חזרה

 ב"ה

ספר שיחות הר"ן אות 

עו. גם לא היה מצוה לחזר תכף על למודו, רק רצונו תמיד היה ללמד הספר או הפוסק שלומד כסדר מראשו לסופו בזריזות ואחר כך יתחיל פעם שני ויגמר אותו כלו. וכן פעם אחר פעם, ע"כ.

מי שתמיד הולך לאיזה מקום ואינו חוזר דרך שבא, רק בדרך אחר, אף על פי שכבר מכיר טוב את כל הסביבה שבדרכו, יתכן מאד שאם יראה את הדרך מכיוון השני, לא יכירו בכלל. ונראה שכן בענין הלימוד, שמי שרק חוזר על אותו לימוד עד שאפילו יודע אותו בעל פה, אבל כל ידיעתו הוא רק מצד אחד. (וכעי"ז מסופר ששני רבנים קבלו על עצמם ללמוד ש"ס משניות בעל פה, ואחד מהם קיבל מהגר"א שעדיף שישנן אותם בשפה המדוברת שלו. וכאשר הגיע איזה שאלה שמפורשת באיזה משנה, זה שהיה חוזר על המשניות בתרגום מיד הראה את המשנה, ואילו זה שהיה משנן אותם כלשונם לקח לו זמן עד שזכר המשנה. ויתכן שאפילו אם זה נכון, הרי עדיף לשנן את המשניות כלשונם). ולכן עדיף ללמוד כסדר, ובינתים ירכיש ידיעות ולימודים ממקומות אחרים, וכאשר הוא חוזר לאותו לימוד הוא כבר רואה את הענינים מתוך הבנה אחרת. ועיין בזה בלקוטי מוהר"ן (נד:ג) ז"ל וכל דבר יש לו שעה (אבות ד) וצריך לבוא בשעה זו לאדם זה שהוא משרש אחד עם אותן הניצוצות שיש בזה הדבר וכשמגיע זה הדבר לאדם זה והוא מקבל חיות מזה הדבר הינו מהאותיות הנשברים שיש שם על ידי זה נכללין האותיות הנשברים בזה האדם, בחיות שלו, ונעשה מהם קומה שלמה, ומתפשט בחיות של כל הגוף, ועל ידי זה נשלמין האותיות ויש להם שלמות, וצריך לשהות הדבר אצל זה האדם להשתמש בו עד שנפסקין האותיות והניצוצות השיכין לשרשו, ואחר כך יוצא מרשותו לאדם אחר שהגיע העת שיהיה עליה להאותיות הנשארים שהם משרש אחד עם האדם האחר, ועל כן יוצא לרשותו, ולפעמים חוזר הדבר ובא לאותו האדם שהיה שלו מתחלה כי מחמת שלא היה לו אז חלקי נפש רוח נשמה אלו לא היה יכול אז להשלים האותיות אלו עד עתה שהגיעו לו אלו חלקי נפש רוח נשמה שעל ידם יכול להשלים אלו האותיות הנשארים, ובין כך הכרח להשהות אצל אחר, וכשלמשלים האותיות אלו נתוסף לו וכו' ע"ש. והוא ממש הענין שכתבתי.

נ נח נחמ נחמן מאומן

#ננח #ננחנחמנחמןמאומן #שיחותהרן #שיחותהרןעו #חזרה #חזרתהלימוד #תורה #ברסלב #רבינחמן #ידיעתהתורה