Letter 48
BH, 9th of Shevat, [5]721 (Thursday
– Jan. 26, 1961).
My precious one, the esteemed and pleasant one, Mr. Z. Shazar,
peace unto you and all the best.
Due to the magnitude of your passion for the truth, you have forced
me to write these words of truth even while in a state of physical weakness.
Quickly, save your soul, do not look behind you at all (See Genesis 19:17, and Likutei Halachos, Yoreh Dayoh – Giluach 3). Praises to God, we have whom to rely on; praises to God, we have,
oh yes we have – in this generation the power of the Tzaddik, the Beggar who
was without hands.
On the sixth day of the seven-day celebration they were also
rejoicing, and they were yearning, "How can that Beggar who was without
hands be brought here?"
Meanwhile he enters and says, "I am here, I have come to you
for the wedding", and he kissed them and said to them, "You think my
hands are crippled? I am not at all crippled in the hands. Rather, I truly do
have power in the hands, but I do not use the power that I have in my hands in
this world, because I need this power for something else. And I have a
testament regarding this from the Castle of Water (foon dem vasseriken
schloss).
For there is a story. Once a king desired [/became infatuated with] a Queen's
Daughter. He endeavored with different stratagems to catch her, until the
chance arose and he captured her. Once, that king dreamed that the Queen's
Daughter stood over him and killed him. He awoke with a start, and the dream
entered very deeply into his heart. He called all the dream-interpreters, and
they interpreted for him in accordance with its simple meaning - that the dream
would be fulfilled in accordance with its simple meaning - that she would kill
him.
The king was unable to give himself a solution as to what he
should do with her. To kill her - it would grieve him. To send her away from
him - this angered him severely, as another man would take her, and this angered
him very much, because he had invested so much effort to get her, and now she
would come to another man's hand. And moreover, if he let her go and she would come
to another man's hand, then certainly the dream could come true that she would
kill him, since she was with someone else. Should he hold [/keep] her by him - he feared because of
the dream [lest she kill him].
So, the king did not know what to do to her. Meanwhile, his love
for her perished little by little because of the dream, and the love continued
to deteriorate more and more as time went on. And by her also, the love also perished
all the time more and more, until she developed a hatred of him, and she fled
from him.
The king sent out to search for her. They came and informed him
that she is to be found near the Castle of Water. For there is a Castle of
Water, and there are ten walls there, one inside the other, and they are all
comprised of water, and also the floor inside the castle on which one walks, is
also of water. Likewise, there were trees and fruits – entirely of water. And
it’s impossible to relate the beauty of the Castle and the immense novelty of
this Castle, for it is certainly a wondrous novelty, since the whole Castle is
of water. Of course, it is impossible to enter the Castle, for one would drown,
since the whole Castle is entirely of water. Now, the aforementioned Queen's
Daughter, upon fleeing, reached the Castle, and was walking there around the
Castle of Water. They told the king that she was wandering there around that
Castle of Water.
The king went with his army in order to catch her. When the Queen's
Daughter saw this, she decided she would run into the Castle. For she preferred
to drown in the water than that the king should capture her, and she would be
with him. And perhaps after all, she would be saved, and she would be able to make
it into the Castle of Water.
When the king saw this, that she was running into the water, he
said, 'If that is the case, well then…'
So, he commanded to shoot her, and if she dies, she dies. They shot
at her, and she was struck by all the ten kinds of arrows that are smeared with
the ten kinds of poison. And she ran into the Castle of Water, and she entered it
and passed through the gates of the walls of water, and she crossed and entered
all the ten walls of the Castle of Water. Until she came to the interior where
she collapsed and remained unconscious.
And I heal her. That is, the aforementioned
one without hands. And I am able to enter through all ten of the walls. And I
can pull out from her – that is, from the Queen's Daughter – all the ten sorts
of arrows. And I know all the ten sorts of pulsebeats through the ten [the ten] fingers. For through each of the
ten fingers one can know a particular pulsebeat from the ten sorts of
pulsebeats.
And I can heal the Queen's Daughter through all the ten types of
melody. Therefore, I heal the
Queen's Daughter. Hence, I possess in my hands such
a power. Now I give this very thing to you as a present."
Thereupon, tremendous happiness and extreme joy prevailed there.
Rabbeinu Z”l said: “If I did not know any other thing besides this
story of the Seven Beggars, I would also be an extremely great novelty”, for
this story is an exceedingly wondrous novelty.
