רבי ישמעאל כהן גדול - הילולה כ"ה סיון - קבור בכפר שזור

ב"ה

היה מגדולי הדור השלישי לתנאים. היה ממשפחה עשירה של כהנים בגליל העליון (חולין מט.) מאמרותיו: ''בנות ישראל יפות הן, אלא שהעניות מנוולתן''. כן קבע כללים, כגון: ''דיברה תורה בלשון בני אדם'' וכן ''אין מוקדם ומאוחר בתורה''. היתה לו ישיבה שנקראת ''בי רבי ישמעאל''. מסר את שלוש עשרה מדות (כללים) שהתורה נדרשת בהם.

בישיבתו חובר המדרש על ספר שמות בשם ''מכילתא דרבי ישמעאל''.

חבירו ובר פלוגתא שלו היה רבי עקיבא. מבחירי תלמידיו היה רבי מאיר בעל הנס.

בילדותו נשבה לבית האסורים ברומי, ורבי יהושע בן חנניה שעמד על חכמתו וצפה לו גדולות פדה אותו בדמים מרובים (כמובא בגיטין נח.)

ת''ר: מעשה ברבי יהושע בן חנניה שהלך מארץ ישראל לכרך גדול שברומי. אמרו לו: תינוק אחד יש בבית האסורים-שבוי, יפה עיניים וטוב רואי וקווצותיו סדורות לו תלתלים. הלך ועמד על פתח בית האסורים, אמר את חלקו הראשון של הפסוק: ''מי נתן למשִסה יעקב וישראל לבֹזזים''? (ישעיה מב כד). ענה אותו תינוק ואמר את חלקו השני של הפסוק: ''הלוא ה', זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו''! אמר רבי יהושע מובטחני בו שמורה הוראה בישראל. העבודה - אני נשבע! שאיני זז מכאן עד שאפדנו בכל ממון שפוסקין עליו, כי יש חשש שיהרג בידי הרומאים וגם שהיה מופלג בחכמה. אמרו: לא זז משם עד שפדאו בממון הרבה. ולא היו ימים מועטין עד שהורה הוראה בישראל. ומי הוא אותו תינוק? רבי ישמעאל בן אלישע.

אמר לו קיסר: ישמעאל! פשוט צואריך, אמר רבי ישמעאל: חייך קיסר! הנח לי רגע אחד עד שאבכה על חברי, אמר: בכה. מיד נטל רבי ישמעאל ראשו של רבן שמעון בן גמליאל וישימהו על ברכיו ונתן עיניו על עיניו ופיו על פיו וחוטמו על חוטמו, וצווח בקול מר כשופר ואמר: פה קדוש פה נאמן פה המתגבר בגבורה של תורה של עם קדוש וטהור פה מוציא סנהדרין טובים אבנים טובות ומרגליות, מי הטמינך בעפר מי מלא לשונך עפר ואבק, צווח עליו במר נפש ואמר: ''זו תורה וזו שכרה''?! הלשון שהיתה מבארת התורה בשבעים לשון איך עתה לוחכת את העפר?! והיה מתאונן ובוכה על רבן שמעון בן גמליאל. אמר לו אותו קיסר: עד שאתה בוכה על חבירך בכה על עצמך שמיתתך קשה ממיתתו. אמר לו רבי ישמעאל: איני בוכה על עצמי שחברי גדול ממני בתורה ובחכמה, ועל שקדמני בישיבה של מעלה אני בוכה.

כשהביאוהו לפני הקיסר, אמר לו הקיסר: יש באומתך כמוך או יפה ממך? אמר לו: לא. מיד גזר עליו הריגה.

מתוך צעקתו השקיפה וראתה בתו של קיסר יופיו של רבי ישמעאל כהן גדול וחמדה יופיו. שאמרו עליו: ''שלא היה נאה כמותו מימי יוסף בן יעקב''. היה משבעה יפים שהיו בעולם, והם: אדם הראשון, יעקב אבינו, יוסף בן יעקב, שאול המלך, אבשלום בן דוד, רבי אבהו, ורבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול. היה יפה תואר ויפה מראה כדמות גבריאל המלאך, יפה עיניים וטוב רואי כמלאך ה' צבאות.

אמרה בתו של הקיסר להגמון, המתן שעה עד שאכנס אצל אבי להציל אותו! כי נכמרו רחמיה עליו. מיד המתין לה ונכנסה לאביה ואמרה לו: אבא! שאלה ובקשה אחת יש לי ממך, אמר לה: מה שאלתך ותנתן לך ומה בקשתך ותיעש חוץ מישמעאל וחבריו, אמרה לו: אבא זו שאלתי ובקשתי איככה אוכל לראות באובדן יופיו כי תואר יופיו בלבה חמדה אבקש ממך להחיות את נפשו, אמר לה: בתי! איך אעשה שאלתך כבר נשבעתי. אמרה לו: אם כן תן לי רשות להפשיט את עור פניו כדי להסתכל בו במקום מראה. ויצו הקיסר לעשות כבקשתה וצותה לטבחים לפשוט את עור פניו. וחנטה אותו בשמן אפרסמון שישאר קיים ולא ישתנה. כיון שהגיע הטבח למקום התפילין צעק רבי ישמעאל צעקה גדולה ומרה ונזדעזע כל העולם שמים וארץ, אמר לו הקיסר: מפני מה לא צעקת עד עכשיו? אמר לו: על נשמתי איני צועק אלא על מצוות תפילין שלוקחים ממני אני צועק. אמר ועדיין באלהיך אתה בוטח? אם גיבור הוא יבוא ויצילך עכשיו. אמר לו: ''הן יקטלני לו איחל'' (איוב יג טו).

אמרו מלאכי השרת לפני הקב''ה: רבונו של עולם! צדיק זה שהראית לו כל גנזי רקיעים גנזי עליונים ורזי תחתונים גזירה רעה כזו נגזרה עליו שיהרג במיתה משונה מזה הרשע, זו תורה וזו שכרה?! אמר הקב''ה: הניחו לו כדי שתהא זכותו קיימת לדורות שלאחריו.

צעק צעקה שנית בקול מר ליוצר נשמתו, נזדעזע כסא הכבוד וביקש הקב''ה להפוך את כל העולם לתוהו ובוהו. מיד ירד גבריאל אצל רבי ישמעאל ואמר: אם תצעק שלישית מיד יחזור העולם לתוהו ובוהו, אלא! אשריך ואשרי חבריך מה צפון ומה ראוי לכם, כיון ששמע רבי ישמעאל כך שם תפיליו על פיו עד שיצאה נשמתו. פתח הקב''ה ואמר: ''זכר צדיק לברכה'' - זצ''ל. פתחו מיכאל וגבריאל ואמרו: ''נשמתו עדן'' - נ''ע. פתחו חיות הקודש ואמרו: ''תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים'' - ת. נ. צ. ב. ה. פתחו שרפים ואמרו: נלב''ע. פתחו מלאכים וכל צבא מעלה ואמרו: ''זכרונו לחיי העולם הבא'' - זלה''ה. עם הצדיקים. ועדיין עור פניו של רבי ישמעאל מונח ברומי. 

נ נח נחמ נחמן מאומן