פרשת וארא - רמזים על רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן - מתוך הספר לקוטי נ נח

ב"ה

וארא

פרשת וארא נקרא כן על שם הפסוק השניה שבפרשה, ואולי היה צריך לקרות אותה פרשת אני ה'. ולכן יש לשים יותר את הלב על שם של הפרשה, והנה "וארא אל אברהם" עם התיבות והכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ו:ג וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה. הסופי תיבות של: בריתי אתם לתת להם ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן הסופי תיבות של: את ארץ ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

ו:ה-ו שבת קודש פ' שמות ע"ג אצל שמעון הצדיק בתפילת מנחה העלו אותי לתורה הקדושה שני-לוי פרשת וארא, וכידוע בכוונות ליחד את האותיות האחרונות של העליה הקודמת להעליה הקיימת, וראיתי גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – בר'יתי לכ'ן, ע"ה.

ו:יח ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל. ובני קהת עם האותיות בגמטריא פת"ק. קהת עם הכולל בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן עם האותיות. עמרם עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן, והוא חי קלז שנה, קלז בגמטריא מאומן! (וע' מש"כ לקמן אות שעו בענין חיי ישמעאל). ויצהר בגמטריא איש, שהוא 'אלף יוד שין' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וחברון, אותיות רון ב"ח שהוא גמטריא י', דהיינו רון העשרה מיני נגינה. עזיאל בגמטריא נ נח.

ז:כג ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת. היינו ולא שת ל"בוגםלזאת" – גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן (עם השלוש תיבות).

ח:ל ואתה ועבדיך י'דעתי כ'י ט'רם ת'יראון מ'פני י'ה-ו-ה א'להים, ר"ת בגמטריא (ע"ה) נ נח נחמ נחמן מאומן.

ט:יד כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ. את כל מגפתי אל לבך, ס"ת ע"ה בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. 'את כל מ'גפתי בגמטריא  נ נח נחמ נחמן מאומן. 'מגפתי' בגמטריא מ"ב נ נח נחמ נחמן מאומן, שזה עולה יפה עם מש"פ במ"א בסוד ההיכלות, ואכמ"ל. לבך ובעבדך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ הר"ת בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

ט:לא שמדבר על מכת ברד, שירד אש ומים מן השמים, כתוב בתורה הקדושה: והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל, ע"כ. אביב, זה בחי' עשרה מיני נגינה בהשיר פשוט כפול משולש מרובע – כמבואר בלקוטי מוהר"ן תורה מט, שזה נ נח נחמ נחמן מאומן, וגם אבי"ב ר"ת ישראל בער אודסר ברסלבר. "השערה" בגימטריא פתק! "נכתה" בגימטריא יז בתמוז (עם התיבות והכולל)! וגם רש"י מפרש שאביב הוא מלשון אבי הנחל – הספר שסבא ישראל כתב. וגם יש להעיר שלפני מכת ברד כתוב (ט:יד) כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך וכו', ואף שהמפרשים פרשו שזה קאי על מכת בכורות, עם כל זה אין מקרא יוצא מידי פשוטו, שבזה רמז שהעיקר הוא הפתק שקיבל סבא ישראל בכח יז בתמוז.

י:ג כה אמר ה' אלהי העברים עד – מתי מא --- ... מתימא – בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – וזה התשובה על: עד מתי?!

י:ח ויאמר אלהם לכו עבדו את ה', עבדו את עם האותיות והתיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן.

י:יא לא כן לכו נא הגברים ועבדו את ה' כי אתה אתם מבקשים, 'ועבדו את' עם התיבות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן, וכן 'מבקשים' בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

יג:טז רש"י מביא מחז"ל (סנהדרין ד.) ש'פת' באפריקי זה שתים, ולפי זה פתק, זאת אומרת שתי פעמים ק' = מאתים, גמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. וע"ע מש"כ בזה בפרשת שמע, בפרשת ואתחנן (דברים ו:ח).

נ נח נחמ נחמן מאומן