Our teacher, R’ Nosson Z”l said: The secret of this story is
concealed from all the worlds, but even so we have permission to search and
seek in it for some hints – whatever we can find – as I understood from His
words. And the matter is: For the Daughter of the King is
the aspect of the souls of the Jewish people who are called ‘Daughter of the
King’, the aspect of “All the clothes [lit. honor] of a king's
daughter [who conducts herself] inwardly [i.e. with modesty]…” (Psalms 45:14). The king [that] captured her – this is the evil inclination,
the aspect of “An old and foolish king” (Ecclesiastes
4:13). And he saw in a dream that she will kill him, for he himself
knows and understands that in the ultimate end the souls of the Jewish people will
overpower him and they will kill him, and they will make him vanish from the
world, as in the aspect of “And I will make the evil inclination vanish from
the land” (Zechariah 13:2). So, he thought about her thoughts, what to do with her, and
through that, the love between them deteriorated, and she ran away from him. That
is, even when the Jewish soul is subjugated under the evil inclination, since
he sees that in the end it will overcome him etc., he thereby starts to think
thoughts about this soul – how to deal with her. Through this the love between
them perishes, for in the beginning there was a bit of love and attachment
between the Jewish soul and the evil inclination. For as a result of the
magnitude of her exile – that she was captured by him, she forgot her stature, to
the point where she had a bit of love and friendship with him. But, because the
soul saw and understood that he is thinking thoughts about her, and he wants to
finish her off completely, God forbid, thereby she begins to overcome and think
how to escape from him etc.
מכתב מח
ב"ה, ט' שבט תשכ"א
יקירי הנערץ
והנעים, מר ז.שזר, שלום וכל טוב.
מעוצם תשוקתך אל
האמת, הכרחת אותי לכתוב דברי אמת אלה גם בחלישת כוחי. מהר המלט על נפשך, אל תביט
אחריך כלל, תהילה לאל יש לנו על מי לסמוך, תהילה לאל יש ויש לנו בדור הזה כוחו של
הצדיק הבעטלר שהיה בלא ידיים.
ביום השישי של
שבעת ימי המשתה היו גם כן שמחים, והיו מתגעגעים איך לוקחין בכאן את אותו הבעטלר
שהיה בלא ידיים, והנה הוא בא ואמר הנני,הנה באתי אצלכם על החתונה, ונישק אותם ואמר
להם, אתם סבורים שאני בעל מום בידי? אין אני בעלם מום כלל על ידי, רק באמת יש לי
כוח בידי, רק שאין אני משתמש עם הכוח שבידי בזה העולם, כי אני צריך את הכוח לענין
אחר, ויש לי הסכמה על זה מן המבצר של מים (פון דאס וואסיריקן שלאס). כי יש מעשה, כי
פעם אחת חשק מלך אחד בבת מלכה והשתדל בתחבולות לתפסה עד אשר עלה בידו ותפסה. פעם
אחת חלום לו לאותו המלך שהיא עמדה עליו והרגה אותו, והקיץ ונכנס החלום בליבו, וקרא
לכל פותרי חלומות ופתרו לו כפשוטו, שיתקיים החלום כפשוטו, שהיא תהרוג אותו. ולא
יכול המלך לתת עצה לנפשו, מה לעשות לה, יהרוג אותה צר לו, ישלחה מעל פניו זה חרה
לו, כי איש אחר יקחנה, וזה חרה לו מאד, כי הוא השתדל אחריה כל כך ועתה תבוא ליד
אחר. וגם אם ישלחה ותבוא ליד אחר, עתה בוודאי יכול להתקיים החלום שהיא תהרוג אותו,
מאחר שהיא אצל אחר. יחזיקה אצלו הוא מתירא מחמת החלום. ולא ידע המלך מה לעשות לה.
בין כך נתקלקל האהבה שלה אצלו קצת קצת מחמת החלום, ובכל פעם נתקלקל יותר ויותר.
וכן גם היא נתקלקל גם כן האהבה אצלה בכל פעם יותר ויותר, עד שנעשה אצלה שנאה עליו,
וברחה מפניו. ושלח המלך אחריה לבקשה, ובאו והגידו לו שהיא נמצאת אצל המבצר של מים.
