מבין דבר מתוך דבר

 ב"ה

בסיפורי מעשיות משנים קדמוניות, מעשה יא מבן מלך ובן שפחה שנתחלפו, רבינו הכניס המושג של מבין דבר מתוך דבר.

מבין דבר מתוך דבר – בספר ברית מנוחה, דרך הבינה, מעלה העשרים וארבע (של הכ"ד מעלות הידועים במעלת הבינה), נשרש בטכסיסי"ה [בשושן יסוד עולם נוסף: והוא שם יהדריא"ל (י' פעמים הוי"ה)] פעלותיו לזכר אדם כל מה שיקרא ולהבין דבר מתוך דבר, וגם הוא שם לכתב האדם יותר ממה שהוא כותב, ע"כ.

 

בהקדמה לספר מעשה רב – על מאמרי רבה בר בר חנה (עבור זה קניתי הספר, והפעם הראשון שפתחתי אותו לעיין בו, ראיתי שהוא כתב ספר שערי ירושלים על ז' דנחמותא – והיינו אז בתוכם, והזמנתי את הספר. ספר מעשה רב הוא סיים בשנת תמימ"ה – תצה, ויצא לאור בשנת תצו, ואלו המספרים הם בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן – עם ד' או ה' כוללים), כז"ל ומה תעשה באחריתך, ביום צאתך מעולמך, שעם כל הלימוד שבידך לא יפטרוך, רק שואלים אותך על ידיעת בוראך כנודע ממדרש תהלים (א:יב), וגם מוכח בגמרא (שבת לא.) במה ששואלים אותו הבנת דבר מתוך דבר. נראה דהכי פירושו, דאדם מחוייב לידע לחבר תרין עלמין כחדא על פי היחודים (ראה זוהר ח"א – מדרש הנעלם דף קכח:), וזה נרמז במה שאמרו הבנת דבר מתוך דבר, ולא אמר דבר מדבר. כי הלא ידוע דקב"ה תפארת נקרא קול, דנפיק מקול גדול דבינה, ומלכות נקראת דבור, לכן ראוי להמשיך אור הבינה אל המלכות, וזה סוד הבנת דבר, דמלת הבנת היא סוד הבינה, ודבר סוד מלכות. כלומר אם המשיך אור הבינה במלכות לחבר שניהם יחד, בסוד התפארת בריח התיכון דמחבר לעילא בין אבא ואמא, ומחבר לתתא בסוד הדעת. וזהו שחזר לומר מתוך דבר, לומר שדבר זה תוכל להבינו מתוכיות 'דבר', כי תוכיות דל"ת ל', ותוכיות בי"ת י', ותוכיות רי"ש י' אחרת, הרי הכל בגימטריא חמשים, לרמוז אל המשכת נ' שערי בינה אל המלכות (-כן כתב הרמח"ל בספר אדיר במרום לענין ארח צדיקים כאור נגה, ארח – אלף ריש חית, אותיות האמצעיות לי"י וכנ"ל), בסודה' אור דמעשה בראשית, ויהיה חיבור זה בסוד הו"ה, כי הוא"ו סוד הדעת מחבר לשתי ההין כחדא, ואז מצדק נעשה צדקה, וזה גורם שתפשוט בגדי קדרות ותלבש בגדי מלכות. ואז וראיתיה בגוונין נהירין, בגוונין שפירין, ויימא לה מלכא מה שאלתך וינתן לך, ואיהי שאילת על פורקנא דידה ועל בניה כנז' בפ' פינחס (זוהר ח"ג דף רטו.), ומובן דעל ידי עסק הרזין יוציא שכינה מגלות דקליפות. ולכן כשהולך האדם אל בית עולמו שואלים אותו אם עסק בנסתרות, שהוא גורם שיוציא השכינה מגלות דקליפות, אז יכנס לגן עדן סוד המלכות. ואם לאו ח"ו דוחין אותו לבר ודנין אותו, עכ"ל.

 

מעולם היה קשה לי שהאיש שהיה מבין דבר מתוך דבר לא היה יכול ליכנס להעיר, ומכר הענין בעד הכלי, והבן מלך ע"י הבינה שקיבל ממנו נכנס והצליח. אז למה הא' לא היה יכול?

וצריכים לדחוק שכל זה הבין הא' שלא עליו ליכנס אלא ללמד למי שהוא אחר וליקח ממנו הכלי.

נ נח נחמ נחמן מאומן