Breslov Books In ENGLISH!

English Breslov Books to Read Online on this blog

Donate to NNNNM!

Translate

Welcome to Na Nach!

FREEDOM - LIBERTY - EMANCIPATION
Showing posts with label אפיקורסות. Show all posts
Showing posts with label אפיקורסות. Show all posts

Thursday, March 31, 2022

תפלה לפני התפלה – תורה סב

 

 

תפלה לפני התפלה תורה סב

 

יהי רצון מלפניך יאו"א בזכות ההלכות פסוקות של התורה בכלל, ובזכות אלו ההלכות שלמדתי, תתקשר השלום שבקדושה, שלא ישתלשל ממנו היצר הרע, ויתבטל מחלוקת היצר הרע שבלבי, ואוכל לעבוד את ה' בכל לבבי בשני יצרים, וזכני לשלום זה, נוטריקון ודע מה שתשיב לאפיקורס, שהיצר טוב יתגבר עוד ליתן לי דעה בלב שלם שמלא כל הארץ כבודו, והקב"ה עומד בשעת התפילה ושומע התפילה, ואז אזכה להתפלל בהתלהבות גדול ולדקדק כראוי וכיאות, בלי הסתרה אפיקורסית וקושיות כלל. אודך ביושר לבב בלמדי משפטי צדקך.

[מכאן ואילך אין התפלה מסודרת ככל הצורך, והיא רק להשלמה בעלמא] וחזקני באמונה שאזכה לאמונה שלמה, ויקויים מקרא שכתוב (צפניה ג) אז אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה', בחי' ורעה אמונה, להוציאנו מכל התאוות, ולהעלות כל ניצוי הקדושה, בכח ובזכות נ נח נחמ נחמן מאומן, שימשיך חסד ללחלח הגרון, ואקרא בגרון ולא אחשוך, ויתדבקו אחורי הקדושה, ויתגלו הפנים של הקדושה, וכולם יפנו לאמונת ישראל, ותתקשט בקישוטין דלא הוו. ועל ידי זה תזכני שעל ידי אכילתי יעשה יחוד קוב"ה ושכנתיה אפין באפין, והאמונה תאיר שהשם יתברך סיבת כל הסיבות ועילת כל העילות, ואין צריך לשום סיבה ואמצעי, ותתן כח להצדיק לבטל הגזירות ומערכת המזלות, ואזי ידעו שיש אלהי נמצא. כי אתה שומע תפילת כל פה, ברוך שומע תפילה.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Thursday, May 17, 2018