כי יש מבצר של מים ושם הם עשרה חומות זו לפנים מזו, וכולן של מים, וגם הקרקע
שהולכין עליה שם בתוך המבצר הוא גם כן של מים, וכן יש שם אילנו ופרות הכל של מים,
ויופי המבצר וגודל החידוש של זה המבצר אי אפשר לספר, כי בוודאי הוא חידוש נפלא מאד
מאחר שהוא מבצר של מים, ולכנוס בתוך זה המבצראי אפשר כי יהיה נטבע במים מי שיכנוס
בו, מאחר שהוא כולו של מים. והבת מלכה הנ"ל כשברחה האתה עד אותו המבצר, והיתה
הולכת שם סביב אותו המבצר של מים, והגידו למלך שהיא הולכת שם סביב אותו המבצר והלך
המלך וחילו לתפסה. כשראתה זאת הבת מלכה ישבה עצמה שתרוץ לתוך המבצר, כי היא רוצה
יותר לטבוע במים משיתפוס אותה המלך ותהיה אצלו, וגם אולי אף על פי כן תנצל ותוכל
לכנוס לתוך המבצר של מים הנ"ל. כשראה המלך כך שהיא בורחת אל המים, אמר מאחר
שהוא כן, על כן ציוה לירות אותה, ואם תמות תמות. והיו יורים אותה, והגיעו אליה כל
העשרה מיני חיצים שמשוחים בעשרה מיני סמים, והיא ברחה לתוך המבצר ונכנסה לתוכו
ועברה דרך השערים של החומות של מים, והיא עברה ונכנסה לתוך כל העשרה חומות של
המבצר של מים עד שבאתה לפנים ונפלה שם ונשארה חלשות. ואני רופא אותה. היינו שהוא
בלא ידיים הנ"ל. ואני יכול לכנוס לתוך כל העשרה חומות, ואני יכול לחזור ולמשוך
ממנה, היינו מן הבת מלכה הנ"ל, כל העשרה מיני חיצים, ואני יודע כל העשרה מיני
דפיקין על ידי העשרה. העשרה אצבעות, כי בכל אצבע ואצבע מעשרה אצבעות יודעין דופק
אחד מיוחד מיו"ד מיני דפיקין, ואני יכול לרפאות אותה על ידי כל העשרה מיני
נגינה. ועל כן אני רופא אותה. נמצא שיש לי כוח כזה בידי. ועתה אני נותן לכם זאת
במתנה. ונעשה שם שמחה גדולה וחדוה רבה מאד.
אמר רבינו
ז"ל, אילו לא ידעתי שום ענין אחר כי אם זאת המעשה של השבעה בעטלירס, היה גם
כן חידוש גדול מאד, כי זאת המעשה היא חידוש נפלא מאד.
אמר מורנו רבי
נתן ז"ל, סוד מעשה זו נעלם מכל העולמות, אך אף על פי כן יש לנו רשות לחפש
ולבקש בה איזה רמזים מה שנוכל למצוא כאשר הבנתי מדבריו. והענין כי הבת מלך היא
בחינת נפשות ישראל שנקראת בת מלך, בחינת "כל כבודה בת מלך פנימה". ותפסה
המלך, זה היצר הרע, בחינת "מלך זקן וכסיל", וראה בחלום שתהרגהו, כי הוא
בעצמו רואה ומבין שסוף כל סוף יתגברו נשמות ישראל עליו ויהרגוהו ויעבירוהו מן
העולם, בבחינת "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ", וחשב עליה מחשבות מה
לעשות לה, ועל ידי זה נתקלקלה האהבה שביניהם, וברחה מלפניו, היינו כי היצר הרע
אפילו כשנפש הישראלי כבושה תחתיו, מחמת שרואה שבסוף תתגבר עליו וכו', על ידי זה
הוא מתחיל לחשוב מחשבות על הנפש מה לעשות לה, ועל ידי זה נתקלקלה האהבה שביניהם.
כי בתחילה היה קצת אהבה והתקשרות בין הנפש הישראלי ובין היצר הרע, כי מעוצם גלותה
שנכבשה בידו שכחה מעלתה, עד שהיה לה קצת אהבה והתחברות עימו, אבל מחמת שהנפש ראתה
והבינה שהוא חושב מחשבות עליה, ורוצה לכלותה לגמרי חס ושלום, על ידי זה מתחילה
להתגבר ולחשוב איך להמלט ממנו וכו'.
No comments:
Post a Comment
Thank G-d for Na Nach!!!