אי אפשר לחשוב על שני דברים יחד בבת אחת - אבל צדיקים בקדושה כן יכולים

לקוטי מוהר"ן

תורה רלג

כי אי אפשר שיהיו שני מחשבות ביחד בשום אפן, ע"ש. וכן כתב בתנינא תורה נ. ורבי נתן מביא את היסוד הזה בכמה מקומות (למשל, בלקוטי הלכות, הלכות תפילין ו:לב).

וראיתי בזה הרבה מראה מקומות, אביא קצת מהם.

ועיין בזה בספר עבודת הקודש להחיד"א, צפורן שמיר ג:מו שכז"ל אמר הפילוסוף, הצרי הגדול לשכוח הרעות הבאות לאדם ולמשול ביר, הוא לחשוב בדברים אחרים זולת עצמנו, כי הנפש לא תוכל לחשוב שני דברים כאחד, ולזה אם תעמיס עליה מחשבת דברים אחרים חכמה ודעת, תשכח עצמה ותהיה שקט ושאנן. ואני מוסיף לבאר שיחשוב בתורתנו הקדושה, שאם יעמיק עיונו בחכמות חיצוניות... ע"ש. וכן מובא בשם רבינו יהודה החסיד, וכן עיין בהמאירי, מסכת גיטין נג. שכז"ל שאי אפשר לאדם לוין לשני דברים כאחד, עכ"ל.

יש שציינו לגליונות החזון איש על חידושי הגר"ח על הרמב"ם בהלכות תפלה, ששם החזון איש טוען שכל יהודי המתפלל אפילו כאשר מוחו ומחשבותיו משוטטים וחושבים על דברים אחרים, בפנימיות הוא אכן מכוון שהוא מתפלל.

אכן אין זה כוונה מפורש, וכן מצינו בהלכות תפילין (שיטה מקובצת, מסכת מנחות לו: אות ה) שצריכים לא להסיח דעת מהם ועם כל זה יכולים לכוון היטב בקריאת שמע (אכן יש אומרים שאין זה אלא משום שלא צריך לכוון כל רגע, או שההקפדה רק שלא יקל ראשו). ובנקודה זו ציינו גם להשגות הראב"ד על הרמב"ם בהלכות פרה אדומה ז:ג שכז"ל וכללו אין אדם יכול לכון דעתו לשני דברים כאחד, או לשני בני אדם כאחד נפרדים במעשיהם, ואי אפשר בלא היסח הדעת", ושם יש לדון אם צריך יותר ממחשבה כללי פנימי, ואכמ"ל (ע"ש במרכבת המשנה. ובשו"ת שואל ומשיב מהדו"ק ח"ב סי' ע"ה, שו"ת דובב מישרים א:ס בסוף, ב:טו בסוף, שו"ת יד אפרים י:ט, שו"ת להורות נתן ו:כז:ב, דף על הדף יומא ז:).

עוד ציינו לשולחן ערוך הרב, הלכות קריאת שמע, סימן ע"ג בקונטרס אחרון אות ג, שכז"ל צריך עיון אם אפשר להרהר ב' הרהורים בבת אחת, ואם לאו אין מקום לדברים אלו, ודוק, עכ"ל. וע"ש מ"מ ויש שפקפקו בזה שאין זה מבעל התניא, כי לא מחוור.

אכן עיין בפירוש יפה עיניים, שבסוף הגמרא, על מסכת שבת, בהתחלה כז"ל וכל באי שערי עירי הרואים אותי כותב חידושים ומסביב יאפפוני המון טרדת מעניינים שונים, המה ראו כן תמהו על הדבר שאי מקשיב להשיבם דבר לאשורו ואני כותב על הספר בדיו חידושי תורה. ותהלה לאל מקום יש בראש להניח בו שני ענינים ממינים שונים. וכאילו נעשה עליית קיר קטנה במוח למשכן מחשבת דברי תורה אשר שם לא תבוא רגל הטרדה. גם בעיני יפלא. רק תודות לאלהי מרום, ואש כפי ואברכה את ה' אל עליון, עכ"ל.

ועיין בשיחות הר"ן (אות קנח) שכז"ל ואמר שאז עדין לא היה אוחז במדרגה זו של עכשו שיוכל לדבר עם העולם ואף על פי כן יהיה דבוק בהשם יתברך ועוסק בתורה ממש, כי אתה סבור שבפעם אחת באין לכל המעלות?! כי לא כן הוא, רק צריכין להתיגע ולטרח בעבודתו מאד (שקורין האריווין) קדם שבאין לאיזה מעלה טובה, ואז היה קשה לי להיות ביחד עם העולם, ע"ש. ועיין מה שהבאתי שם איך שהבעל שם טוב היה זוכה לזה.

