Blossoms of the Spring - Letter 9

Letter 9

BH, 11 Eyar 718 (Thursday, 1 May, 1958). Tiberius

He who I love as my own soul, Mr. Z. Shazar, Shalom and true life.

I have already written that I believe and hope, that because of the wondrous Providence that took place on Chol Hamoed Pesach (-intermediary days of Passover), he will have an advantage and great blessing in the endeavor of drawing. However, concurrent with this, I find myself obligated to reveal to his ears the truth which is in my heart, that in the matter of our endeavor, I am completely free of all types of materialistic ulterior self-interest for money and honor and the likes, Heaven forbid, just "for Hashem alone (Exodus 22:19)." And I am confident, and I rely upon the elevated level of his wisdom, that he understands and knows this matter with complete clarity by his own respectable self. Hashem Yisburach knows and is witness, that I am ready and prepared to sacrifice my life, and my money, and everything I have for the sake of this cause, to draw a soul of Israel close to Hashem Yisburach, or in any event, to instill in him some thought of repentance, even for only one second!

Rabbainu o.b.m. said (Avunehu Barzel, Words and Stories of Rabbainu o.b.m. 26, also brought down in Siach Sarfay Kodesh 1-518):

a.       Dus <the> gadlus <haughtiness> hub ich <I have> shoyn <already> foon aych tzoobruchen <broken from you – in the Hebrew this was translated, "the haughtiness that is in you, I have already broken>.

b.      Ayn avairu <a sin> vet <will> aych krenkin <cause you suffering>, es <it> vet <will> aych shoyn nit bakumen <already not be gratifying>. Afeeloo <even if> eer <you> vet <will> tun <do (a sin)> vet dus zayn <it will be> un hant <without hands> oon <and> un <without> feess <feet>.

c.       Miforsumim <renown> shel <of> shekehr <falsehood – i.e. prestigious rabbis who are unworthy of their fame, and are thus frauds> vet eer ziyehr bifnayhem nit un kiken <you will not look upon their faces>, eer <you> hut <have> shoyn <already> farzicht <tasted> oongarishen <Hungarian> vine <wine>[1].

Moharna"t (acronym for: Our Teacher HaRav <The Rabbi> Nussun) asked Rabbainu za.tza.l. why he conceals himself (-his greatness) from before the Rav of Berdichev. And he replied, "To draw close to me, he cannot, except if he kindles the pipe for me, and this is not possible!"[2]

Even if a person did what did, and sinned what he sinned, also then Hashem Yisburach constricts Himself from no limit and no end (-infinity), and conveys hints to him that he should draw close Him, with courses of different events which He brings about for all of this from His sublime mysteries, because He, blessed He, devises schemes so that no reject will be rejected from Him (Samuel 2:14:14). However all these allusions of His, and all His calling to us is through the true tzadik, that we return to Him from any place which may be – from all types of impediments, and incentives, and crookedness of the heart, from all types of uprising of the kleepu (-husk of impurity) of Amulaik which rises over a person, and every place his mind and his heart strayed and erred[3].

The very point of the innermost inside of the heart of every single one of Israel – abundant and fierce waters cannot extinguish it (Song of Songs 8:7), even if there transpires over him what transpires, even though the bal duvur (-litigator-evil inclination-Satan) intensifies severely, and just about incinerates him completely, even still, it is forbidden for him to despair of himself, just, it is necessary to glean and to search for some good points from the midst of the multitude of sins which he was errant in them, and through this he will merit to return to Hashem Yisburach in truth (Likutay Moharan, Torah 282 – "Azamru").

These garments of feces that every person has, as long as he did not rectify his sins, and particularly he who got filthy the way he got filthy, may the Merciful One save us, which through this the obstructions and partition are aroused and intensify upon him every time, and they spread out before him and are very extremely curtailing, like an actual river, and from there come all the falls and alienation of many people from Hashem Yisburach, because even if one arouses some times to return to Hashem Yisburach, immediately the garments of feces spread out against him, and they do not allow him to draw close, and so it is every time, and over this David screamed (Psalms 69:3), "I drowned in the slimy deep bog and there is no foothold etc.," "(verse 15) save me from mud so that I don't drown etc.," and the essential rectification for this is[4] … [the end of this letter is missing].

---

[1] See the parable this is referring to in The Life of Our Leader Rabbi Nachman, article 260.

[2] Siach Sarfay Kodesh (5:52) has a slightly different version, and actually offers an original quotation of the Yiddish words Rabbainu reputedly said (I'm not sure if this makes it more reliable…) – Rabbainu said that if he wanted to reveal himself (-at large), the gadol hador (-greatest Rabbi of the generation) would have to attend to him and bring forth the fiery coal and kindle his pipe, and this cannot possibly happen.

