קצת חידושים בענין פורים - בית הכנסת ששייך לנכרים בבא מציעא ובשיחות קד - טוב מעט לצדיק זה שמע ישראל

 ב"ה

בענין מה שכתבתי בשבוע שעבר שלפעמים היראה יכול לעכב את האדם מעליה –

נזכרתי שמסופר על ר' יוסף חיים זוננפלד - זה שהראה שהסופי תיבות של תתן להם ילקטן תפתח, הם נחמן, רמז ללקוטי מוהר"ן - לא היה מצטרף לסעודות שבת אצל רבו, כי לא רצה שיראת רבו יפריע ויעכב משמחת שבת, וידוע שרבינו אמר שבשבת העיקר הוא השמחה לא היראה.

 

ומה שכתבתי שיש רמז לפורים בדף יומי בבא מציעא סוף דף כג: - שוב ראיתי שהמרש"א מפרשו ממש על פורים, שדרך התלמידי חכמים שאף שלא נתבסם כל כך, מ"מ משנה ואומר שאינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. [ומה שכתבתי שהוא בחי' טוב מראה עינים, באמת על פי הסוד גם תשמיש תלוי בעינים, כמבואר בספר אדיר במרום בדרך האהבה ואכמ"ל]. ומעניין שבפורים בבקר, מאיזה טעם אמרתי לילד קטן אולי בן יא, שהמילה האחרונה וכו', ובערב הוא בא אלי ואמר לי אני עדיין זוכר מה שאמרת לי שבמסכת בבא מציעא בדף וכו' וכו'.

 

ד:ג וּבְכָל-מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה מְקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר דְּבַר-הַמֶּ֤לֶךְ וְדָתוֹ֙ מַגִּ֔יעַ אֵ֤בֶל גָּדוֹל֙ לַיְּהוּדִ֔ים וְצ֥וֹם וּבְכִ֖י וּמִסְפֵּ֑ד שַׂ֣ק וָאֵ֔פֶר יֻצַּ֖ע לָֽרַבִּֽים.

מדינה בגמטריא נ נח ע"ה. ודתו בגמטריא רבינו נחמן. שק ואפר, עם הו' אותיות והכולל, בגמטריא רבי נחמן מברסלב. לרבים בגמטריא רפ"ב.

הסופי תיבות של: אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק, וכן של: דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר, בגמטריא רבנו נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה, רבינו נחמן מברסלב.

צ"ב מה ענין הספד כאן. ולכאורה מבואר שיש ענין הספד גם על יישוב ישראל כאשר נעקרים ממנו. ועיין כזה בספר שבחי הר"ן חלק ב' על נסיעתו של רבינו הקדוש מארץ ישראל הביתה, שהגיע לעכו, והיה פחד גדול שם שהגיעו כל החילים למלחמה עיין שם. וכתוב ז"ל והגבירה של הבית, כשראתה אותו, את האיש של רבנו ז"ל, באת אצלו ואמרה לו: אוי ואבוי, חס אני על נעוריכם שאתם תהיו נהרגים פה, אנחנו קבלנו על כל פנים טובה כאן, עכשו אנו צריכים לקבל גם כן מה שנגזר על המקום הזה וכו' עיין שם.

 

תהלים לז:טז טוב מעט לצדיק (משלי טז:ח טוב מעט בצדקה, משלי טו:טז טוב מעט ביראת ה')

שמע ישראל י'א'י' אחד, בגמטריא 1118, האלף חוזר לא', הרי מע"ט.

 

 

בבא מציעא

כד. והכא במאי עסקינן בבתי כנסיות של כנענים, בתי מדרשות מאי איכא למימר, בתי מדרשות דידן דיתבי בהו כנענים, השתא דאתית להכי בתי כנסיות נמי דידן, ע"כ.

מבואר שבית כנסת שייך לגוים, מה שאין כן בית מדרש אין שייך כלל לגוים.

ואפריון נמטי בזה למה שרבינו גילה בשיחות הר"ן קד ז"ל אם פגע בך מנול זה משכהו לבית המדרש (קדושין ל:), כי לפעמים הו(-הבעל דבר) מתפלל מתוך האדם, ואזי האדם כמו בית הכנסת ואחד מתפלל בתוכו. וכן בלמוד לפעמים האדם הוא כמו בית המדרש ואחד לומד בתוכו. אך אף על פי כן למוד כזה טוב יותר מתפלה כזו, כמו שאמרו רז"ל (קדושין ל:) אם אבן הוא נמוח אם ברזל הוא מתפוצץ. וזהו אם פגע בך מנול זה, פגיעה לשון תפלה כמו שאמרו רז"ל (ברכות כו:), היינו כשהמנול מתפלל מתוכך ואתה רק כמו בית הכנסת, משכהו לבית המדרש, כי טוב יותר שיהיה נעשה בחינת בית המדרש כי הלמוד טוב יותר כנ"ל, עכ"ל.

 

נ נח נחמ נחמן מאומן