הפתק הקדוש וספר הנשרף

ב"ה

כבר קבעתי בס"ד יסודות חזקות לייסד שענין הפתק הקדוש הוא דרך שהיה לרבינו הקדוש איך שהיה מתנהג עם המשכילים באומן, שדרך זה לא מסר לרבי נתן, ורבי נתן תמה עליו מאד ולא זכה לעמוד עליה. והארכנו על זה במקומו. והנה אולי זה הדרך של ספר הנשרף, שאילו רבי נתן היה צריך להסתלק ולעלות לרבינו כדי ללמוד ממנו (כך מסופר בשיח שרפי קודש (ב:תרלב, ד:תרכו) על חלום של רבי נתן קצת לפני פטירתו) ואילו לסבא ישראל רבינו טרח לרדת ללמדו. כי יש כמה השוויות בין הפתק הקדוש לספר הנשרף.
א. שר"ף זה בגמטירא פת"ק.
ב. וכן יש רגליים לדבר שהפתק הקדוש נשרף, שהוא באמת פליאה גדולה, כי הרי רבינו בעצמו (חיי מוהר"ן תעח) הכחיש בספר רזיאל המלאך שהעולם היו מיחסים לאדם הראשון, והביא ראיה שהרי הספר בעצמו נשרף, ואם כן תמוה מאד איך הפתק הקדוש שהוא מגן וצינה לכל חוסי ה' ישרף?! אלא אם הפתק הקדוש הוא בחי' נובלות של הספר הנשרף מובן היטב, כי כן הוא הדרך גם בגלגולי אדם, שאם בגלגול הקודם נהרג על קידוש השם אז עלול גם בגלגולו להירג על קידוש השם ר"ל, וכמו שרבינו סיפר באחד מהסיפורים על המהרש"א ומבואר בכתבי מהרח"ו, ואם כן שפיר נשרף הפתק!
ג. ספר הנשרף רבינו שלח אנשים לכל העיירות לקרוא ממנו דף אחד (כוכבי אור, אותות ומופתים מרבינו כה), וזה ענין הפתק, שהוא עיקר ההפצה. אכן גם את דפי לקוטי מוהר"ן היו משאירים.
ד. מבואר הדבר ששריפת הספר הנשרף היה להסיר עוצם טומאת קליפת האפיקורסות בעולם (פרפראות לחכמה תורה רפב), וכן היום עיקר המלחמה נגד האפיקורסות הוא על ידי הפתק, וכן ייסדנו שענין הפתק הוא הדרך שהיה לרבינו לקרב האפיקורסים ולהחזירם בתשובה.
ה. מכל הכתוב בספר הנשרף נשאר לנו לדעת רק שבתוכו דיבר גם על עוצם מצות הכנסת אורחים והצעת המטה בשבילם, וכן מענין גודל ענין סעודת ראש חודש. והנה ענין הכנסת אורחים תלמידי חכמים מבואר בלקוטי מוהר"ן שהוא סוד קרבן התמיד ותיקון הד' אלפין של התורות הנפולות, הרי שזה ממש הענין להקים תלמיד כשר, תלמיד היקר סבא ישראל. וכן ענין ראש חודש מבואר בכמה וכמה מקומות שהוא ענין התלמיד, הלבנה שמקבל מהצדיק בחי' השמש. הרי אלו הנקודות נשמרו לנו בהשגחה לדעת חשיבותם, וחזרו ונתחזקו בפתק הקדוש.

נ נח נחמ נחמן מאומן



Friday, July 8, 2016

פרה אדומה - Holy Cow!

