ב"ה
נחמיה. בספר שבחי רבי חיים
וויטאל עמ' כ. – חלמתי למורי ז"ל שהיה אומר לי, ידעת למה היה דוד מצטער כל כך
על בן ראשון שנולד לו מבת שבע, אמרתי לו איני יודע. אמר לי, דע, כי זה הבן נתגלגל
אחר בנחמיה התרשתא, שהיה מזרע דוד והיה אדם גדול. גם דע, לפי שבתחלה מת קדם שנמול
ועדין לא זכה שיקראו לו שם, גם אחר כך נטפל ספרו לספר עזרא ולא נזכר על שמו,
ע"כ.
והרי עוד הוכחה למה שכבר
הוכחנו במקומו שבחינת נחמ, היא בחי' דינים וקושי. וכמו ששם נחמיה בבחי' העלם, כן
שמו של רבינו הקדוש נ נח נחמ נחמן מאומן היה בהעלם.
והנה גם לרבינו, נולד לפניו
אח, ישראל מת, שכמעט מת, ואמו, פייגא, שם אותו על ציון הבעל שם טוב, ומתוך הצעקות הנוראות
שעשתה הבעל שם טוב מיהר ליתן לו איזה נשמה כל שהוא, ונתן לו נשמה של נפטר, עיין הסיפור
בשש"ק ב-רכה (נראה שיש גירסא אחרת של הסיפור). "ורבנו הקדוש היה אחריו,
כיון שהוא שמו נחמן זה משמעות נ נח נחמ נחמן מאומן (לשון של סבא בקלטת 95a)." והרי שלמה ע"ה בגמטריא רבינו נ נח, ואחיו הגדול
שנפטר, בחי' נחמ.
ובזה אתי שפיר מה שכתוב
אצל הילד הזה לשון נ נח ונחם, עיין שם (שמואל ב:יב:כב) ויאמר בעוד הילד חי צמתי
ואבכה כי אמרתי מי יודע וחנני ה' וחי הילד
- וחנני דייקא, אותיות נ נח. וכן כתיב ביה (שמואל ב:יב:כד) וינחם דוד את בת
שבע וכו'. ועל הילד הזה אמר דוד המלך – (שמואל ב:יב:כג) האוכל להשיבו עוד, אני הלך
אליו והוא לא ישוב אלי!
No comments:
Post a Comment
Thank G-d for Na Nach!!!