This is about Rabbi Nachman of Bresluv (Breslov, Bratslov), now known as Na Nach Nachmu Nachmun MayUman! This is about his chasid and chief disciple Rabbi Natan, it's about the Saba, the Baal HaPetek.
Pages
Tuesday, October 29, 2024
Sitting On Your Butt
Monday, October 28, 2024
האם צריך לעשות תשובה וצריכים כפרה על עבירה לשמה
ב"ה
צדקת הצדיק אות
קכח. כשאדם עושה עבירה כענין עת לעשות וגו' ובכל דרכיך וגו' (ברכות סג.), מ"מ
צריך כפרה על העבירה שעשה. וכאותה שאמרו (ברכות לא:) דתמענין
תענית חלום בשבת וצריך למיתב תעניתא לתעניתיה. וכן בסנהדרין (כו:) סברי מצוה קעבדי
(הנהו קבוראי (קוברי מתים – רש"י) דקבור נפשא ביום טוב ראשון של עצרת,
שמתינהו רב פפא ופסלינהו לעדות, ואכשרינהו רב הונא בריה דרב יהושע. אמר ליה רב
פפא, והרא רשעים נינהו, סברי מצוה קא עבדי. והא קא משמתינן להו (-על הראשונה,
וחוזרין ועוברין ושונין בעבירה), סברי כפרה קא עבדי לן רבנן (-האי דשמתינן משום
כפרה הוא על שעברנו, ולא משום דנהדר כן, אלא מותר לחלל יום טוב בשביל המצוה, ונשב
בנידוי משום כפרה), ומ"מ צריכה כפרה. וכן משה רבינו ע"ה בשבירת הלוחות
וגרם על ידי זה שכחת התורה כמו שאמרו ז"ל (עירובין נד.) אלמלא כו', אע"פ
שהסכים הקב"ה על ידו מ"מ מקרי עבירה לשמה, ולכך סבל גם הוא כמו שאמרו
ז"ל (תנחומא ס"פ ואתחנן) שניטלו ממנו מסורת החכמה והיה יהושע יושב ודורש
כו', וכן אסתר דניטלה ממנה רוח הקודש כשהגיעה לבית הצלמים (מגילה טו:), הוא לעונש
אעבירה, אף על גב דמצוה רבה קעבדא [וזה סוד שאמרה שמא בשביל שקראתיו כלב,
ואכ"מ], ולכך בעלי תשובה, אף דזדונות נעשו זכיות, מ"מ צריך סיגופים
ותעניות לכפרה, משום דעל כל פנים לא עדיפי מעבירה לשמה. ועל זה אמרו בבבא קמא (נ.)
כל האומר הקב"ה וותרן כו'. דעל כל דבר שעשה מימיו נפרעים בעונש הקצוב לכך, עכ"ל.
אין דבריו נראים כלל. ואם צריכים כפרה על עבירה לשמה, זה רק מטעם
אותו אחוז שלא עשה לשמה, ונשאר רק עבירה, וכמו שבארתי בכמה מקומות שאפילו מצוה ודבר
קדושה ולימוד תורה קשה מאד לעשות לשמה בשלמות, ויש בזה רבבות מדרגות כמובן, כל שכן
ובן בנו של קל וחומר קשה וכמעט אי אפשר לעשות עבירה לשמה בשלמות, ונמצא נלקה בחלק
הלא לשמה, אבל החלק שעשה לשמה לא נראה כלל שילקה ויענש עליה חס ושלום. אלא שלפעמים
יהיה צריך לעשות תיקון הראוי. וכמו שמצינו במשה רבינו, עיין רש"י שמות לד:א
ז"ל פסל לך, אתה שברת הראשונות, אתה פסל לך אחרות, משל למלך שהלך למדינת הים
והניח ארוסתו עם השפחות, מתוך קלקול השפחות יצא עליה שם רע, עמד שושבינה וקרע
כתובתה, אמר, אם יאמר המלך להרורגה, אומר לו עדיין אינה אשתך, בדק המלך ומצא שלא
היה הקלקול אלא מן השפחות, נתרצה לה, אמר לו שושבינה, כתוב לה כתובה אחרת שנקרעה
הראשונה, אמר לו המלך, אתה קרעת אותה, אתה קנה לה נייר אחר ואני אכתוב לה בכת ידי,
כן המלך זה הקב"ה, השפחות אלו ערב רב, והשושבין זה משה, ארוסתו של הקב"ה
אלו ישראל, לכך נאמר פסל לך, עכ"ל. ואין זה עונש, אלא חיוב להשלים התיקון
שעשה.