ב"ה
בפרשת השבועה, פרשת חקת, השם יתברך צוה משה רבינו ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול פרש"י (פסוק כב ממדרש הגדה מיסודו של רבי משה הדרשן), אדומה, על שם שם יאדימו כתולע. שהחטא קרוי אדום. תמימה, על שם ישראל שהיו תמימים ונעשו בו בעלי מומין, תבא זו ותכפר עליהם ויחזרו לתמותם. לא עלה עליה עול, כשם שפרקו מעליהם עול שמים עכ"ל.
צ"ב שפרה אדומה רמז להחטא שעשו, וכן אשר לא עלה עליה עול, שמקריבין להשם יתברך כפי חטאתם, ואם כן למה מביאים תמימה אשר אין בה מום, היו צריכים להביא דוקא פרה בעלת מום? וכן צב"ק אריכות לשון רש"י בענין תמימה שמסביר מצב ישראל לפני החטא בחטא ולאחר החטא מה שלא האריך לפרט בשאר הדברים.
ונראה ליישב ע"פ המבואר בליקוטי מוהר"ן תורה סד, בא אל פרעה, וז"ל שם אות ב': ודע, שיש שני מיני אפיקורסות: יש אפיקורסות, שבא מחכמות חיצוניות, ועליו נאמר (אבות פ"ב): ודע מה שתשיב לאפיקורוס, כי האפיקורוסות הזאת יש עליה תשובה, כי זאת האפיקורסות בא מחכמות חיצוניות, שהם באים ממותרות, מבחינות שבירת כלים, כי מחמת רבוי האור נשתברו הכלים, ומשם נתהוו הקלפות כידוע. וחכמות חיצוניות באים משם, הינו משבירת כלים, ממותרות פסלת הקדשה. כמו אצל האדם יש כמה מיני מותרות ופסלת, כגון צפרנים ושער וזעה ושאר פסלת ומותרות, כן כל חכמה חיצונה בא ממותרות ופסלת ידועה של הקדשה, וכן כשוף בא ממותרות ופסלת ידוע. ועל כן מי שנופל לאפיקורסות הזאת, אף שבודאי צריך לברח ולהמלט משם, אך אף על פי כן מי שנופל לשם, אפשר לו למצא הצלה לצאת משם, כי יוכל למצא שם את השם יתברך אם יבקשהו וידרשהו שם, כי מאחר שהם באים משבירת כלים יש שם כמה ניצוצות הקדשה וכמה אותיות שנשברו ופנלו לשם כידוע וכו'. אבל יש עוד מין אפיקורסות, והם החכמות שאינם חכמות, אלא מחמת שהם עמקים ואינם משיגים אותם, ומחמת זה נראים כחכמות. וכו'. כן יש כמה מבוכות וקשיות אצל המחקרים, שבאמת אינם שום חכמה, והקשיות בטלים מעקרא, אך מחמת שאין בהשכל אנושי לישבם, על ידי זהנדמים לחכמות וקשיות. ובאמת אי אפשר לישב אלו הקשיות, כי אלו הקשיות של אפיקורסית הזאת באים מחלל הפנוי, אשר שם בתוך החלל הפנוי אין שם אלהות כביכול, ועל כן אלו הקשיות הבאים משם מבחינת חלל הפנוי, אי אפשר בשום אפן למצא להם תשובה, הינו למצא שם את השם יתברך וכו' ע"ש.
ונראה שענין האדמימות ושלא עלה עליה עול הם שייכים לתקן הפגם של האפיקורסות השניה שכל באיה לא ישובון, ואין לה תיקון רק להיות דום לה' – לשון אדומה, ולא ליכנס כלל לעול הנושא – בחינת אשר לא עליה עול. ובאמת אסור לאדם אפילו להתחיל לחשוב מה לפנים ומה לאחור וכדומה, ועל כן אף שבאמת ענין אדומה ושלא עליה עול הם מצב של תיקון, עם כל זה, עצם הדבר שצריכים להזכיר אותם כבר רמז להפגם שהיה, שהאדימו בחטא ופרקו עול ר"ל. וכל ענין החלל פנוי הוא ענין שלמעלה משכלינו – למעלה מהזמן והמקום, ועל כן התיקון והחטא באים כאחד, כמו שידיעת השם יתברך שהכל טובה לא מעכב את הבחירה לעשות רע, אף שבודאי מפי עליון תצא רק טובה. ואין הכפרה בא מהרמז של החטא, רק שזה הדרך היחיד לתפוס את המושג של התיקון, כידוע שזה כל ענין עולם הזה, וכענין ועסותם רשעים שיהיו עפר תחת הצדיקים.
וענין התמימות הוא תיקון לאפיקורסות הראשונה שבא ממותרות, חכמה חיצוניות, ועל כן צריכים להקפיד שהפרה תהיה תמימה לגמרי, לתקן המותרות. וכיון שמדובר על ענין השבירה, רש"י פירט מצב הראשונה, מה שהיה לפני השבירה, מצב השבירה, ועולם התיקון, וכדרך כל כתבי המקובלים, לסדר ולפרש כל השלשה שלבים האלו. ולכן מביאים הפרה תמימה לכפר – כמצבה הראשונה והאחרונה.
ועוד נראה לפרש בדרך אחר כמעט להיפוך, די"ל שיש חטאים שמשחירים בן אדם, וגם אדם שמפקיר עצמו כזה, וכל אחד יש העונות שלו, ואין צדיק שיעשה הטוב ולא שום רע. אבל יש עונות שממש מפרקים את האדם ועושים אותו לבעל מום ממש, ואין יכולת לידו לתקן את עצמו בכלל, רק על ידי אחרים שהם תמימים. ולכן מביאים את הפרה אדומה ופריקת עול, שככה היה המצב וככה צריכים לבוא לפני ה' לקבל כפרה, אבל אי אפשר לגשת כבעל מום, וצריכים לבוא רק בתמימות כדי להיות מכופר.
נ נח נחמ נחמן מאומן


