ב"ה
ליקוטי מוהר"ן
סו:ג מפלה לרשעים גם בעולם הזה, וזה
נעשה על ידי אמת, ע"ש.
עיין תורה צח – נתן בו עיניו ונעשה גל
של עצמות, דהיינו שמגלה לרשע מה שפגם, ואין ענש גדול מזה.
הנה ידוע שהמבול היה צריך להיות ברכה, רק
כיון שהיו רשעים נתהפך לרע. ונח וביתו ניצלו בתיבה. ושם לא אמרינן שמהתיבה יצא השצף,
כי התיבה בחי' אמת, כמבואר בתורה קיב – צהר תעשה לתיבה, ומבואר שם ז"ל כי
הדיבורים המאירים, היינו דיבורי אמת כנ"ל, הם מראין לו הפתח וכו' לצאת מהחשך
ע"ש. כי שם מדובר על איש פרטי הנמצא בחשך שצריך להתפלל באמת, והאמת מאיר לו.
ואילו מפלת הרשעים על ידי האמת המבואר כאן בתורה סו, מבואר שצריך להיות שכולם מדברים
האמת.
סו:ג וזה פירש (תהלים קמו) אהללה ה'
בחיי, היינו כשאין נצרך לבריות, וזה בחיי, בחיי דייקא, היינו שאני חי מחיים שלי,
שאינו נצרך לחיות שום אדם ע"ש.
עיין בהקדמה לספר חיי מוהר"ן מה שמוהרנ"ת
פירש על "חיי". וקראתי שם החבור הזה בשם חיי מוהר"ן מחמת שרבו מספר
מחייו הקדושים וכו' ע"ש. ולא הזכיר ענין זה שלא נצרך לאחר, כי זה בכלל מה שכן
ביאר שם.
No comments:
Post a Comment
Thank G-d for Na Nach!!!