פתק מהצדיק להציל את האדם

ב"ה

סבא אכל בצום של יז תמוז, וזה הפיל אותו לעצבות נוראה, עד שרבינו הקדוש שלח לו פתק שהציל אותו.

אז מאד מעניין שבלקוטי מוהרן תורה יז רבינו גילה שהדיבורים של הצדיק שהולכים באויר הם נכתבים ונמצאים לנשמות הכבושות בין העכו"ם, ועל ידי זה הנשמות עוקרים את עצמם מהטומאה וחוזרים להאמונה.

ותראה מה שר' אלתר מטפליק זצ"ל הי"ד כתב בפירושו מי הנחל כאן דיבור המתחיל שהם דיבורי אמונה של הצדיק וכו': שלפעמים הטוב שיש בכל אחד מישראל נכבש בגולה כל כך בין הסטרא אחרא בין תאוות ודעות נפסדות ובלבולי אמונה חס לשלום וכו' וכו' ואז מוכרח הצדיק לשלוח לו מכתב למקומו הרחוק והמגושם מאד וכו' ע"ש!

והנה רבינו הקדוש כתב בפתק, וסימן י"ז בתמוז יאמרו וכו'. והרי "בתמוז" ע"ה בגמטריא לקוטי מוהר"ן, הרי שסימן י"ז בלקוטי מוהר"ן הוא סימן ואות על אמיתת הפתק, כי הוא מאמת שכן דרכו של הצדיק לשלוח פתק!

נ נח נחמ נחמן מאומן