ובאמת מצינו בהרבה מקומות שמה שהצדיקים עושים הוא מלא המון כוונות, רבבות רבבות, וכמעט על כרחך שזה ממש בבת אחת. ובאמת אפילו לכוון הפשט והסוד ביחד, לכאורה פשוט שהצדיקים אמיתים מכוונים שניהם כאחד ממש, וקשה לחלק שזה רק מטעם שכל המחשבות עולים לאותו מעשה ומקום ומצוה, ואכן יתכן שאצל הצדיקים אמיתים, באמת הכל עולה למקום אחד, תכלית יחוד השם יתברך, מכל המעשים דיבורים ומחשבות המשתנות. וכן רבינו אמר שצריכים לעשות אחד מכל התפלה.

ולכן היה נראה לעניות דעתי שהכלל הזה אינו נאמר על מחשבות קדושות. ובמחשבות קדושות שפיר יכולים לחשוב שני דברים כאחד, ועדיף מזה רבינו אמר (עיין לקוטי מוהר"ן קסב בשם המגיד) שעל ידי ענוה יכולים להיות בצפון ובדרום, והוא ממש הענין שלנו, שמי שמחשבותיו כל כך קדושות שיכולים לכוון לצפון ולדרום ביחד, על כרחך יכול לחשוב שני דברים כאחד. והא שהבאתי מהפירוש יפה עיניים שהיה עוסק במוח אחד בתורה ובשני בצרכי ציבור, צריכים לומר שגם בכל דבר שמכוונים לשם שמים יכולים להרימו למעלה מתפיסת מקום ותפיסת כל המוח (ולפי זה לכאורה גם לענין שמירת אפר הפרה אדומה, אם לא נאמר שזה לא פלוג), אבל לחשוב דבר שאינו לשם שמים, וכל שכן עבירה חס ושלום, בזה על כרחך אי אפשר כלל.

ויש בזה עוד בחינה מה שרבינו סיפר (חיי מוהר"ן אות פה) מעשה בחנוכה מלבוש גן עדן, "על כן כשאתה מדבק מחשבתך לשם אתה שם ואתה ממשיך הארה ממנו אליך, וכשאתה חוזר לכאן אתה כאן" ומבואר שם שאפילו כאשר היה מדביק מחשבתו להיות בגן עדן, הרי עדיין "הוא מדבר עם בני אדם ואוכל ושותה כדרך העולם".

נ נח נחמ נחמן מאומן

כאשר זה לגמרי רע - כבר באים להבחין ולראות כמה טוב יש

ב"ה

חיי מוהר"ן תקסט – איש אחד התלונן על עצמו לרבינו כמה גרוע הוא, ורבינו ענה לו בחכמה אז אין עם מי לדבר כלל, ואז האיש כבר התחיל לדון את עצמו לכף זכות.

ועל פי זה כתב מוהרנ"ת את הקטע בלקוטי הלכות יורה דעה ב', הלכות ראשית הגז ד:ד פירוש הפסוק (עמוס ט:ז) הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל, שהשם יתברך כאילו השוה את עם ישראל להיות ממש כגוים, כדי שעל כרחך מזה יהיה בולט וברור שאינו כן, וכל הטוב שיש על כל פנים לישראל אפילו במצבם הכי גרוע.

שוב המשכתי ללמוד את הלקוטי הלכות הנ"ל וראיתי שרבי נתן בעצמו שם (אות ו) מביא את הקטע הנ"ל מחיי מוהר"ן להורות שממנו למד לדרוש כן. ברוך שכוונתי...

נ נח נחמ נחמן מאומן

לאיזה צדיק אמיתי כיוון מוהרנ"ת?!

ב"ה 

לקוטי הלכות, יורה דעה ב, הלכות נדרים ושבועות ד:כ כז"ל כי עקר תקון התשובה נמשך על ידי הצדיקים האמתים שזכו לקבל מרבם בחינת הארת בן ותלמיד שיודעים להוציא ישראל מעונות ע"ש. וצ"ע למי התכוון מוהרנ"ת, כי על רבינו לא ראינו ולא שמענו שהוא קבל ענינו משום רבי, ואדרבה רבינו אמר שהוא קיבל מהשם יתברך, ולכאורה צריכים לומר שמוהרנ"ת כיוון על עצמו, מה שאינו נמצא בשום מקום שיגיד דבר כזה. וצ"ע.

נ נח נחמ נחמן מאומן

Azamra - Seeing only the good points - תורת אזמרה היא בחינת פרה אדומה!

HH

In the Aitzoas Hamivoo-uroas (Remedies Explained - concise practical advice taken from Likutay Moharan), in the entry of Hischazkus (-encouragement, strengthening) #19 - it writes there that the famous fundamental Torah of Azamra in which Rabbainu exhorts everyone to see only the good points, in himself and even in the most evil and wicked people, and through this one can turn everyone around to be actually good - so it is written there a bombshell - this Torah-lesson is like the Red Haifer - which makes the impure pure, and the pure impure!  See there [Also note that one of the foremost fundamentals of Breslov, the practice of hisbodidus can also be extremely detrimental, as Rabbainu himself points out in his holy work Character - The Alef Bet Book of the Traits, see there].

