Letter 31
God sometimes brings things upon a person in order that he understand from them His compassion and His blessed Godliness (Sefer Hamidos, Knowledge 1). Through that which they speak [bad] about the Tzaddik, thereby, there philosophy gets stronger in the world, and so too the other way around [through good speech, the Tzaddik can overpower the philosophy] (Sefer Hamidos, Mireeva – Quarrel, 2:1).
There is a serpent, and an ant in its mouth, and this ant certainly has no rest since it is in the mouth of the serpent. And the serpent sometimes it goes (crawls), and sometimes it flies. The difference between going (crawling) and flying is that by flying, it can fly and soar a great distance in one instant, but when going (crawling), it goes along bit by bit, in the way of one walking, which is a heavy motion. And with all the bad speech that is spoken, and in particular when they are touching (-about) the great Tzaddik, with this speech they make wings for the serpent so that it will be able to fly. And the serpent, are those ‘wise to do evil’ – who engage in philosophy and heresy, and they are the aspect of the serpent, the aspect of, “And the serpent was the shrewdest from all beasts of the field” (Genesis 3:1). And through evil speech, wings are made for these intellectuals – who are the aspect of the serpent – so that they can fly and soar. That is, their wisdom and heresy flies out and proliferate in the world, and greatly damages the world. Also, in their actual wisdoms and analyzations, they ‘fly’, like somebody who has a ‘flying’ intellect (-super fast and agile), that is, their intellect flies swiftly, and their wisdom greatly opens up for them. But if the snake doesn’t have wings, that is, they don’t have evil speech (as mentioned above), then the serpent only has the form of going (crawling), that is, the aforementioned ‘wise to do evil’ only have what they analyzed between themselves, and they don’t fly out in the world, that is, their wisdom doesn’t spread and fly about in the world, and they can’t harm the world, just to someone who is close to them, like their students and friends, but distant from them, they can’t harm, such as one who walks, he walks only a little, and he cannot go far swiftly like something flying. And also, among themselves, their intellect doesn’t fly, that is, the wisdom isn’t opened up for them that much, and they aren’t flying and racing with their wisdoms – they only investigate with their wisdoms little by little, such as one who walks. And also, the damage they wreak on others with their wisdom, is only in the aspect of walking – it doesn’t fly and penetrate deep into the mind and heart. But when they possess, God forbid, wings from the evil speech (as mentioned above, then), their intellect flies, and it also harms for a distance, like something flying, which can fly very far in an hour; and also, their twisted wisdoms fly, and enter, and are bound in the mind and heart, with very great depth.
And the ant which is resting (-placed) inside the serpent’s mouth is the aspect of the Sage of the generation, who is an upright sage, and the Tzaddik, and a master of good traits. For the Sage is the aspect of the ant, as it is stated, “Go to the ant, lazy one, observe its ways and become wise” (Proverbs 6:6), for this Sage teaches knowledge [daas] and God’s ways to the people. When these intellectuals enter with their analyzations to investigate these wisdoms, the Sage then suffers extremely great pain, and he is constantly engaged in a great war with them, that is, with the aspect of the serpent (mentioned above). And whether the serpent goes (crawls), and whether it flies, he has great anguish and a big battle – but definitely, when there is flight, his pain is immensely greater. And he has no rest whatsoever, whether it is going (crawling) or flying – but there is an intermediate stage between the going (crawling) and the flying, and it is when it stops the flying, and it brings itself down from the flight, from on high to down low, as is the way of something flying when it wants to gradually lower and let itself descend down. And then the ant (mentioned above) has rest, for it is then neither going (crawling) or flying; that is, that there are a few times when the intellectuals are at rest, and they aren’t analyzing – like during sleeping and eating, and then there is rest for the Sage – who is the aspect of the ant in its mouth (Likutay Moharan 63).
