רחמנות באמת

ב"ה רחמנות באמת

יש משנה במסכת ידים (ד:ג) יהודים בארץ עמון ומואב איזה מעשרות הם נותנים בשנת שמיטה, רבי טרפון אומר מעשר עני ורבי אלעזר בן עזריה אומר מעשר שני (שאדם לוקח לאכול בירושלים). ויש וויכוח וראיות לשני הצדדים, ואז רבי טרפון טוען שכיון שהם קרובים לארץ ישראל נעשים מעשר עני שיהיו עניי ישראל נסמכים עליהם בשביעית, אז רבי אלעזר בן עזריה משיב הרי אתה כמהנן ממון ואין אתה אלא כמפסיד נפשות, קובע אתה את השמים מלהוריד טל ומטר שנאמר (מלאכי ג) היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה, עד כאן לענינינו. ומבואר הדבר שרבי טרפון הראה בחוש איך שיכולים לעזור לכל העניים ליתן להם שפע פרנסה בשנת השמיטה, שהמזונות בקושי, אז ורבי אלעזר בן עזריה ענה לו שזה ממש להיפוך, אתה חושב שאתה מתחסד ועושה טובה לעולם ואתה נדבן ובעל חסד ועוזר, אבל האמת שאם אתה לא נוהג כראוי שיהיה מעשר שני כמו שצריך, אז ח"ו מביאי קללה גדולה לכל העולם, אז אל תהיה חכם ורחמן יותר מהשם יתברך, כי היא לא תצלח, ואדרבה רחמי רשעים אכזריות גדולה.

ועוד אציין למה שהעירו כל בעלי מוסר שהפסוק היחיד שמוסר לנו שהשם יתברך יחונן אותנו במדת הרחמים נמצא אחר הציווי להכרית את עיר נדחת, להרוג כולם, ואז כתוב (דברים יג:יח) ונתן לך רחמים ורחמך, ועיין שם באור החיים, שהיה חשש שעל ידי ריבוי הרציחה ח"ו יולד אכזריות בלבם, לזה הבטיחם כי לא ירע לבבם כי הוא ירבה וימלא החסרון בתוספת מרובה. הרי בזה שמקיימים ציווי התורה, אפילו שזה נראה אכזריות, זה מביא לרחמנות בתוספת מרובה.

יש עוד הרבה לציין, ורבינו תמה על מי שהוא, שהוא חושב שהוא יותר רחמים מרבינו, וכאילו הוא יודע יותר טוב מה שצריכים לעשות.... אכן אסתפק בהנ"ל לעת עתה.

נ נח נחמ נחמן מאומן