Further insight into this can be drawn from the third addendum to The Life of Our Leader Rabbi Nachman which recounts how Rabbainu's grandfather, Rabbi Nachman of Hordenka lit the pipe of the Bal Shem Tov, fully prostrating himself in the process, his sister was very disturbed by this, and he told her, "What can I tell you of his greatness? If you would know of his greatness you would say he was the Holy One Blessed He, Himself, but I, having more daas (realization of knowledge) than you, I know that he serves the Holy One Blessed He."

[3] Koachvay Ohr, Truth and Faith, article 5; Chuchmu Ootvuna 11:4. See Likutay Moharan, Torah 54 and 115.

[4] Likutay Halachos, Orach Chaim 2, Laws of a Meal 5:5

ספר אב"י הנחל - הוצאת נקודות טובות - מכתב ט:

ב"ה, י"א אייר תשי"ח, טבריא

אהובי כנפשי, מר ז.שזר, שלום וחיים אמיתיים.

כבר כתבתי שאני מאמין ומקוה, כי בגלל השגחה הפליאה שקרה בחול המועד פסח, תהיה לו טובה וברכה רבה בעסק ההתקרבות להצדיק האמיתי. אמנם, ביחד עם זה מצאתי חובה לעצמי לגלות את אזניו האמת אשר בלבבי, כי בענין עסקנו, אני נקי לגמרי מכל פניות גשמיות של ממון וכבוד וכדומה, חס ושלום, רק בלתי לה' לבדו. ואני בטוח וסומך עצמי על רום מעלת חכמתו, שמבין ויודע בברור גמור דבר זה בכבודו ובעצמו. השם יתברך יודע ועד, שאני מוכן ומזומן למסור את חיי וממוני וכל אשר לי בשביל עסק זה, לקרב איזה נפש ישראלי להשם יתברך, או על כל פנים להכניס בו איזה הרהור תשובה אפילו רק לרגע אחד בלבד!

רבינו, ז"ל אמר: שלושה דברי פעלתי אצל השם יתברך:

א) דאס גדלות האב איך שוין פון אייך צובראכען (את הגבהות שבכם כבר שברתי).

ב) איין עברה וועט אייך קרענקען, עס וועט אייך שוין ניט באקומען. אפילו איהר וועט טאהן וועט דאס זיין אהן הענט און אהן פיס (עברה תעלה לכם ביסורים, לא תגרום לכם שום נחת רוח. תעשו עברה, תהא בלי ידיים ובלי רגליים).

ג) מפורסמים של שקר וועט איהר זייער בפניהם ניט אן קיקן, איהר האט שוין פארזיכט אונגארישעין וויין (מפורסמים של שקר, לא תסתכלו עוד בפניהם. כבר טעמתם מיין ההונגרי).

מוהרנ"ת שאל את רבינו זצ"ל מפני מה מסתיר את עצמו מפני הרב מברדיטשוב. והשיב, להתקרב אלי אינו יכול אלא אם יעשן לי הלועלקע, וזאת אי אפשר!

אפילו אם עשה האדם מה שעשה ועבר מה שעבר, גם אז מצמצם את עצמו השם יתברך מאין סוף עד אין תכלית, ומרמז לו רמזים שיתקרב אליו, בסיבות מסיבות שונות אשר מסבב בכל זה מתעלומותיו הנשגבות, כי הוא יתברך חושב מחשבות לבל ידח ממנו נדח. אבל כל רמיזותיו האלה וכל קריאתו אותנו הוא על ידי הצדיק האמיתי, שנשוב אליו מכל מקום שהוא - מכל מיני מניעות ופיתויים ועקמומיות שבלב, מכל מיני התגברות קליפת עמלק שמתגבר על האדם, וכל מקום שנתעו ונטעו דעתו ולבבו.

עצם הנקודה שבפנימיות דפנימיות הלב של כל אחד מישראל - מים רבים ועזים לא יוכלו לכבותה, אף אם יעבור עליו מה שיעבור אף שהבעל דבר מתגבר מאד וכמעט ששורף אותו לגמרי. אף על פי כן אסור לו לייאש את עצמו רק צריך ללקט ולחפש איזו נקודות טובות מתוך ריבוי החטאים אשר נכשל בהם. ועל ידי זה יזכה לשוב להשם יתברך באמת.

אלו הבגדים הצואים שיש לכל אדם כל זמן שלא תיקן חטאיו ובפרט מי שנתלכלך כמו שנתלכלך רחמנא ליצלן שעל ידי זה מתעוררין ומתגברין עליו המניעות והמסכים בכל פעם, והם משתטחים לפניו ומפסיקין מאד מאד כמו נהר ממש ומשם באים כל הנפילות וההתרחקות של הרבה בני אדם מהשם יתברך. כי אפילו אם מתעורר לפעמים לשוב להשם יתברך תכף משתטחים כנגדו הבגדים הצואים ואינם מניחים אותו להתקרב וכן בכל פעם ועל זה צעק דוד "טבעתי ביון מצולה ואין מעמד" וכו' הצילני מטיט ואל אטבעה" וכו' ועיקר התיקון לזה הוא....(חסר)