מסירת השם לאיבדון היינו מסירת נפש

 ב"ה

ליקוטי מוהר"ן

תורה רס

וכן על ידי אבדת השם, הינו המפרסם דהינו שיש אחד שהוא מפרסם ואינו מפרסם, דהינו שהוא מפרסם בפי כל והכל מדברים ממנו ואף על פי כן אינו מפרסם, כי אינו חשוב כלל וכו' וכו' אבל יש אחד שעושה זאת ברצונו ובדעתו שמוסר את נפשו על קדוש השם, דהינו המפרסם שלו, שהוא בחינת שם כנ"ל, שהוא בחנית נפש וכו' ע"ש.

והרי קדוש השם – שמו של השם יתברך, על ידי מסירת שמו של הצדיק.

רמז לענין זה בסוף התורה (וזאת לד:ה) וימת שם משה עבד ה' בארץ מואב על פי ה', וימת שם – בחינת אבידת ומסירת שמו של משה.

נ נח נחמ נחמן מאומן