וכן לענין תענית חלום (ועיין במפרשים שם שיתכן שמדובר אפילו בסתם
תענית), אם היה עבירה היה אסור (והאור שמח, תענית ה:ו כתב בשם הקרית ספר שמדאורייתא
רק אסור מעת לעת, ואין זה אלא איסור דרבנן), אלא כיון שהלך חסר מהעונג של שבת, יש
לו לתקן את זה בתענית. אכן באמת הזוהר הקדוש בפרשת ויקהל דף רז: כז"ל כיון
דלא אשתלים לתתא ולעילא, כדין אתחזי ההוא בר נש לאתלטיא ולאתענשא, ע"ש. הרי
באמת מגיע לו עונש. אלא יעויין שם בזוהר שסיים שהדבר דומה להשבת הגזלה אשר גזל.
ובאמת משמע מהזוהר שעיקר הפגם הוא רק כאשר יאכל למחרת, ולולא אכילתו למחרת לא יהיה
פגם.
ז"ל מאי תקנתיה, ליתב תעניתא על תעניתא, מאי טעמא, דא בטיל
ענוגא דשבתא, יבטל ענוגא דחול.
ואי איהו מבטל ענוגא דשבתא, וקא מתענג בחול, דמי כמאן דחשב למלה
אחרא, יתיר ממה דחשיב ליה לקב"ה. ורחא עלאה קדישא דקודשין דשריא עליה, לא
עניג, ובטיל ליה מניה. רוחא אחרא דחול, דשריא לבתר על עלמא, חשיב וקא מענגא ליה.
כדין מהדרין ומתפרעין מניה בהאי עלמא, ובעלמא דאתי.
בגין כך, אצטריך תעניתא אחרינא, ביומא קדמאה דחול, בזמנא דשריא
על עלמא ההוא רוחא דחול. ובהאי אית ליה אסוותא, כיון דלא חשיב לרוחא דחול. וסימניך
(ויקרא ה) והשיב את הגזלה אשר גזל וגו'. גזלן, ע"ש
משמע שעיקר החטא הוא במה שיאכל ויתענג בחול, שמרים את החול יותר
משבת, ועל ידי שמתענה בחול שומר מעלתה של שבת. ואם כן בודאי אין ללמוד מזה למקום
אחר. והרי זה דומה למה שמשה רבינו היה צריך לפסל לוחות שניות כיון שהוא שבר
הראשונות.
[ואולי יש לחלק בין היכא שהעבירה לשמה היתה מכוונת שתיקונה היתה
דוקא באותה עבירה, כגון שבירת הלוחות, או הקרבת קרבן בבמה, אבל בתענית בשבת, לא
היתה התיקון דוקא להתבטל על עונג שבת, רק כיון שחל בשבת, בלית ברירה היתה].
ומה שהביא ראיה מהני קוברים במסכת סנהדרין, תמוה מאד, כי הראיה
מהמחשבה של עמי הארץ שחושבין שמקבלים כפרה על חילול יום טוב על ידי נידוי ועל ידי
זה מותר ומצוה לחלל יום טוב כל פעם לקבורת המת. והאם רצה להקים שכן הוא באמת בכל
עבירה לשמה, כדעתן של אותם עמי הארץ?
ולא הבנתי בכלל מה שכתב בענין תשובה מאהבה,
שאע"פ שהזדונות נעשו כזכיות צריך כפרה עליהם. מי אמר? אדרבה, אם ידוע שנתקבל התשובה
באהבה ונעשו כזכיות בודאי אינו צריך כפרה עוד.
נהרות אמנה ופרפר
ב"ה
במסכת פרה ח:י שנינו מי קרמיון ומי
פוגה פסולים מפני שהם מי בצים, דהיינו מים שחומר וטיט מעורב בהן, עיין שם. ובפירוש
מלאכת שלמה בשם הערוך, ערק קרמיון פירש קרמיון הוא אמנה, ופוגה הוא פרפר. ואם כן
קשה איך נעמן החזיק שהם טובים מכל מימי ישראל. ואולי יש לדחות כי כוונתו היתה לענין
רפואה, וי"ל שאותו הטיט מסוגל לרפואה.
