פרשת דברים - קצת חידושים

 ב"ה

פסוק יא, ברש"י ז"ל יסף עליכם ככם אלף פעמים. מהו שוב ויברך אתכם כאשר דבר לכם, אלא אמרו לו משה אתה נותן קצבה לברכתנו, כבר הבטיח הקדוש ברוך הוא את אברהם (בראשית יג, טז) אשר אם יוכל איש למנות וגו' , אמר להם זו משלי היא, אבל הוא יברך אתכם כאשר דבר לכם: ע"כ.

הטעם שאמרו סתם, משה, ולא רבינו משה. י"ל כי היו מורים על כחו של משה רבינו במאה, כי משה רבינו אמר מה ה' אלקיך שואל ממך, ודרשו חז"ל אל תקרי מה אלא מאה, וולפי חז"ל כל השאלה הזו מבוסס על משה רבינו, כי רק לגבי משה רבינו יראת שמים מילתא זוטרתא. נמצא שעיקר 'מה' המאה הוא כחו של משה רבינו. וזה מה שאמר להם זו משלי. גם מבואר בליקוטי מוהר"ן תנינא תורה א:ט שיכולים להחליף אות א' באות ש' של שמים, כי האלף הוא רקיע המבדיל בין מים למים. וכאשר מחליפין הש' של משה בא', הרי מאה. 

פסוק יב. איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם.

הנה משה רבינו כבר התלונן (במדבר יא:יב) האנכי הריתי וכו' ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק וכו'. והשם יתברך נתן לו עוזרים, אספה לי וכו'. והרי אינו נושא לבדו. וי"ל בחילוף אותו ש' לאות ב' בא"ת ב"ש, הרי אשא אותיות אבא. ובענין אבא הוא היה נושא לבד [וכידוע שמשה רבינו בבחי' יסוד אבא], רק בענין אמא, משה קבל עוזרים. 

עוד י"ל על פי א"ת ב"ש הנ"ל, אשא - אבא, אותיות א' אב, יום שנסתלק אהרן אחיו שהיה נביאו ועוזרו, ולכן מאז נשאר לבד. 

עוד י"ל משאכם פרש"י מלמד שהיו אפיקורסין ע"ש. ורק הצדיק בבחי' משה יכול לתקן את זה, עיין ליקוטי מוהר"ן תורה סד.

נ נח נחמ נחמן מאומן