ב"ה

בספר עצות המבוארות, ערך התחזקות אות יט:

גם צריך לזכר, שמבאר בלקוטי הלכות כי העצה לשמח בנקדות טובות ולדון עצמו לכף זכות כמבואר בתורה "אזמרה", יש בה מן הכח של "אפר פרה אדומה" לטהר טמאים ולטמא טהורים. הינו, לקרב להשם יתברך ולטהר מעוונות טמאים ורחוקים. אבל מאידך, טהורים, הינו שלו הנוגים בקדשה ובטהרה, עלולה עצה זו לרחקם מהשם יתברך, אם ינהגו בה שלא כראוי. על כן צריך להתבונן היטב, שעל ידי העצה של "אזמרה" יתקרב בכל פעם ליראת השם ולקיום התורה, ובכל פעם לתת תוספת חשיבות לכל נקודה טובה, ובפרט לחזק כל מעשה טוב. עד כאן לשונו.

נ נח נחמ נחמן מאומן

חטא גורם שנאה

ב"ה

שלמה קרלבך היה אומר בשם מוהרנ"ת בלקוטי הלכות (וכמדומני שמצאתי את זה שם ביורה דעה) שעיקר הישועה בזה שיוסף עמד בנסיון של אשת פוטיפר ושמר את הברית קודש, הוא שעל ידי זה הוא עמד באהבתו לאחיו, כי לולא היה נפגם ונכשל היה נופל מאהבתו לשנוא אותם. וזה כלל גדול עצום, שהחטאים הם הם הגורמים לנו רחמנא ליצלן ליפול מאהבת אחינו בני ישראל, וגורם חס ושלום לחוסר סבלנות ולשנאה. וכל מה שאנו זוכים לישמור מן החטא ולהיות שלמים בתיקון הברית, נוכל להגביר את האהבת ישראל. והנה שוב ראיתי יסוד זה כמעט בפירוש בזהר הקדוש בקיצור נמרץ:

זהר פרשת מקץ (קצח.) בְּגִין כָּךְ אִית לֵיהּ לְבַר נַשׁ לְאִסְתַּמָּרָא מֵאִלֵּין חוֹבִין וּלְפַשְׁפְּשָׁא בְּהוֹן כִּדְקָאֲמָרָן בְּגִין דְּלָא יִשְׁלְטוּן עֲלוֹי אִנּוּן יְמֵי רָע דְּלָא מְרַחֲמֵי עֲלֵיהּ, תָּא חֲזֵי וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְלוּ בְּיָדֵיהּ אִיהוּ רָחִים עֲלַיְהוּ בְּגִין דְּאִיהוּ שְׁלִים,

נ נח נחמ נחמן מאומן!

להתפלל להריסת ולמחיית הפ.מ. - פרי-מייסנ - מסון

ב"ה בשמונה עשרה יש ברכה מיוחדת לאבדון של הרשע - ולמלשינים אל תהי תקוה וכל המינים כרגע יאבד וכל אויבי עמך מהרה יכרתו והזדים מהרה תעקר ותשבר ותמגר ותכלם ותשפילם ותכניעם במהרה בימינו בא"י שובר אויבים ומכניע זדים.

אז יש להוסיף ולפרט בפירוש את המסונים שהם ממש עובדים את הס"א, והם מצחקים כאילו הם במקום אלהים ח"ו כידוע לאלו שעמדו על מטרתם ותכליתם.

ומוהרנ"ת כבר צועק נגדם בלקוטי הלכות הלכות בית הכנסת (ו'-ט', מובא בלקוטי הלכות על התורה פרשת נח יא:ד ז"ל הבה נבנה לנו עיר - ועל כל אלו הבתי כנסיות לרעה נאמר מה שכתוב בזהר הקדוש - בראשית כה: - שהם בכלל בוני המגדל כי כל בוני המגדל היו כופרים באמונת חדוש העולם שמשם היו כל טעותיהם, אשר גם עתה כל הכופרים הגדולים נקראים על שמם פ"מ כידוע ע"ש) שהם הם היו הכח והתנועה להקמת מגדל בבל בדור הפלגה, ועכשיו באינטרנט קיים רעיון דומה למגדל בבל להתאחד העולם בקשר של הבל רחמנא ליצלן...


נ נח נחמ נחמן מאומן

The time has come to pray hard for the eradication of the freemasons, there is a special blessing in the Shmone Esray dedicated to abolishment of evil, so it's a good idea to mention them explicitly.

Rabbi Nussun of Breslov clearly labeled them as evil deniers of G-d and scoffers of creation ex nihilo as quoted above in Hebrew, he attributes the constructions and scheming of the Tower of Babel to their likes. So today with the World Wide Web also under the task of uniting humanity with nothingness it is very fitting and worthy to pray for their utter destruction.

Na Nach Nachma Nachman MeUman!