Saturday, October 26, 2024
אדם וחוה נחבאו בחכמות
ב"ה
בראשית
ג:ח וַֽיִּשְׁמְע֞וּ
אֶת-ק֨וֹל יְ-הֹוָ֧ה אֱלֹקִ֛ים
מִתְהַלֵּ֥ךְ בַּגָּ֖ן לְר֣וּחַ הַיּ֑וֹם וַיִּתְחַבֵּ֨א הָֽאָדָ֜ם וְאִשְׁתּ֗וֹ
מִפְּנֵי֙ יְ-הֹוָ֣ה אֱלֹקִ֔ים
בְּת֖וֹךְ עֵ֥ץ הַגָּֽן. מתהלך
בגן, עם התיבות, בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. קול
י' אלקים מתהלך, עם הי"ז אותיות, בגמטריא רבינו נ נח נחמ נחמן מאומן
ע"ה.
הראשי תיבות של: וישמעו את קול
ע"ה בגמטריא נ נח. הראשי תיבות של: בגן לרוח היום ויתחבא
האדם ואשתו מפני י' אלקים בתוך ע"ה בגמטריא נ נח.
הסופי תיבות של: וישמעו את קול ה'
אלקים מתהלך בגן ע"ה בגמטריא אני נ נח נחמ נחמן מאומן, רבנו נחמן בן פיגא. הסופי תיבות של: מפני ה' אלקים בתוך עץ
הגן ע"ה בגמטריא נ נח נ נח. הסופי תיבות של: ויתחבא האדם ואשתו
מפני ה' אלקים, עם הו' אותיות, בגמטריא נ נח.
יש להבין מה זה שהחביאו בתוך עץ הגן,
הלוא היו נמצאים שם על כל פנים, ומה עשו יותר מזה. ועיין ברש"י לעיל ב:ט שפירש
בתוך הגן – באמצע הגן, דהיינו איפה שהיו עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע, ולפי זה יש
להבין שהחביאו עצמם בחכמות וכדומה, ודוק.
נשים אסורות בכלי זין
ב"ה
כתוב בתורה (דברים כב:ה) לא יהיה כלי גבר על אשה, ותרגם אונקלוס "לא יהי תקון זין דגבר על אתא" (לא יהיה כלי זין של גבר על אשה). ופשוט שבמקום סכנה ופיקוח נפש מותר להן, וכן פסקו הרבנים של היום.
שאלתי היא אם נוכל לחלק שהאיסור על כלי זין זה דוקא על כלי זין כמו חרבות וסכינים ורמחים וקשת וחנית, שדורשים לפחות קצת גבורה לנצח איתם, ולכן ביעקרון הם מתאימים רק לגברים. אבל אולי יש לומר שאקדח שיכולים להפעיל אותו בקלות באצבע, אולי י"ל שזה כבר לא שייך לגברים יותר מנשים. אף על פי שהפשטות הוא שהעיקר הוא מה שחשיב הדבר כלי זין - כלי מלחמה, אולי יש לחלק כנ"ל. ולא ראיתי בפנים בתשובות של הרבנים של היום שמתירים הנשים מצד פיקוח נפש, ואם כן הרי לא רצו לחלק כנ"ל - אבל אולי כן צדדו - צריכים לבדוק במה שכתבו.
ולפני כמה ימים דייקתי במה שדוד המלך ע"ה שבח - אצבעותי למלחמה, הרי שכבר אז היו לוחמים רק עם האצבעות. ואם כן אין לחלק שהשנק של היום יצא מן הכלל.
נ נח נחמ נחמן מאומן
פתיחת התורה הקדושה בבראשית
ב"ה
ספר שיחות הר"ן
ריט. והיה רגיל להזכיר כמה פעמים גדל
עצם נפלאות הטובה שעשה לנו משה רבנו עליו השלום, שנתן לו את התורה ופתח בה, בראשית
ברא אלקים את השמים ואת הארץ, וגלה לנו האמונה הקדושה בלי שום חכמות וחקירות,
ע"כ.