Monday, April 6, 2015

תבין סוד הצמצום ותעלה למעלה ממנה

ב"ה
לולא דמסתפינא נלע"ד שכל פעם שהש"י מצמצם כביכול את האלהות בבריאת העולם, האלהות שנצטמצם נשאר בעולם בבחינת תאוה, ובעיקר התאוה הידוע ר"ל. באמת זה החלל פנוי, שרבינו גילה בלקוטי מוהר"ן (תורה סד) שיש בחלל פנוי שני מיני אפיקורסות ע"ש ולכאו' נאוף תלוי ממש בכפירה וכמו שאמרו רז"ל (סנהדרין סג:) לא עבדו ע"ז אלא להתיר להם עריות וכו' (ואולי הוכחת הדבר בתורה לז שרבינו מפרש הקשר בין אחרי לבבכם זהו מינות לבין ואחרי עינים זו נאוף ע"ש וצ"ע). כי הכפירה שנמצא בהחלל פנוי זה ממילא, כי הצמצום נתן מקום לאפשר אפיקורסות, אבל האלקות גופא שנצטמצם בודאי עוד שם רק שהוא מצומצם וכאילו אינו שם, וזה נותן את התאווה (והנה ידוע מהספרים הקדושים שהטעם בהאוכל הוא מהניצוצות הקדושים, ואכן לפי מש"כ כל התאווה בכלל לכל דבר בא מהאלקות שנצטמצם כנ"ל).
ולפי זה יש להעמיק במה שגילה הרמח"ל בדרך יחוד הגן ליכנס לגן עדן, וז"ל (אדיר במרום עמ' סב) עולה לאוירו של גן ומצאו יאור, אוריה שמו - אויר י"ה, שהגן ה' ועדן י', שנאמר: אודה י"ה. ואוריה הוא ה"פ אור - אלף ל"ה, ה"פ י' - נ', הרי אלהי"ם. והנחלים נמשכים למקומם שנאמר כל הנחלים הולכים אל הי"ם, ואומר ואת הנחלים ארנון. י' נעשה אור. כיצד אור ואותיותיו - ר"י, י' עשרה נמלאת הרי יו"ד, י"פ ו"ד - מאה, ו"ד פ"י - מאה, כולם ר"י. מלביש אויר באור י' [נ"א: באוריה], עכ"ל וע"ש יותר באריכות (בעמוד מא-מב), ובפרט להבין מה שאכתוב כאן בס"ד.
'כי אור י' סודם חסד ודין שנולדו בתחלת המציאות בסוד המצמצום' ע"ש, הרי שעיקר הצמצום בהיו"ד. וצריכים להחזיר את האויר לאור י', וצריכים ה' פעמים אור וה' פעמים י', וזה עושה אלהי"ם כנ"ל. ואלהי"ם הזה לכאו' בלי אוירא דעלמא, והוא תופס כל המציאות ובעיקר הפנימיות, וא"ל יהיה כתר והמוחין, ה' תהיה המדות חג"ת נ"ה, וי"ם יסוד ומלכות. י"ם זה החמשה פעמים י'. ונראה שחמשה פעמים זה בסוד שמירת הברית לנוקבא קדישא, שעי"ז יכולים לשחרר כביכול את הצמצום, והרי מעיקר המצמום ששורה בהי' יהיה נעשה בשלמות יסוד ומלכות של האלהות, ומהאור שנשתחרר כביכול יופיע כל הבנין של הקדושה. 
והרי שמי שנשאר באויר העולם הזה, הרי נפסד מהי"ם של יסוד ומלכות שאצלו זה רק י' שמחשיך לו את כל האור, על זה כתבתי שלולא דמסתפינא זה מקור ושורש של כל התאווה, ואם יכול להתגבר ולהגביל את התאווה שישאר י' חוץ מהאור, אז יזכה להשגות אלהות, כי יזכה לה"פ אור וה"פ י', ויזכה לאלהי"ם.
ודו"ק.
נ נח נחמ נחמן מאומן!