And the great Tzaddik who is the aspect of Moses – he needs to specifically delve into these heretical works, for through his studies in which he delves there, he raises from there many souls that fell and sunk into the midst of the heresy (Likutay Moharan 64). Through conflict on the Tzaddik, the Torah is forgotten (Sefer Hamidos, Tzaddik 146). The strife waged (dissenting) against the Tzaddik is the aspect of the destruction of the world (Oatzar Ha’Yirah, Machlokes Vineetzachon, 47).
Peace is the aspect of calm and pure air, which thereby the words of the Tzaddik are heard far away, all over the world, until the holy words will fly – just as a bow and arrow – to the good that is held captive amongst the Other Side (Realm of Evil). To the extent that the good will hear, and “the arrow will split the liver” of the Other Side, and the good will leave from there in peace (Likutay Moharan 17). Shalom (peace) [שלום] is an acronym of (Avos 2:14) “And know what to respond to the heretic (Vi-da Ma Shetushiv Li’apikorus)” (Likutay Moharan 62) – for by way of peace, every person knows what to answer to the heresy in his heart. Attachment to the Tzaddik is a great healing (Sefer Hamidos, Tzadik 196).
Sometimes, specifically when a person reaches a place, low and very, very far from the holiness of a Jew, Hashem yisburach then arranges for him there hints in accordance with that place, and He arranges for him some merit – so that he can merit in accordance with that distant place specifically (Likutay Halachos, Orach Chaim 2, Birchas Harayach Oobirchas Hoadu’a 4:45). The Tzaddik is the Covenant of Peace – he makes harmony between all the opposites. And when they defect his honor, and all the more so when they oppose him, then there isn’t one to make peace, and strife abounds severely in the Jewish people and among the nations of the world, and wars abound in the world. For most people’s minds are extremely different and opposite from one another, and when the light of the Tzaddik who is the Covenant of Peace doesn’t shine into them, then automatically strife abounds severely. And through this, the lust of money becomes overly stronger, which (this) is the primary bitterness of this world – which embitters a person’s life so much so that he dies out of grief and sorrow, and all their days are full with rage and torment, and for their toil they will take nothing to the World to Come. And all this was caused by the immenseness of the defect of the strife which is waged (dissenting) against the True Tzaddik. For the main sweetening of the bitterness of the world, of the bitterness of the strengthening of the lust after money – which the greatest downfall of all downfalls is there – the main rectification and sweetening for this is only through the True Tzaddik (Likutay Halachos, Shutfin 4:3).
Now, at the end of the exile when it’s already very close to the end, and we need now to ascend to a great height, and to merit to the final redemption in which (then) the Jewish people will ascend the utmost ascent – therefore, the downfall and the concealment became very, very strong, to the extent that we have become very much estranged from the Torah – the likes of which have never been so from the days of old. For, the falsehood is going and getting stronger, and the “truth is becoming herds and herds”, and each one says that the truth is by him, even though he knows of himself the plagues of his heart, and all that which he has sinned and defected – even still he boasts of great things and wonders, that he attained the true way, and he knows new wisdoms in the service of Hashem, and he wants to rule and lead the world, and he says the truth is with him (Likutay Halachos, Giveyas Chov Mayisomim 3:5). The fighting which the Satan brings in, to fight against the Tzaddik – this is the main War of Amalek (Likutay Halachos, Shabbos 5:9).
Yisroel Dov Odesser
Tiberius
For more letters:
http://naanaach.blogspot.com/2018/05/blossoms-of-spring-table-of-contents.html?m=1
מכתב לא
ב"ה, ליל ט"ו מרחשון תש"כ.
עיני וליבי, מר ז.שזר, שזכה לתחוב את ראשו בין
כשרי הדור האמיתיים המקושרים לצדיק האמת המבטל ומבער שורש הרע לגמרי ומהפך רעים
לטובים בגודל נפלאות חכמתו וצדקתו, שלום.