רבינו שבח את פתיחת התורה משום שקובע
האמונה בפשיטות, אכן עיקר הטעם שהתורה פתחתה כך אינה אלא משום שרצה לקבוע זכותם של
בני ישראל לארץ ישראל כמבואר ברש"י בהתחלת התורה ז"ל לא היה צריך להתחיל
את התורה אלא מהחדש הזה לכם (שמות יב:ב) שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח
בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (תהלים קיא:ו), שאם יאמרו
אומות העולם לישראל, ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ
של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו', ע"ש (וירשת הארץ
היא משכר המצות וחושבה כמצוה, ועיין מזה באריכות ברא"ם ויפ"ת) ורבינו בעצמו
מביא את במ"א. הרי מבואר שעיקר התורה הוא המצות, ואפילו כל ענין של התחלת
התורה במעשה בראשית אינה אלא להקים זכותם של בני ישראל בארץ ישראל מקום המצות.
ולכאורה מבואר מזה גודל חשיבות עם
ישראל, שהם חשובים אפילו יותר מהמסר שרבינו שבח, ודו"ק.
אנשי הצבא היו בגיל בן כ' עד ס' - דף יומי
ב"ה
מסכת בבא בתרא
דף קכא: והתניא יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בימי יעקב ולא מתו עד שנכנסו ישראל לארץ שנאמר (יהושע ז:ה) ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש ותניא שלשים וששה ממש דברי ר' יהודה אמר לו רבי נחמיה וכי נאמר שלשים וששה והלא לא נאמר אלא כשלים וששה, אלא זה יאיר בן מנשה ששקול כובה של סנהדרין, ע"כ.
צ"ב איך חשיב יאיר בן מנשה מוכה
מאנשי העי, הרי אנשי העי הכו את הכשלשת אלפים איש שעלו עליהם למלחמה, והרי לא יצאו
לצבא אלא מבן כ' לבן ס', ויאיר בן מנשה היה כבר זקן מופלג.
נ נח נחמ נחמן מאומן
Thursday, October 24, 2024
עוד יותר טוב
ב"ה
השיר הלהיט עכשיו הוא שיהיה עוד יותר טוב. וזה ברכה גדולה שרואים שעם ישראל מתחיל לפרוש מהחכמות ועמקמימיות של הרבנים ומפורסמים של שקר. כי לא לפני הרבה זמן היו שרים = לא מגיע לי כלום, שכל הספרים הקדושים הזהירו מלומר שטות כזה לעורר את הדין חס ושלום. והכל מחכמות בא להם. וכן החכמות של מפרסם אחד שצריכים להודות להשם ולשבח על כל הצרות בברוך הטוב והמטיב נגד ההלכה שצריכים לברך דין אמת עד לעתיד לבוא שנראה עין עין שהם טובות. ועכשיו ברוך השם סוף סוף הבינו לבקש רק שיהיה יותר טוב.
נ נח נחמ נחמן מאומן
התחלת התורה מבראשית
ב"ה
ספר שיחות הר"ן
ריט. והיה רגיל להזכיר כמה פעמים גדל
עצם נפלאות הטובה שעשה לנו משה רבנו עליו השלום, שנתן לו את התורה ופתח בה, בראשית
ברא אלקים את השמים ואת הארץ, וגלה לנו האמונה הקדושה בלי שום חכמות וחקירות,
ע"כ.
רבינו שבח את פתיחת התורה משום שקובע
האמונה בפשיטות, אכן עיקר הטעם שהתורה פתחתה כך אינה אלא משום שרצה לקבוע זכותם של
בני ישראל לארץ ישראל כמבואר ברש"י בהתחלת התורה ז"ל לא היה צריך להתחיל
את התורה אלא מהחדש הזה לכם (שמות יב:ב) שהיא מצוה ראשונה שנצטוו ישראל, ומה טעם פתח
בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים (תהלים קיא:ו), שאם יאמרו
אומות העולם לישראל, ליסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם, כל הארץ
של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו', ע"ש (וירשת הארץ
היא משכר המצות וחושבה כמצוה, ועיין מזה באריכות ברא"ם ויפ"ת) ורבינו בעצמו
מביא את במ"א. הרי מבואר שעיקר התורה הוא המצות, ואפילו כל ענין של התחלת
התורה במעשה בראשית אינה אלא להקים זכותם של בני ישראל בארץ ישראל מקום המצות.
ולכאורה מבואר מזה גודל חשיבות עם ישראל, שהם חשובים אפילו יותר מהמסר שרבינו שבח, ודו"ק.
