מסכת כלים - תנור של תענית

 ב"ה

כלים

כלים, בגמטריא ק' ועם י' אותיות של מילאו – כף למד יוד מם, וע"ה, בגמטריא נ נח, עם הג' אותיות.

כל הוא מדת היסוד, הצדיק. וכן כל לשון כיסופין וחמדה, כלה שארי ובשרי.

 

ה:א איזהו גמר מלאכתו (-של תנור, כדי לקבל טומאה, ושאר כלי חרס כשנצרפו בכבשן), משיסיקנו כדי לאפות בו ספגנין. רבי יהודה אומר, משיסיק את החדש כדי לאפו בישן ספגנין, ע"כ. פירש הרע"ב ז"ל דחדש כדי לאפות בו סופגנים בעי היסק מרובה מן הישן, ואם הוסק החדש היסק מועט דבהיסק כזה היה ישן ראוי לאפות בו סופגנים, היינו גמר מלאכתו. ואין הלכה כרבי יהודה, ע"כ.

וזה הענין שמצאנו בתענית, שהוא כמו תנור, וכנוסח תפלה זכה שלפני יום כיפור: ועל ידי רתיחת גופנו על ידי התענית והתפלות יתקן מה שהרתחנו וכו', והרי אש התאוה ודאי כמו תנור. ובענין תעניתים גילה רבינו בליקוטי מוהר"ן תורה סב ז"ל עקר זכות התענית אינו אלא כשאנו חושבים השעות שהתחיל להתענות, למשל, כשמתענה שני ימים, היום השני שהוא נחשב ביותר אין מחמת עצמו אלא מחמת שאנו חוזרים ליום ראשון, אזי נחשב יום שני לזכות יותר, גם כי עקר כל הדברים הן התחלה, כי כל התחלות קשות (מכילתא פרשת יתרו והובא בפרש"י) מחמת שיוצא מהפך להפך, אבל אחר התחלה, הוא נכנס מעט בהרגל ואינו קשה עליו כל כך וכו' עיין שם. ולכן אין הלכה כרבי יהודה.

וסופגניות, הן מאכלי חנוכה שגם כן מדליקים באחוריים, להמשיך כח מעיקר הנס.

נ נח נחמ נחמן מאומן