פעמים הקדוש ברוך
הוא מביא על האדם דברים, כדי שיבין מהדברים רחמנותו ואלקותו יתברך. על ידי שדוברין
על הצדיק על ידי זה נתגבר הפילוסופיא בעולם, וכן להפך. יש נחש ונמלה בתוך פיה,
וזאת הנמלה אין לה נייחא בוודאי מחמת שהיא בתוך פיה של נחש. והנחש פעמים הולך
ופעמים מעופף, והחילוק שבין הליכה לעפיפה, כי בעפיפה יוכל לעוף ולפרוח ברגע הרבה,
אבל בהליכה הוא הולך מעט מעט, כדרך ההולך שהוא תנועה כבדה. ובכל הדיבורים רעים
שמדברין, ובפרט כשהם נוגעים על הצדיק הגדול, באלו הדיבורים הם עושים כנפיים להנחש
שיוכל לעופף, והנחש הם אלו החכמים להרע החוקרים פילוסופיא ואפיקורסות, והם בחינת
הנחש, בחינת "והנחש היה ערום מכל חיות השדה", ועל ידי דיבורים רעים
עושים כנפיים להחכמים אלו שהם בחינות הנחש שיוכלו לעוף ולפרוח, היינו שמעופפת
ומתפשטת חכמתם ואפיקורסות שלהם בעולם, ומזיק מאד להעולם. וגם בחכמתם וחקירותם
בעצמם הם מעופפים כמו מי שיש לו שכל מעופף, היינו ששכלם מעופף במהירות ונפתח להם
חכמתם מאד. אבל אם אין להנחש כנפיים, היינו שאין להם דיבורים רעים כנ"ל אזי
אין להנחש רק בחינת הליכה, היינו שאין להחכמים להרע הנ"ל רק מה שחוקרים בינם
לבין עצמן, ואינם מעופפים בעולם, היינו שאין מתפשט ומעופף חכמתם בעולם ואינם
יכולים להזיק להעולם, רק למי שסמוך אליהם כגון תלמידיהם וחבריהם, אבל בריחוק מהם
אינם יכולים להזיק, כמו ההולך שהולך רק מעט ואינו יכול למהר למרחוק כמו המעופף.
וגם בינם לבין עצמן אין שכלם מעופף, היינו שאין נפתח להם החכמה כל כך, ואינם
מעופפים ומהירים בחכמות שלהם, רק חוקרים בחכמתם מעט מעט כמו ההולך, וגם מה שמזיקים
לאחרים בחכמתם הוא רק בבחינת הליכה, שאינו מעופף ונכנס בעומק לתוך המוח והלב. אבל
כשיש להם חס ושלום כנפיים מדיבורים רעים כנ"ל אזי שכלם מעופף, וגם מזיק
למרחוק כמו המעופף, שמעופף בשעה אחת למרחוק, וגם שמעופף חכמתם המשובשת ונכנס ונדבק
בהמוח והלב בעומק גדול מאד. והנמלה המונח בתוך פי הנחש הוא בחינת חכם הדור, שהוא
חכם הישר והצדיק ובעל מידות טובות. כי החכם הוא בחינת נמלה כמו שכתוב "לך אל
נמלה עצל ראה דרכיה וחכם", כי זה החכם מלמד דעת ודרכי ה' אל העם כשאלו החכמים
נכנסים בחקירתם לחקור באלו החכמות אז יש להחכם צער גדול מאד, ויש לו תמיד מלחמה
גדולה עמהם, היינו עם בחינת הנחש הנ"ל. ובין כשהנחש הולך ובין כשהוא מעופף יש
לו צער גדול ומלחמה גדולה, רק שבוודאי בעת העפיפה צערו גדול יותר מאד, ואין לו שום
ניחא בין כשהוא הולך בין כשהוא מעופף, רק שיש ממוצע בין ההליכה ובין העפיפה, והוא
בעת שפוסק העפיפה ומוריד עצמו מן העפיפה ממעלה למטה, כדרך המעופף בעת שרוצה לשלשל
ולהוריד עצמו למטה, ואזי יש להנמלה הנ"ל ניחא, כי אזי אינו הולך ואינו מעופף,
היינו כי יש כמה עיתים שהחכמים נחים ואינם חוקרים, כגון בעת שנה ואכילה, ואז יש
ניחא להחכם שהוא בחינת הנמלה שבתוך פיה.