נ נח נחמ נחמן מאומן
Sunday, October 20, 2024
Succos - accepting that you are loved
Saturday, October 19, 2024
התפלה שהיה חסר למשה רבינו ליכנס לארץ ישראל
Hallel
Friday, October 18, 2024
Monday, October 14, 2024
לדעת בארץ דרכך
UN - Unwanted/Useless Nobodies
Sunday, October 13, 2024
זוהר הציצית
Thursday, October 10, 2024
Real Awe Fear and Love of God Staring At You In The Face Nanach
https://rumble.com/v5i9rnh-real-awe-fear-and-love-of-god-staring-at-you-in-the-face-nanach.html
Eudaimonia - based euphoria of the Yehudi Nanach
https://rumble.com/v5i9q79-eudaimonia-based-euphoria-of-the-yehudi-nanach.html
פרשת וזאת הברכה - צדיקים גמורים כוחם יותר גדול מהרשע שהשעה משחקת לו
ב"ה
לג:ג אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם
תכו לרגלך ישא מדברתיך.
אף חבב עמים, אותיות היסוד ראשי תיבות
ישראל בער אודסר. כל קדשיו בידך, בגמטריא אבגית"ץ שהוא ממש בסוד ננננ"מ
כמבואר אצלינו.
והם תכו לרגלך ישא מדברתיך, ראשי תיבות
עם האותיות בגמטריא נ נח נחמ נחמן מאומן. הראשי תיבות של: קדשיו בידך והם, בגמטריא נ
נח.
מדברתיך עם האותיות בגמטריא תרפ"ב
ע"ה, השנה שסבא קיבל את הפתק. הראשי תיבות של: קדשיו בידך והם, בגמטריא נ
נח.
רש"י פרש ז"ל אף חבב עמים,
אף בשעת חבתם של אמות העולם שהראית להם פנים שוחקות ומסרת את ישראל בידם, כל קדשיו
בידך, כל צדיקיהם וטוביהם דבקו בך ולא משו מאחריך ואתה שומרם, ע"כ. וי"ל
על פי ליקוטי מוהר"ן תורה ח', שאף על פי שאי אפשר להתגרות ברשע שהשעה משחקת
לו, צדיק שתיקן כל המידות לגמרי, עד שאפילו תיקון בכח, בחי' ביד, יכול להפילם. וזה,
אף חבב עמים, אפילו בשעה שמחבב החיצונים, כל קדשיו בידך, הצדיקים שזכו לבחי' בידו,
עדיין ידם על העליון.
מפתחות: כל קדושיו
בידך – לק"מ כב:ג דף לב..
נ נח נחמ נחמן מאומן
Keyboard warriors of Psalms
HH
In Psalms 144, King David extols HY for teaching his hands to wage war and his fingers to battle.
לְדָוִ֨ד | בָּ֘ר֤וּךְ יְ-הוָ֨ה | צוּרִ֗י הַֽמְלַמֵּ֣ד יָדַ֣י לַקְרָ֑ב אֶ֝צְבְּעוֹתַ֗י לַמִּלְחָמָֽה
For hands the word he used for war (which some say is an Aramaic origin) "krav" - (recognized today by - krav maga), krav also means to get close to. For fingers he used a different word, this suggests that the war with the fingers is from further away. What was the significance of warring with the fingers, when in those days war demanding great physical might, fingers didn't really play a role in their own right.
There is an idiom that the pen in mightier than the sword, but usually we don't associate writing specifically to the fingers.
Kabalistically, we can say that the righteous warred like HY, as we find that HY gave the Egyptians the finger, by the plague of lice (Exodus 8:15).
It is reasonable to explain that David was referring to future battles, as we find many references in Psalms to future times, which were said with Divine Inspiration. Hence we can interpret these skills of war of the fingers, to triggers - which just take one finger, or two ... keyboard warriors. Both these applications are fought from a further distance than typical war scenarios of early times, and are thus fitting for the descriptive word of war pointed out above.
Na Nach Nachma Nachman MayUman
Monday, October 7, 2024
9-11
The ways of Nanach and the ways of 613
Humility gains of Shabbos
Rabbi Nachman revealed that on Shabbos we can merit to have the vision to see our lowliness, the part of us that is eternal.
The converse tells us, that on a day that a person merits to have a glimpse and a realization of their lowliness, they have transformed that day for themselves to the sanctity of Shabbos, as we know the tzadikim are called Shabbos.
(Depression comes from haughtiness, see Letter of NACHMANidies - Iggeress HaRamban)
May we merit, in merit of Na NaCh NaChMa NaChMaN MAyUMaN