֹת וְנִפְלָאוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, וְזֶה זוֹכִין עַל-יְדֵי תִּקּוּן הַכָּבוֹד, שֶׁלֹּא יְקַבֵּל שׁוּם כָּבוֹד לְעַצְמוֹ רַק כָּל הַכָּבוֹד יַעֲלֶה לַה' יִתְבָּרַךְ. גַּם יִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר עַל שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, רַק אַדְרַבָּא יִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ לִמְצֹא זְכוּת וְטוֹב בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ אִם נִדְמֶה חַס וְשָׁלוֹם לְרָשָׁע גָּמוּר יִשְׁתַּדֵּל לִמְצֹא בּוֹ » נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁשָּׁם אֵינוֹ רָשָׁע, עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יָפֶה וְנָאֶה בְּעֵינָיו. גַּם עַל-יְדֵי שֶׁמַּרְגִּישִׁים מְתִיקוּת דִּבְרֵי הַצַּדִּיק נִצּוֹלִין מִלִּהְיוֹת אַלְמָן. 

אבי הנחל חלק ב-קיט.

נ נח נחמ נחמן מאומן