הצדיק הגדול שהוא
בחינת משה הוא צריך דווקא לעיין בדברי האפיקורסות אלו, כי על ידי עיונו שמעיין שם
הוא מעלה משם כמה נשמות שנפלו ונשקעו בתוך האפיקורסות. על ידי מחלוקת על הצדיק
שוכחין את התורה. המחלוקת שחולקין על הצדיק האמת הוא בחינת חורבן העולם. שלום הוא
בחינת אויר הנח וזך שעל ידי זה נשמע דיבור הצדיק למרחוק בכל העולם, עד שיפרח
הדיבור הקדוש להטוב הכבוש בין הסטרא אחרא כמו חץ והקשת, עד שישמע הטוב ויפלח חץ
כבדו של הסטרא אחרא ויצא הטוב משם בשלום. "שלום", ראשי תיבות ו'דע מ'ה
ש'תשיב ל'אפיקורוס, כי על ידי השלום יודע כל אחד להשיב על אפיקורסות שבליבו.
התקשרות להצדיק הוא רפואה גדולה. יש לפעמים שדייקא כשאדם מגיע למקום נמוך ורחוק
מאד מאד מקדושת ישראל אזי ה' יתברך מזמין לו שם רמזים לפי אותו המקום, ומזמין לו
איזה זכות שיכול לזכות לפי אותו המקום הרחוק דייקא. הצדיק הוא ברית שלום, שהוא
עושה שלום בין כל ההפכים, וכשפוגמין בכבודו ומכל שכן כשחולקין עליו אזי אין מי
שיעשה שלום ונתרבה מחלוקת מאד בישראל ובין כל העולם ונתרבין מלחמות בעולם. כי רוב
דעות בני אדם משונים ומהופכים זה מזה מאד, וכשאין מאיר בהם הארת הצדיק שהוא ברית
שלום אזי ממילא מתרבה המחלוקת מאד, ועל ידי זה מתגבר תאות ממון ביותר שזה עיקר
מרירותא דעלמא שממררת חיי האדם מאד עד שמתים מתוך יגון ואנחה, וכל ימיהם מלאים כעס
ומכאובות ומאומה לא ישאו בעמלם לעולם הבא, וכל זה גרם עוצם פגם המחלוקת שחולקין על
הצדיק האמת, כי עיקר המתקת מרירותא דעלמא של מרירות התגברות תאות ממון ששם הנפילה
הגדולה מכל הנפילות, עיקר התיקון וההמתקה לזה הוא רק על ידי הצדיק האמת.
עכשיו בסוף הגלות
שכבר סמוך אל הקץ מאד, ואנו צריכין עכשיו לעלות לעליה גדולה ולזכות לגאולה האחרונה
שאז יעלו ישראל בתכלית העליה, על כן התגברה הירידה וההסתרה מאד מאד עד אשר נתרחקנו
מאד מהתורה אשר לא היתה כזאת מימי קדם. כי השקר הולך ומתגבר והאמת נעשה עדרים
עדרים וכל אחד אומר שאצלו האמת, אף על פי שיודע בעצמו נגעי לבבו וכל מה שחטא ופגם,
אף על פי כן הוא מתפאר בגדולות ונפלאות שהוא השיג דרך האמת ויודע חכמות חדשות
בעבודת ה' ורוצה למלוך ולהנהיג את העולם ואומר שאצלו האמת. המחלוקת שמכניס הבעל
דבר לחלוק על הצדיק זהו עיקר מלחמת עמלק.
אסיים בדרישת
שלום באהבה עזה מקרב לב עמוק ובגעגועים עמוקים לשמוע משלומו ולהתראות באהבה ובשמחה
רבה. המעתיר תמיד בעד ישועתו והצלחתו בזה ובבא. המעתיק.
ישראל דב אודעסר
בית זלמן אודעסר
טבריא
[1] ש'ל'ו'ם' = ו'דע מ'ה ש'תשיב ל'אפיקורוס
No comments:
Post a Comment
Thank G-d for Na Nach!!!