נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו - תהלים כג

 

כג:ג נַפְשִׁ֥י יְשׁוֹבֵ֑ב יַֽנְחֵ֥נִי בְמַעְגְּלֵי-צֶ֝֗דֶק לְמַ֣עַן שְׁמֽוֹ.

נפשי ישובב בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה. ישובב בגמטריא רבי נ נח. ינחני – אותיות האמצעיות: נ נח. במעגלי צדק ע"ה בגמטריא רב נחמן.

הראשי תיבות של כל הפסוק בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

נראה לפרש, נפשי ישובב, ישב בישיבות של השכינה, בחי' שב ביראת ה' (תיקוני זוהר דף יח:). וכפל אות ב' משום שממשיכים לישיבות שני אורות מהאין סוף ברוך הוא שהם אור התכלת. וזה ינחני, הנייחא והמנוחה של הנשמה בישיבה. במעגלי צדק, צדק היא השכינה, בחי' יראת ה', והרי יראת ה' מרוממותו ית' היא מקפת את כל השיעור קומה של הכל, ולכן אפילו הנוגע במקצתה התחתית של העיגול, כבר מאיר ומעורר רום המעלות. וזה גם ענין ישובב, שהוא לשון חזרה, כמו העיגול שהכל חוזר ומתגלגל. וזה ענין הלב, כי כל דבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלקיך (רש"י ויקרא יט:לב), כי האדם הוא צורת כל הבריאה גם בעולם, נפש, שנה. ותכלית כל הבריאה להראות יחודו יתברך, ולכן זה גם צריך להיות מוכר בהאדם. ויראת השם בחי' מלכותו יתברך הוא ענין יחודו, כידוע שזה ענין קבלת עול מלכות שמים בקריאת שמע, להעד על יחודו (רמב"ם). וכאשר האדם מתבונן שהשם אחד בתכלית היחוד, ואפילו שהוא חטא והרבה לפשוע ר"ל, אין מעשיו יוצאים מיחודו יתברך, בודאי יתבייש מאד ויתבטל לגמרי להאין סוף ב"ה (והבושה בעצמה בחי' גלגול הדמים, כי אזל סומקא ואתי חיוורא, (ב"מ נח:, רע"ב אבות ג, ועיין בליקוטי הלכות, הלכות ראש השנה ג:ב שכתב להיפוך, דאזל חורא ואתי סומקא, וכתב לפרש בזה הפנים של התוקע שמתאדמים. ואינו קשה מהגמרא, כי ראיתי בפירוש שטיינזלץ, דאזיל סומקא, דהיינו שבתחילה המתבייש פניו מאדמים, ואותו אודם מסתלק, וכאילו הגמרא דילגה על השלב הראשון, אי נמי שכללה במילת אזל, שהסומקא אזל לפנים ואזל מהפנים ובא החיוורא) [וידוע מליקוטי מוהר"ן תורה ו' שהאדם צריך לעסוק בזה, וידוע מתורה כט ועוד מקומות שצריכים ללבן את הדם להיות בבחי' חלב, וכל המחלקת מהדמים שלא עבדו את ה', כמבואר בתורה עה]), . והלב שהוא מקום היראה כנ"ל, הוא מקום השראת השכינה, כמו שכתוב (תהלים כז:כח) לך אמר לבי בקשו פני, ופרש"י בשבילך בשליחותך וכו' במקומך בא אלי לבי לומר כן, ע"כ. והדמים מסתובבים בכל הגוף וחוזרים ללב. אם רץ לבך שב למקום (ספר יצירה פ"א). רץ, בחי' רצון, שהוא רום המעלות, וחוזרים ליחוד השכינה, שב ביראת ה'. למען שמו, למען בגמטריא קץ, בחי' קץ שם לחשך, שאפילו שמו יתברך בחי' שימת קץ, כי מוגבל לאותיות, מה שאין כן באור האין סוף ב"ה.

נ נח נחמ נחמן מאומן