רפואה על ידי חכמה

 ב"ה

מזמור שיר חנכת הבית לדוד וכו'

תהלים ל

ל:ג

ל:ג יְקוָ֥ה אֱלֹקָ֑י שִׁוַּ֥עְתִּי אֵ֝לֶ֗יךָ וַתִּרְפָּאֵֽנִי.

שועתי בגמטריא ברסלב (=נחמן בן פיגא) נ נח נחמ נחמן מאומן ע"ה.

בסידורים נקדו שמות הוי"ה במזמור זה לפי הספירות, וכאן הניקוד בפתח שהוא חכמה. ולכן יש בו רפואה, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה עד, שכיון שבא לחכמה נתרפא.

נ נח נחמ נחמן מאומן

תפילה קצרה - תמצית תורה עד בליקוטי מוהר"ן

 ב"ה

לזכות לשמחת התורה, חכמת התורה, דיבור בדעה בצדקה, רפואה, וימלא כבוד ה' את כל הארץ

יהי רצון מלפניך יאו"א שתקרבני לעבודתך, כל עבודתי שיתגלה כבודו יתברך, ומלטני מדינא דמססאבא זוהמא דנחש, ותעזרני להצדיק את עצמי מלמטה וכאשר תצדיק עלי הדין מלמעלה, שתהיה רק ביסורין של אהבה שאין בהם ביטול תפלה, ותגבר עלינו חסדו, כענין אברהם בחסד ושרה צדק דינא דלמכותא הולידו את יצחק וצרת קלסתר פניו, זו התפלה, דומה לאברהם. ורק לשעה קלה עוברת בהתחלה כאשר הנפש בקטנות ובחשכת לילה בעוד שהדיבור בלי דעה, וגם אז זכני לבחינת הושענא רבא, צדק תדברון, ללעי באורייתא הרבה אפילו בגמגומא וכל מלה ומלה סלקא לעילא, וחדי ותקבלה ונטע לה סחרנין דהאי נחלא ואתעבידו מאינון מילין אילנין רברבין דאקרון ערבי נחל. ותקף תרפאני וזכני לחכמה, בחי' שמחת תורה, תורת ה' תמימה משיבת נפש, דיבור בדעה, אני מדבר בצדקה רב להושיע (ישעיה סג), להיות מאינון דידעי אורחוי דאורייתא ומשתדלי בה בארח מישור, לנטוע אילנא דחיין לעילא דכולא אסוותא, רפאות תהי לשריך (משלי ג), שמש צדקה ומרפא בכנפיה (תהלים פד), בחי' יעקב, ויעקבני זה פעמיים. ואזי והיה אור הלבנה בחי' הדין של יצחק תהיה כאור החמה הרחמים של יעקב, שמש ומגן ה' אלקים, ותצילני מהסיגים הוא עשו.

ועל ידי החכמה תתקן נפשי ותעלהו לשורשו במחשבה שעלה תחילה, איה מקום כבודו בחכמה, ותחדש העולמות שנבראו באורייתא היא חכמה וימלא כל העולם בכבודך. רומה על השמים אלקים, תעלה הנפש שעודה בבחינת צחוק עשה לי אלקים, לבחי' יעקב שהוא שמים בחי' חכמה, ואז, על כל הארץ כבודך.

נ נח נחמ נחמן מאומן

ליקוטי מוהר"ן תורה עד - רבי נתן הוסיף בדברי רבינו שצריכים יגיעת התורה - ממש פלא - נ נח נחמ נחמן מאומן

פנים - בחי' תפילה ובחי' תשמיש

 ב"ה

מסכת גיטין

עו: אמר רב הונא מאי פניך, תשמיש, ואמרי קרי ליה פניך, לישנא מעליא נקט, ע"כ.

בליקוטי מוהר"ן תורה עד כתוב שתפלה הוא בחינת פנים. ועיין בליקוטי הלכות (קריאת התורה ג:ב) שאצל הצדיקים זיווג ותפילה הם בחינה אחת.

נ נח נחמ נחמן מאומן

יגדל - הפיוט

ב"ה

יגדל אלקים חי.

מובא בשם האריזל שאין לומר את הפיוט יגדל אלוקים חי בבקר, והוכיח את זה כי הרי אלוקים הוא מידת הדין, אז איך נאמר ונבקש להגדיל את מידת הדין?

ומעולם לא הבנתי, כי הרי דוד המלך בעצמו אמר את זה בתהלים (ע:ה) ...

וכעת חשבתי שאולי ההוכחה הוא שאין לאמר את זה בבקר, כי הבקר הוא בקר דאברהם של חסד, ורק במשך היום ולעת מנחה שהוא מדת יצחק בחי' דין אז היה שייך לאמר את זה. ועוד הרי אלו שאומרים את זה, אומרים אותו צמוד להפיוט אדון עולם, וידוע שאחד מהטעמים שקבעו לאמר אדון עולם בתחילת תפילת שחרית כי אברהם אבינו תיקן תפילת שחרית, ואברהם אבינו הוא שהמליך את השם יתברך על העולם. והרי מודגש ביותר ההוכחה הנ"ל.

[אכן אפילו לפי מה שבארתי עדיין יש מקום דוקא לאמרה, כי יש לפרש כעין מה שמבאור בליקוטי מוהר"ן תורה עד, שצריכים לגדל מדת אלקים, שהוא בחי' מוחין דקטנות, דיבור בלא דעה, בחי' יצחק, לבחי' יעקב, בחי' הוי"ה, תורה, מוחין דגדלות, דיבור בדעה עיין שם. וכן המשמעות, יגדל אלקים – ח"י – הם המוחין כידוע. 'וישתבח' זה בחי' אברהם, כמבואר בליקוטי מוהר"ן תורה טו – אם לא היה בחסדי השם יתברך לא היה כדאי לקרא ולכנות את השם יתברך בתארים ושבחים ותבות ואותיות, אבל זה הכל חסד של השם יתברך, וזה: שתין בתי – זה בחינת חסד, בחינת אברהם וכו' עיין שם].

ובאמת יש בזה ענין של נ נח שהוא שיר של חסד שבא על ידי תפלה הדין כמו שרבינו גילה בלקוטי מוהרן תנינא תורה ח'. יעו' בספר אדיר במרום (עמ' רנו) בענין אלקים חיים, כאשר כותבים את האות ה' של אלקים בציור של ג' ווי"ם, בגמטריא ח"י, הרי אלווו, בגמטריא מ"ט, והוא בחי' של מ"ט פנים טהר ומ"ט פנים טמא, בגמטריא צ"ח, שהוא בחי' דינים (ד' בתי דינים יש, של ע"א, כג, ג', א' בגמטריא צח, כמנין הקללות שבתורה ע"ש) והוא הגמטריא של נחמ, כמו שכתבנו במקומו. ועל כן צריכים עוד להגדיל את "אלקים חי" הנ"ל וישתבח, להפכו להשיר ושבח של השם יתברך, שהוא השיר של העתיד נ נח נחמ נחמן מאומן.

ואגב, אחר הנחת תפילין אומרים – ומחכמתך א"ל עליון תאציל עלי, ומבינתך תבינני, ובחסדך תגדיל עלי, ובגבורתך תצמית אויבי וקמי וכו'. ואילו בתהלים (קמג:יב) כתיב – ובחסדך תצמית איבי.

נ נח נחמ נחמן מאומן