הילולה של הרש"ש - ר' שלום שרעבי - י' שבט

ב"ה

צריכים להחזיק טובה גדולה להצדיק הקדוש הזה, שהכביד את העבודה על המפרסמים של שקר, ששוב לא יכולים סתם להלעות את העם בדברי שוא כל היום, וצריכים לקדש קצת יותר מזמנם לעבור ולנדנד עשרות דפים בסידור. ומי יכול לשער כמה הצלה זה הביא לעם ישראל, כי באותו הזמן כמה רעות חס ושלום היו חושבים על עם ישראל.

כי כבר גילה הרמח"ל (שנולד כמה שנים אחריו, אבל הרש"ש המשיך לחיות אחריו עד אפילו אחר לידת רבינו הקדוש) שכל הכוונות של האריז"ל הם בכלל לא עיקר הכוונות הנדרשות, וכמעט הם נעשים מאליהם, כי לא נתנו להאריז"ל לגלות, והרמח"ל גילה עוד שני סדרים של כוונות, הסדר השני שלאחר כוונות האריז"ל הוא סדר של דבקות להצדיקים אמיתים שרק דרך זו יכולים לפעול כראוי לגלות השם יתברך בעולם, והסדר השלישי - עיקר הכוונה ממש לקשר ולזווג כל הבריאה להשם יתברך, ואלו הסדרים נהפכו להיות עבודת החסידים דרך הבעל שם טוב. ואילו הרש"ש האריך והרחיב את כל הכוונות של האריז"ל להפליא כידוע, ומן הסתם ידע צדיק טוב מה ובשביל מה עשה את זה, וכן הרש"ש לא נתן להם את הספרים שלו, והמקובלים היו צריכים לחפור אחריהם.

וכבר גילה רבינו הקדוש שמי שיש לו אמונה אז עבודת השם קל בשבילו, לא צריכים עבודות קשות, הגם שבודאי צריכים להתאמץ בתפילה ולהתעקש בזה (אולי הדבר היחיד שרבינו התיר ואף צוה להתעקש עליו!), אבל זה לא צריך להיות משא כבדה, אלא התאמצות של הלב, ואילו אלו שבאים לקחת שררה לעצמם, וכל מי שרוצה ליטול את השם בשביל כבודם, חייבים להראות להעם שהם בקיאים ורגילים בכוונות הרש"ש, וממילא והפלה ה' בין המחנות של דורשי השם האמיתים לבין אלו. 

נ נח נחמ נחמן מאומן